ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה, זהר פרשת מצורע

שלום וברכה לכולם,

ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה (קהלת)

ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה (קהלת ז' י"ד)

מהו שאמר הכתוב ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה (קהלת ז' י"ד)? מספר לנו זהר מצורע אות לג כך: ר׳ חזקיה הוה וכו׳: ר״ח היה יושב לפני ר׳ אלעזר. לילה אחד קמו בחצות לילה לעסוק בתורה. פתח רבי אלעזר ואמר, ביום טובה היה בטוב וגו׳ גם את זה לעומת זה עשה האלקים וגו׳. ביום טובה היה בטוב, היינו בזמן שהקב״ה מרבה חסד בעולם, צריך האדם ללכת בשוק ולהראות לפני כל. כי כשטובו של הקב״ה שורה בעולם, שורה בכל, ועם הכל עושה חסד ומרבה אותו בעולם. ומשום זה, יתראה האדם בשוק בגלוי, ויעשה חסד כדי שישרה עליו חסד אחר שלמעלה. ז״ש ביום טובה היה בטוב. היה בטוב ודאי.

הרחבת הדברים: רבי חזקיה היה יושב לפני רבי אלעזר. לילה אחד, ויש לדעת כי כאשר מוזכרת מילת לילה בזהר פירושה אורות מרובים, כי כאשר יש יותר אורות מאשר כלים, האורות מסתלקים ומצב זה נבחן ללילה, שאינו מאיר, מחמת חסרון בכלים. חצות לילה הוא עניינו היפוך המגמה, כלומר הכנת כלים.

כעת כאשר רבי חזקיה יושב לפני רבי אלעזר, הפירוש הוא שרבי אלעזר הוא המאיר בכלי שנקרא רבי חזקיה. פתח רבי אלעזר בחכמה ואמר בבינה, ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה, זה לעומת זה עשה אלקים, כלומר רבי אלעזר אומר כי יש ב' מערכות, שהן בחינת זה לעומת זה, מערכת קדושה, שעניינה להשפיע טוב לנבראים, ומערכת טומאה שבה נתנת רשות לצד שאינו טוב להשפיע.

ביום טובה היה בטוב, היינו בזמן שהקב״ה מרבה חסד בעולם, צריך האדם ללכת בשוק ולהראות לפני כל. ויש להבין כי כל מכונה ספירת יסוד, ופירוש מאמר רבי אלעזר צריך האדם ללכת בשוק, ולהראות לפני כל הוא, הוא כי שוק הוא לשון השתוקקות והשקיה, וללכת פירושו לנוע, במצב של חסרון וללכת בשוק, לנוע למצב של השתוקקות להשקיה, וזה ענין של להראות לפני כל, כי כל מכונה ספירת יסוד, וכאשר נראה אדם לפני כל, שהוא ספירת יסוד, והיסוד המוכנה טובי"ה הוא המשפיע לאדם הנמשך מספירת מלכות, וזאת מתקיים היחוד בין כל, שהוא היסוד, לבין בכל היא ספירת מלכות.

כי כשטובו של הקב״ה שורה בעולם, שורה בכל, היא ספירת מלכות, שהיא שורש לנשמות, ועם הכל עושה חסד ומרבה אותו בעולם. ומשום זה, יתראה האדם בשוק בגלוי, שהשתוקקות של האדם לטוב, תהיה בגלוי, ויעשה חסד של מטה בעולם הזה, כדי שישרה עליו חסד אחר שלמעלה. ז״ש ביום טובה היה בטוב. היה בטוב ודאי..

לד) וביום רעה ראה: לא כתוב, וביום רעה היה ברע, ע״ד שכתוב ביום טובה היה בטוב. אלא, ביום רעה ראה. היינו, כי בשעה שהדין תולה על העולם, אין אדם צריך להתראות בשוק וללכת יחידי בעולם. כי כשהדין שורה בעולם, שורה על הכל. ומי שפוגע בו, במלאך המשחית, ונפגש לפניו, נדון באותו הדין. ואז כתוב, ויש נספה בלא משפט. כי משפט שהוא ז״א נסתלק מצדק שהוא המלכות ואינם שורים זה בזה להשפיע לעולם. וע״כ נאמר ראה, היינו ראה והיה שמור, היה משגיח ומעיין לכל צד. והוי יודע, שבכולם שורה הדין, ואל תצא לחוץ, ולא תתראה בשוק, כדי שהדין לא ישרה עליך. מהו הטעם. הוא משום דגם את זה לעומת זה עשה האלקים. שכמו כששורה טוב על העולם שורה על הכל, כך, כששורה דין בעולם שורה על הכל, ומי שיפגוש בו יהיה נתפש.

הרחבת הדברים: לא כתוב, אומר רבי אלעזר, ביום רעה היה ברע, כפי שכתוב ביום טובה היה בטוב, משום שאלו ב' בחינות הפוכות, לכן כתוב ביום רעה ראה. כלומר, התבונן, הבחן, כי כפי שכתוב בפדר"א, פרק ג', כי קודם שנברא העולם, היה הוא ושמו הגדול אחד, שענין אחד הוא להיטיב לנבראיו, אחד נאמר על טוב, וברגע שיש רע, יש כבר ב' רשויות, כי טוב נאמר על רשות היחיד, לכן אמר משלי ביום רעה ראה, כלומר הבחן.

ראשית, יש להסביר מהו יום רעה, יום הוא לשון גילוי, כי ביום ניתן לראות, ומשמעות המילים ביום רעה, הוא כאשר מתגלה הרע באדם, שהוא הרצון לקבל לעצמו בלבד, ראה, כלומר התבונן ברע, כי בשעה שתלוי הדין בעולם, כלומר אין הכרעה, ולשון המאזנים נעה פעם ימינה ופעם שמאלה, פעם לכף זכות פעם לכף חובה ללא הכרעה, זה פירוש תלוי, כי לתלוי אין יכולת עמידה ותקומה, אלא הוא נע מצד אל צד, לכן אין אדם צריך להתראות בשוק, פירוש: כלומר אין אדם צריך להראות השתוקקות לגלוי הרע, היות שהרע מראה את עצמו, ואין צורך להוסיף עליו, אלא למעט אותו.

לכן היות שהדין תלוי לכן אינו צריך ללכת יחידי בעולם, מה פירוש ללכת יחידי, היות ורק חיבור של זכר ונקבה נקרא אדם, כלומר חיבור של משפיע ומקבל נקרא אדם, הרי כאשר נמצא הולך יחידי בעולם, פירושו שהוא הולך יחידי, ללא קשר עם הבורא יתברך שמו, במצב של הסתרת הטוב,(כי גלוי הרע, נבחן להסתרת הטוב) נבחן לו כמי שמנותק מהבורא, לכן אינו צריך ללכת יחידי כדי להגביר את הפרוד והרע, אלא להתחבר לתורה ולנותן התורה שהם קו אמצעי, והוא רחמים.

ועוד אומר רבי אלעזר, כשהדין שורה בעולם, שהוא קו שמאל, שורה על הכל. ומי שפוגע בו, במלאך המשחית, ונפגש לפניו, נדון באותו הדין. כי נתנה רשות באותו יום של גילוי הרע למלאך להשחית, ואז כתוב, ויש נספה בלא משפט. מדוע? כי משפט שהוא ז״א, שהוא קו אמצעי, שהוא רחמים ושלום, הנבחן לזכר ומשפיע, נסתלק ועולה מצדק שהוא המלכות, הנבחן למקבל, ואינם שורים זה בזה להשפיע לעולם, כי המלכות משפיע חסרון, וז"א משפיע מילוי לחסרון, וכאשר אינם שורים זה בזה המשפיע והמקבל, בסוד ויברך אותם ויקרא שמם אדם, אז יש נספה בלא משפט, מה פירוש, הז"א שהוא עץ חיים, ונקרא משפט משפיע חיים למלכות שנקרא צדק, כאשר הם בחיבור.

וכאשר הם אינם בחיבור, למשל ביום רעה, אז יש נספה בלא משפט, מדוע? כי בזמן שהז"א לא משפיע למלכות הנקראת צדק, חיים, שהיא חכמה, כי החכמה תחיה את בעליה, זה נבחן לסוף וסיום של המלכות, כי אינה מקבלת חיים מז"א, לכן יש נספה בלא משפט, כי בזמן שהמלכות לא מקבלת הארת החיים מז"א, נבחן לה כסוף לכן יש נספה (המלכות) בלא משפט (בלא הארת הז"א).

על כן נאמר ראה, היינו ראה והיה שמור, היה משגיח ומעיין לכל צד. ברגע שיש צד, אין אמצע, ואין רחמים ושלום, לא למשפיע, ולא למקבל, כי אינם בייחוד הנקרא ברוך וברכה, לכן, והוי יודע, שבכולם שורה הדין, בז"א ובנוקבא, ואל תצא לחוץ, כלומר לעניינים חיצוניים, ולא תתראה בשוק, כי ו' דשם הויה שהוא ז"א, שהוא להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים יכול לפגוע באדם, מהו הטעם. הוא משום דגם את זה לעומת זה עשה האלקים. שכמו כששורה טוב על העולם שורה על הכל, כך, כששורה דין בעולם שורה על הכל, ומי שיפגוש בו יהיה נתפש.

כל טוב לכולם ברכה והצלחה

כתיבת תגובה

השאר תגובה