אני ולא שליח

בס"ד

מועדים לשמחה,

מאמר שכתב רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל המבאר את הפסוק שאנו אומרים בהגדה של פסח, "אני ולא שליח", איזו משמעות יש למילים הללו בנפש האדם פנימה, ובמה זוכה האדם המשיג כי ה' יתברך פועל את כל הפעולות במציאות, לא מלאך, ולא שרף ולא שליח.

כל זאת ועוד במהדורת הפודקאסט שלפנינו, האזנה נעימה לכל


intro/outro: Sammy's Medley, Creative Commons
rss podcast feed

כתיבת תגובה

השאר תגובה

אני ולא שליח

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, אני ולא מלאך, והכיתי כל בכור בארץ מצרים אני לא ושרף, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח, אני השם, אני הוא ולא אחר". תמונה OliBac

ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, אני ולא מלאך, והכיתי כל בכור בארץ מצרים אני לא ושרף, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח, אני השם, אני הוא ולא אחר". תמונה OliBac

נתבונן קצת בהגדה "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולינו וירא את עוניינו ואת עמלינו ואת לחצינו" אז מה כתוב כאן ההסבר הזה, ואת לחצינו זו הדחק כמו שנאמר 'וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם'. מבחינה פנימית לחץ נובע מניגוד אינטרסים, בזמן שהאדם נמצא במצב שהקב"ה יקר לו, אבל מצד שני פועמים ומבעבעים אצלו גם כל מיני תאוות ויצרים, זה יוצר לחץ. הבחינת מצרים שבאדם שהם כל סוגי הרצון לקבל שבאדם, הם לוחצים, מדוע, בגלל שיש כאן ממש מלחמת קיום, אם ישראל גוברים אז למצרים אין קיום, ואם מצרים גוברים אז לישראל אין קיום, מכאן נובע הלחץ, המצרים לוחצים את עם ישראל שילכו בדרך מצרים, שיעזבו את דרך ישראל.

זה מתבטא בענין של עבודת פרך, זאת אומרת מבחינת הסיפור המקראי, הכוונה שלוחצים אותם לעבוד ולבנות, אבל מבחינה פנימית הכוונה, שהרצון לקבל לוחץ את האדם, שיעשה למען הקבלה, למען מילוי התאוות, לבנות פתום ורעמסס לבנות ערים יפות למי, לשליטה של הסיטרא אחרא.

"ויוציאנו ה' ממצרים, ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמורא גדול, ובאותות ובמופתים", ארבעה לשונות יש כאן : יד חזקה, זרוע נטויה, מורא גדול, ואותות ומופתים, צריך לומר שזה נובע מד' הספירות, חכמה ובינה תפארת ומלכות שמכל ספירה וספירה נמשכת הנהגה מסויימת אשר מאירה לאדם ונותנת לו את הכח לצאת משליטת מצרים. יד חזקה זה לכאורה יד ימין, שהוא ספירת החכמה, זרוע נטויה זה יד שמאל, שזה בחינת בינה, במורא גדול בחינת תפארת, ובאותות ובמופתים שהם גילוי ה' המתגלה במלכות.

תפארת נקרא מורא גדול מפני שתכונתו חסדים והיראה מיוחסת לחסדים. "ויוציאנו ה' ממצרים לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני השם".

באופן כללי העניין הוא כך, למשל אדם חולה, אז הוא הולך לרופא, שם את מבטחו ברופא, הרופא הזה לא הולך, הוא הולך לרופא אחר, התרופות האלו לא מועילות, הוא מנסה תרופות אחרות, כל הזמן מנסה כל מיני דברים, אבל בזמן שאדם מגיע למסקנה ששום דבר לא עוזר לו, לא רופאים ולא תרופות ולא שום עצות ותחבולות, אז מה נשאר, נשאר רק הקב"ה. כדאי לאדם להיות חכם ולהבין מהתחלה ששום דבר בעולם לא יכול לעזור, רק הקב"ה, כפי שאומר הפסוק, "אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו, ואם ה' לא ישמור עיר שוא שקט שומר". אז כדאי מההתחלה לדעת את זה, שאמנם האדם מצווה לנהוג במנהג של אדם פשוט מהשוק, לעשות השתדלות, אבל כל זה שאנחנו מצווים לעשות השתדלות גשמית פשוטה, זה רק בכדי שנמליך את הקב"ה על כל ההשתדלויות הללו ונאמר באמת ההשתדלויות האלו לא נותנות כלום, רק הקב"ה נותן.

אז מה שכתוב כאן, מדברים פה הכל כלפי האדם, לפעמים נדמה לאדם שאם הוא ילך לרופא הזה, או לבבא הזה, או לרב'ה הזה, ההוא יעזור לו, אז זה נקרא שאדם נמצא במצב שהוא סובר שיש לקב"ה שליחים, והוא יכול לקבל עזרה מהשליחים, הוא לא צריך לעמוד דווקא פנים אל פנים מול הקב"ה, אבל כשהאדם מגיע למצוקה נוראית, ושום דבר לא עוזר לו, ואף אחד לא עוזר לו, אז נשאר רק הקב"ה, וזה המצב של ההולכים בדרכי עבדות השם, שנמצאים בשיעבוד מצרים יומם ולילה, ומרגישים את שיעבוד מצרים יומם ולילה, ומנסים את התחבולות האלה ואת התחבולות האלה, עד שמגיעים למצב, שמבינים שרק הבורא יכול לעזור, שום דבר לא יכול לעזור, אף אחד לא יכול לעזור. רק הבורא, זה מה שכתוב כאן.

"ויוציאנו השם ממצרים לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה", במצב ההסתרה, "והכיתי כל בכור בארץ מצרים", אני יכה את הבכור, מה זה בכור, בכור זה הגדלות, מה שנחשב אצל הרצון לקבל דבר גדול דבר חשוב, זה יקבל מכות כמו שצריך, בכדי שהרצון לקבל יראה שהוא לא חשוב, מאדם ועד בהמה, כל סוגי הבכורים, לרצון לקבל יש לו דברים חשובים בגשמיות שזה נקרא בהמה ויש לו דברים חשובים ברוחניות שזה נקרא אדם, אז גם זה יקבל מכה, וגם זה יקבל מכה, 'בכל אלקי מצרים אעשה שפטים אני השם", זאת אומרת שהקב"ה נותן מכה לכל מה שחשוב לרצון לקבל, שהאדם ילמד מה באמת חשוב, מה שחשוב לקב"ה, לא מה שחשוב לרצון לקבל.

"ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, אני ולא מלאך, והכתי כל בכור בארץ מצרים אני ולא שרף, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני ולא שליח, אני השם, אני הוא ולא אחר". זה צריך לבוא להרגשת האדם כל זה, זה לא סתם אינפורמציה, גם עכשיו בזמננו אנו יש מלחמות גדולות, על התורה ועל המצוות ועל הדת, עכשיו אנחנו אוחזים פה במצב של אחרי בחירות, מרכיבים ממשלה, אנשים צועקים נראה להם, יש אנשים שמגדירים את הממשלה הזאת כממשלת זדון, שהיא תלך ותעקור וכו', וכולם כולם מבינים שאם היו נבחרים, הנבחרים של המפלגות החרדיות, אז מי שיגן עלינו, אבל זה לא נכון, זה נכון רק ברמת ההשתדלות, אבל מצד האמת זה לא נכון, זה מה שכתוב פה, האנשים האלה יכולים לעזור לך, האנשים האחרים יכולים לעזור לך, כי באמת רק הקב"ה הוא זה שעוזר, ולא שום אנשים.

אנחנו פעמים רבות נסחפים יותר מדי לכיוון הזה של ההשתדלות עד שאנחנו שוכחים לגמרי את הבורא, שמים מבטחנו רק בשליחים, וזה לא נכון. נקודה נוספת אנחנו צריכים לזכור שהקב"ה מגלגל את כל התרחישים הללו והדברים הללו הם בכדי שכל אחד מאתנו יעשה חשבון נפש. כבר אמרו גדולי ישראל כל פעם שהיה כל מיני צרות וגזרות על עם ישראל, אז אמרו גדולי ישראל, זה לא הבעיה באלו שגוזרים את הגזרות הבעיה היא בנו.

הם רק מגלים לנו שיש אצלנו בעיה, ולכן הפתרון האמיתי של הבעיה היא שכל אחד ואחד צריך לעשות את חשבון הנפש, ועיקר חשבון הנפש אנחנו יכולים לעשות רק על ידי הכלים, שפנימיות התורה נותנת לנו. על ידי האור הגדול של פנימיות התורה, אנחנו יכלים להגיע לאמת הזאת, שהבעיה היא בנו ולא בשום אנשים, אלו או אחרים. הקב"ה ממליך אנשים אלו או אחרים בכדי לומר לנו, שאנחנו לא בסדר ואנחנו צריכים לתקן, אנחנו צריכים לאמץ יותר ויותר את העקרונות של פנימיות התורה, של האמונה וההשפעה על ידי כך גם יפתרו כל הבעיות והגזרות החיצוניות.

שתי נקודות חשובות, צריכים לדעת שהקב"ה פועל, 'אני הוא ולא שליח אני הוא השם ולא אחר, וממילא לדעת שאנו צריכים לעשות תשובה כלפי הקב"ה, בגלל זה שהוא מנווט ומוליך את כל המציאות הזאת. "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, אני ולא מלאך", צריכים לזכור בזמנים הקשים ביותר, גם קשים מבחינה לאומית, גם קשים באופן פרטי, לכל אחד ואחד יש את הבעיות שלו ואת הצרות שלו, אחד חולה במחלה קשה, השני יש לו בעיות של פרנסה, וכו' וכו' צריכים לזכור שהיחיד האחד המיוחד הוא הקב"ה, כמו שכתוב אני ראשון ואני אחרון, הוא זה שמביא את הבעיות הוא זה שצריך לפתור את הבעיות, אנחנו הולכים לשליחים רק בכדי להמליך את הקב"ה על ההשתדלות האנושית זה הכל.

אנו נסיים בזאת ונאחל לכל בית ישראל הצלחה וברכה

שיעור שמע 'אני ולא שליח' מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א ע"ד האמת בדרכו של בעל הסולם

...

תמונה : מכת בכורות, ציור של לורנס אלמה-טדמה (ויקיפדיה).

כתיבת תגובה

השאר תגובה