אָז יְרַנְּנוּ, כָּל-עֲצֵי-יָעַר, מהי רננה ברוחניות, זהר פרשת לך-לך

שלום וברכה לכולם,

אז ירננו כל -עצי-יער לפני ה'

אז ירננו כל -עצי-יער לפני ה'

מהו פירוש הביטוי חצות לילה, מה שורשו הרוחני, מדוע דווקא בחצות הלילה נכנס הקב"ה בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, מדוע לא לפני כן, מהו גן עדן ברוחניות, ומדוע כל האילנות משבחים לפניו, מהו שורשם של עצי היער, במה הם נבדלים מהאילנות, ומדוע הם מרננים לפני ה', כל זאת ועוד בזהר פרשת לך-לך מאמר על מה קאים עלמא, על מה עומד העולם.

נקרא לשון הזהר הקדוש פרשת לך לך אות ה) ת"ח בשעתא דאתער פלגות ליליא, וקב"ה עאל לגנתא דעדן, לאשתעשעא עם צדיקיא. כלהו אילנין דבגנתא דעדן, מזמרן ומשבחן קמיה. דכתיב  אז ירננו עצי היער מלפני ה' וגו'.

ונקרא תרגום הזהר שכתב בעל הסולם אות ה) ת"ח בשעתא דאתער וכו': בוא וראה בשעה שנתעוררת חצות לילה, והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, שנאמר אז ירננו כל עצי יער מלפני ה' כי בא וגו' (תהלים צו).

כעת ננסה למשוך קווים מנחים מפירוש הסולם שכתב הרבי יהודה לייב אשלג זצוק"ל.

כאשר האדם מקבל לעצמו בלבד ומתנתק מהמאציל, קבלה שכזו מורגשת אצל הנברא כלילה וחשכה. מדוע? הבורא רוצה להשפיע, והנברא רק לקבל, נמצא כאשר האדם מקבל לעצמו בלבד, חל ניתוק בין הנותן למקבל בשל היפוך הצורה. היות שעם תכונת הקבלה העצמית אין מה לעשות והיא מביאה חורבן בלבד, הוחל עליה תיקון המכונה בשם "מנעולא", מה פירוש התיקון הנ"ל, סוגרים ונועלים את התכונה
הזאת, ואז היא אינה יכולה להזיק. למשל, ילדים אוהבים לאכול ממתקים, אך אם ניתן להם אך ורק ממתקים במקום אוכל מזין, הדבר יביא לקריסת מערכות אצלם, מה עושים אם כן? מגישים לילדים אוכל מזין ורק לאחר הארוחה מציעים להם קינוח מתוק, היות שאנו לא מאכילים אותם ממתקים מבוקר עד ערב, זה נחשב לממתק כאילו "נועלים" אותו אחרי סורג ובריח, כי באופן זה שהוא "נעול", הוא לא יכול לגרום נזק לילדים. זו מהותה של תכונת הקבלה לעצמו בלבד, אם לא נגביל אותה, היא תביא הרס וחורבן, לכן בכל העולם יש מערכות חוקים המגבילות את האדם, לטובתו.

לפי דברי הזהר הקדוש, היות שבמחצית הראשונה של הלילה שולטת מידת הדין, שענינה לקבל לעצמו בלבד, הכין המאציל ברוך הוא תיקון המכונה בשם "מנעולא", שעניינו נעילת התכונה הזאת, כי ברגע שהתכונה הזאת ננעלת, היא אינה יכולה להאיר לאדם, ואינה יכולה לגרום לו נזק. זמן תיקון "המנעולא" קצוב, תיקון המנעולא חל בחלק הראשון של הלילה, עד חצות. בחצות הלילה הכין המאציל ברוך הוא תיקון המכונה בשם "מפתחא" שעניינו, מיתוק מידת הדין במידת הרחמים. נסביר את הדברים, מידת הדין עניינה קו שמאל, קו שמאל מנותק מהמאציל, מטעם היפוך התכונה, המאציל רוצה לתת, הנברא רוצה לקבל, במאציל אין תכונת קבלה, לכן כל אימת שמתרחשת קבלה עצמית, הנברא מתנתק מן המאציל, וזה לא טוב, לכן כדי לתקן את תחושת הניתוק שחווה הנברא בזמן קבלה עצמית, הכין המאציל תיקון הנקרא בשם "מפתחא", בו עולה כביכול מידת הדין, הנמשכת מקו שמאל, אל מידת הרחמים הנמשכת מקו אמצעי ומתמתקת בה, תיקון זה מכונה בספרי קבלה בשם "עליית המלכות לבינה", או "מפתחא", ענינו של תיקון זה הוא כשמו, "פותחים" לנברא את היכולת לקבל, באותו שיעור שהוא יכול להשפיע נ"ר לאלקים ואדם, לא פחות ולא יותר. באופן זה מקבל הנברא מאת הבורא, בצורה שלא פוגעת בקשר שבניהם.

תיקון זה המכונה בשם "מפתחא" חל בחצות הלילה, אז נכנס לפי דברי הזהר הקדוש, הקב"ה בגן עדן, מדוע דווקא אז ולא לפני כן, כי הקב"ה הוא קו אמצעי, שהוא רחמים ושלום, והוא לא יכול להכנס למקום מסוים בנפש האדם, אם קודם לכן, לא הוחל בו תיקון של קו אמצעי, מטעם חוק שווי הצורה, מה הוא
רחום אף אתה רחום וכו', כאשר הוחל בנפש האדם התיקון של קו האמצעי המכונה בשם "חצות הלילה", אז נחשב לאדם שהקב"ה נכנס לגן עדן, משום השתוות הצורה, האדם שווה לבורא בתכונה של הרצון להשפיע.

ומהו מקום המפגש בנפש האדם המכונה בשם גן עדן? שוב, מקום של שווי צורה. בלשון הספירות עדן, היא בינה שחזרה להיות חכמה, גן, הוא כינוי לספירת מלכות, וגן עדן עניינו, מלכות הממותקת בתכונת הבינה, השבה להיות חכמה.

ומדוע מרננים עצי יער מלפני ה', ככתוב "אָז יְרַנְּנוּ, כָּל-עֲצֵי-יָעַר.לִפְנֵי יְהוָה, כִּי בָא--כִּי בָא, לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ", כי עצי היער הם אילנות סרק, שמטבעם אינם עושים פירות, כמו ספירות הנוקבא כאשר היא בלבדה, ללא משפיע. אך לאחר שמאיר הקב"ה בגן עדן בקו אמצעי, שהוא רחמים ושלום, ע"י השתעשעו עם הצדיקים, אז אפילו עצי יער שהם אילנות סרק שאינם עושים פירות מבחינת עצמם, עושים פירות, מטעם שהאיר בהם הקב"ה, המשתעשע עם הצדיקים. וזה ענין רננה, עשית פירות שלא מדרך הטבע, אלא מהארת תיקון קו האמצעי.

כל טוב לכולם הצלחה וברכה

.....

הארות ללומדים: תיקון "המנעולא", נמשך מצמצום א', עניינו סור מרע, מיקומו, מקום המדבר. תיקון "המפתחא" נמשך מצמצום ב', עניינו עשה טוב, מיקומו, מקום הישוב.

כתיבת תגובה

השאר תגובה