בְּאַוַּת נפשו (נַפְשָׁהּ) שָׁאֲפָה רוּחַ

בס"ד

שבוע טוב לכל בית ישראל,

באות נפשו (נפשה) שאפה רוח

באות נפשו (נפשה) שאפה רוח

משום מה זכרתי פסוק מספר ירמיהו. כאשר עיינתי בפרק עצמו מצאתי כי יש נוסח קריא לפסוק ונוסח כתיב. כתיב כותב בְּאַוַּת נפשו שָׁאֲפָה רוּחַ קריא קורא בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ שָׁאֲפָה רוּחַ: נוסח הכתיב מופיע לשון זכר ונוסח הקריא מופיע לשון נקבה.

האם מלבד השוני הלשוני, יש גם שוני מבחינת המשמעות?

ננסה לעמוד על משמעות הדברים.

כאשר כתיב כותב בְּאַוַּת נפשו הוא מכוון לנפש הזכר, לנפש המשפיע.

כאשר קריא קורא בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ הוא מכוון לתכונת המקבל, שכן תאוות הנפש היא לקבל את האור.

מה אם כן מהות השוני? כאשר כתיב כותב הוא משתוקק להיות משפיע, ובהיותו משפיע הוא זקוק לכלי קבלה שיהא בית קיבול להשפעתו. וכאשר קריא קורא סימן שהקריא הופיע ככלי לקבל את שפע הכתיב, אחרת לא היה קורא. וכאשר מופיע הקריא ככלי קיבול לקבלת השפע כי מצא את מי שיכול להשפיע לו אז הוא קורא בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ, ושואף את רוח הדברים לתוך כלי הקבלה שלו.

דבר אחר, מדרש אל תקרי דורש כך, אל תקרי בְּאַוַּת בחינת רצון המתאווה, אלא בָּאוֹת נפשה שָׁאֲפָה רוּחַ, כלומר באמצעות האות, שהיא הכלי קבלה, היא שואפת רוח, כלומר האותיות הן נושאי הכלים לרוח. והרוח מדבר באמצעות האותיות.

להרחבה זהר פרשת נח, אותיות כה - כז

ברכות לבית ישראל בפרוש עלינו שבוע חדש.

כתיבת תגובה

תגובה אחת בנושא “בְּאַוַּת נפשו (נַפְשָׁהּ) שָׁאֲפָה רוּחַ

השאר תגובה