אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך, מהי זונה ברוחניות?

שלום לכולם,

משפט שלמה מספר את סיפורן של ב' נשים זונות שילדו במרווח של ג' ימים אחת מן השניה, ב' בנים.

הנה הסיפור:

"אָז תָּבֹאנָה, שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת--אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתַּעֲמֹדְנָה, לְפָנָיו. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת, בִּי אֲדֹנִי, אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת, יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד; וָאֵלֵד עִמָּהּ, בַּבָּיִת. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד, גַּם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין-זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת, זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ, בַּבָּיִת. וַיָּמָת בֶּן-הָאִשָּׁה הַזֹּאת, לָיְלָה, אֲשֶׁר שָׁכְבָה, עָלָיו. וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת-בְּנִי מֵאֶצְלִי, וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה, וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ, בְּחֵיקָהּ; וְאֶת-בְּנָהּ הַמֵּת, הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי. וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת-בְּנִי, וְהִנֵּה-מֵת; וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה לֹא-הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי, בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי, בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי; וַתְּדַבֵּרְנָה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ--זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה-בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת; וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי, בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, קְחוּ לִי-חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, גִּזְרוּ אֶת-הַיֶּלֶד הַחַיי לִשְׁנָיִם; וּתְנוּ אֶת-הַחֲצִי לְאַחַת, וְאֶת-הַחֲצִי לְאֶחָת. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-בְּנָהּ הַחַי אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל-בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ-לָהּ אֶת-הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל-תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת, גַּם-לִי גַם-לָךְ לֹא יִהְיֶה--גְּזֹרוּ. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר, תְּנוּ-לָהּ אֶת-הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת, לֹא תְמִיתֻהוּ: הִיא, אִמּוֹ. וַיִּשְׁמְעוּ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ, מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ: כִּי רָאוּ, כִּי-חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט".

מלכים א' פרק ג' פסוקים ט"ז - כ"ח.

ספר הזה"ק פרשת תצוה סיפרא דצניעותא אות נד, מתייחס לפנימיות הדברים, נקרא את הזהר עצמו, ואת באור הסולם שכתב הרבי יהודה לייב אשלג זצ"ל.

הזהר אות נד) ויראו בני האלהים את בנות האדם, היינו דכתיב שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, מאי בנות האדם. דכתיב אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך. בגיניהון כתיב, כי ראו כי חכמתת אלהים בקרבו וגו'. אז תבאנה ולא בקדמיתא. בקיסטרא דקיטורי דפיגאן, תרין מתחבקן הווו לעילא, לתתא נחתו ירתו עפרא, אבדו חולקא טבא דהוה בהו. עטרא דחמלא, ואתעטר בקוסטא דענבא.

באור הסולם נד) ויראו בני האלהים וכו': ויראו בני האלהים את בנות האדם, היינו שכתוב, שנים אנשים מרגלי חרש לאמר. מהו, בנות האדם, שכתוב אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך. בשבילם כתוב, כיי ראו כי חכמת אלקים בקרבו וגו'. אז תבאנה, ולא מקודם לכן. בשליטת הצורה של פגה, דהיינו לאכולל פירות מטרם גמר בישולם, היו שנים מתחבקים למעלה, כשירדו למטה ירשו עפר. אבדו חלק הטוב שהיה בהם מעטרת הרחמים, ונתעטרו במדה ענבים.

פירוש. כי בני האלהים, מפרש (בהקסה"ז אות קנ"ז ובבראשית א' אות קע"ט) שהם עוזא ועזאל שנפלו מקדושתם, ששורשם הוא מבחינת אחוריים דאו"א הפנימים שהאירו בראש ז"א דנקודים. שמכח אחורים האלו נתפשטו ז"ת דנקודים ממעלה למטה, ומתו. ואח"כ קבלו תקון וחזרו ונפלו בחטאו של אדם הראשון, והיו לב' קליפות. ומקצתם נתקנו ע"י יהושע, שהם, סוד ב' מרגלי חרש.

מרגלים, נקראים להיות שורשם מאחורים דאו"א שהם נה"י המכונים רגלים. חרש, הוא התקון שהשיגו ע"י יהושע, שפירושו המשכת החכמה ממטה למעלה, באופן שלא ישמע למטה, שזהו תקון קו אמצעיי שקבלו אז. ואז נתקנה ג"כ רחב הזונה. אבל טרם המבול כתוב עליהם, ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, דהיינו בלי שום גבול, והמשיכו החכמה ממעלה למטה כדרך הקליפות.

וכן בנות האדם, הן בחינת אחורים של הנוקבא, שנפלו למטה ע"י חטא דעצה"ד, שע"כ נקראו על שמו של אדם, דהיינו על חטאו, ואחת מהן, דהיינו הימנית קבלה תקון, בימי יהושע כנ"ל ולא לגמרי שה"ס רחב הזונה. שתיהן קבלו תקון בימי שלמה, בסוד ב' נשים זונות. ששתיהן היו בבחינות שמאל, אחת היתה ימין דשמאל שכבר קבלה תקון בימי יהושע, והשניה שמאל דשמאל. ולפיכך נעשתה מחלוקת ביניהן.

כי אחר שמת בן של זונה השמאלית, מחמת שהחכמה היתה בלי חסדים, אז רצתה לעשוק את בן הזונה הימנית שהיה בו חסדים גם כן, מחמת תקונה בימי יהושע, ואמרה לה, לא כי בנך המת ובני החי, כי אמרה שחכמה שלה הנמשכת ממעלה למטה כדרך הקליפות הוא אור החיים, כי החכמה היא אור החיים, והכחישה שחוסר החסדים יזיק לו וימיתנו ע"כ אמר שלמה גזרו את הילד, כי ידע שאי אפשר שזונה השמאלית תרצה לקבל מצד החסדים של הילד הנמשך מקו אמצעי הממעט ג"ר דחכמה, ולפיכך צריכים לגזור הילד לשנים, שצד החסדים תקח הימנית וצד החכמה השמאלית.

וע"כ תכף הודתה הזונה השמאלית, כי אין לה חפץ בחסדים שאינה חפצה להתמעט לו"ק דחכמה, וגם לי וגם לך לא יהיה, גזרו. ואע"פ שזונה הימנית אמרה, תקח לה וגו', לא רצתה לקבל. אז נברר לכל שהימנית המתוקנת היא אמו, והשמאלית אינה ראויה לעשות פירות עד שתכנע לקו אמצעי דקדושה כמו הימנית. ובזה קבלה תקונה ממנו, וע"כ נאמר, כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו, דהיינו שתקן הקליפות והוציא מהם הארת החכמה, וחברה לקדושה.

וזה אמרו, ויראו בני האלהים את בנות האדם, שהם עוזא ועזאל, שזנו עם בנות האדם להמשיך החכמה ממעלה למטה, שע"כ נקראו על שם אדם, דהיינו על חטאו, היינו דכתיב שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, שקבלו תקונם ע"י יהושע בסוד חרש, שפירושו להמשיך החכמה רק ממטה למעלה, ולאא ישמע למטה. ושואל, מאי בנות האדם, מה נעשה מהן, ומשיב, דכתיב אז תבאנה שתים נשים זונותת אל המלך, שנתברר תקונם בסו"ה, גזרו את הילד כנ"ל, בגיניהון כתיב, כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו וגו' שע"י בירור הזה, הוציא החכמה מהקליפה וחברה לקדושה. אז תבאנה, ולא מקודם לכן, כי לא היוו ראוים לתקון מקודם לכן, לא בימי יהושע ולא לפני המבול.

הרחבת הדברים: בני האלהים (בראשית ו') הם עוזא ועזאל שזנו עם בנות האדם, להמשיך חכמה מלמעלה למטה, ולכן נקראו בנות אדם על שם חטאו של אדם הראשון שהמשיך את החכמה מלמעלהה למטה, אל תוך כלי הקבלה שלא היו מתוקנים וגרם לשבירת הכלים. (בסוד ויקחו להם להם נשים מ'כל א'שר ב'חרו ר"ת מא"ב, שהוא כינוי לחכמה הנקראת אבא) אחת מבנות אדם קבלה תיקון בימי יהושע ולכן נקראה רחב הזונה, זונה על שם שהמשיכה את החכמה למלעלה למטה, ורחב על שם החסדים שנתקנה בהם, אך לא לגמרי, לכן רחב הזונה תופיע שוב בימי שלמה, במשפט ב' הנשים הזונות, כאשר רחב הזונה תהיה אם הילד החי, ובת אדם השניה תהיה אם הילד המת.

שתי הנשים הזונות הן בחינת קו שמאל שהוא דין, הזונה האחת שהיתה בימי יהושע ונקראה רחב הזונה היתה מתוקנת בימין ולכן נקראה רחב על שם החסדים, לכן בנה היה חי, ואילו הזונה השניה היתה שמאל דשמאל לכן מת בנה, כי לא ייתכנו חיים מצד שמאל בלבד, ללא מיתוק החסדים, שמאל הוא גם כינוי לחכמה הנמשכת לכלי קבלה, ללא מעשי מיתוק (לבוש) של מעשי חסד.

סיכום:

המלך שלמה, הוא כינוי למלך מלכי המלכים, הקב"ה, שהשלום הוא שלו.

ב' הנשים הזונות, הן בנות האדם אשר זנו עימן עוזא ועזאל והמשיכו את החכמה האלוקית מלמעלה למטה, באופן לא מתוקן (ככתוב "ויקחו להם נשים מ'כל א'שר ב'חרו", ר"ת מא"ב כלומר לקחו נשים, מספירת חכמה, הנקראת אב שעניינה המשכת החכמה מלמעלה למטה, בראשית פרק ו') ומצא מן את מינו וניעור, כי עוזא ועזאל לא רק שנפלו מקדושתם עצמם, אלא לקחו בנות אדם, שגם הן נפלו מקדושה בחטא אביהם, אדם, וזנו עימן.

הזונה הימנית קבלה חלק מתקונה בימי יהושע ונקראה רחב הזונה בשל תיקונה החלקי במעשי החסד, היות שמלטה את מרגלי החרש ששלח יהושע לרגל את יריחו, לכן נקראה רחב, כי תכונת החסד היא רוחבית.

הזונה השמאלית קבלה את תקונה בימי שלמה, אז הוברר במשפט אינה מתוקנת בו"ק דחכמה, שעיקרה רבוי חסדים ומעוט חכמה, לכן מת בנה, כי אינה ראויה לפירות מטעם חסרון בחסדים.

ג' הימים שבין לידת ב' הבנים, נבחנים לג' הקווין, שהם חד"ר (חסד, דין רחמים)

כל טוב ובהצלחה בלימוד תורת הנסתר, שהיא מהותינו

כתיבת תגובה

השאר תגובה