הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ

הנה אנכי שלח מלאך מלאך לפניך

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ

מהו מלאך? מלאך הוא אחד מכוחות הנפש, ולא יצור בעל כנפיים המרחף בשמי כנסיות. בכתבי האר"י נמצא כי ייחוד שם 'הויה' (כ"ו) בשם 'אדני' (ס"ה) עולה גימטריה 'מלאך' (91), גם גימטריה 'אמן', ונבין מעלת אמירת 'אמן' אחרי ברכה, שהיא ממנה שליח. גם נמצא שאותיות מלאך הן אותיות מאכל, וכל מאכל מסוגל לשליחות מסוימת והדברים ארוכים.

בספר שמות כג כ פרשת משפטים לפני חטא העגל אומר השם: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל-תַּמֵּר בּוֹ:  כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". המלאך המדובר בפסוק הוא משה, והוא השליח אשר אמור להביא את עם ישראל אל המקום אשר הכין להם ה'. וכאן באה אזהרה:

"הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו

וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ,

אַל-תַּמֵּר בּוֹ:

כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם,

כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ".

משה הוא ממונה מטעם המשלח, השם, לעשות שליחות, כתב המנוי שלו בהיר וברור, לכן מוזהר העם שלא להמרות את פיו, שכן בהיות מיומנותו של השליח מוגדרת ומתוחמת, אין בתחום מיומנותו לשאת לפשעיהם, ומדוע? - "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" וזהו סוד, כי תיבת מלאך עולה גימטריה 91 שהוא גימטריה שווה לייחוד שם הויה (26)  בשם אדני (65). מה למעשה אומר השם? תיבת 'מלאך', כלומר יחוד שם הויה בשם אדני (שהוא מצד הדין) אינו יכול לסלוח, מה שאם כן שם הויה כפול הנאמר בפרשת כי תשא (לאחר חטא העגל) יכול לסלוח וסולח תמיד, והוא ראש לסליחות ביום הכיפורים, והוא ראש וראשון לשלוש עשרה מידות רחמים המפורסמות אצלינו.

שנאמר, "וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים".                                                                                                            (שמות לד, ו-ז)

ומדוע נכפל שם הויה לשון "יְהוָה יְהוָה" כראש הסליחה, מסבירה מסכת ראש השנה בתלמוד בבלי דף י"ז עמ' ב'. "אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה".

כי המידה הראשונה (יְהוָה) היא רחמיו על החוטא לפני החטא (אע"פ שגלוי לפניו שיחטא), והשנייה (יְהוָה) היא רחמיו על החוטא אחרי החטא. בא וראה כי שם הפרשה "כי תשא" נושא את עיקר העיקרים הלוא היא תכונת הסליחה שהיא אינה מוגבלת כלל.

כל טוב הצלחה וברכה,

...

תמונה :  kool_skatkat

כתיבת תגובה

5 תגובות בנושא “הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ

  1. והאמן-בה
    ויחש-בה
    לו צדק-ה

    (רחוקים משלום)

    וְכֵיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ, וּבָהּ מַשִּׂיג הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ סוֹד עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד, עַל זֹאת וַדַּאי, לְשֵׁם יהו"ה שֶׁהוּא עַל זֹאת, לָמָּה תִּקְנוּ בְּשַׁחֲרִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּמִּנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה, אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר עַל זֹאת, הוּא מוֹרֶה שֶׁהֲוַיָּ"ה הִיא עַל כָּל סְפִירָה (דף מ ע"ב) וּסְפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (דה"א כט, יא ) לְךָ יהו"ה הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה וְגוֹמֵר, וְאֵין לָךְ פְּעוּלָה בַּתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים קג, יט ) *וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אֲבָל בִּזְמָן שֶׁצָּרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַצְדִּיק לַצַּדִּיק, וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ צְדָקָה שֶׁהִיא מַלְכוּת, עִם הַתַּחְתּוֹנִים, נִכְלָלִים בּוֹ כָל הַסְּפִירוֹת, וְנִקְרָאִין צַדִּיקִים עַל שְׁמוֹ, יהו"ה נִקְרָא עַל שְׁמוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, יז ) צַדִּיק יהו"ה בְּכָל דְּרָכָיו, וּמְרַחֵם עַל בִּרְיוֹתָיו בִּצְדָקָה, אֵין צְדָקָה אֶלָּא תְפִלָּה, צ' אֲמֵנִים, ד' קְדוּשׁוֹת, ק' בְּרָכוֹת, ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וְזֶהוּ צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי (משלי יד, לד ), וְעָלָיו נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם (בראשית טו, ו ) וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה בָּהּ נֶאֱמַר בָּהּ (ישעיה נט, יז ) וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן. מִצַּד ה הִיא צְדָקָה, וּמִצַּד י הִיא כּוֹבַע עַל רֹאשׁ צַדִּיק אוֹת בְּרִית, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק, וּמִצַּד ו נֶאֱמַר בָּהּ (איוב יא, ט ) אֲרוּכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, מִצַּד ה עִִלְיוֹנָה וּרְחָבָה מִנִּי יָם. (תיקוני זהר מ ב)

  2. לך לך מארצך וגו'. ר' אבא פתח ואמר, שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה (ישעיה מו). שמעו אלי אבירי לב: כמה תקיפין לבייהו דחייביא, דחמאן שבילי ואורחי דאורייתא, ולא מסתכלן בהו, ולבייהו תקיפין, דלא מהדרין בתיובתא לגבי מריהון, ואקרון אבירי לב. הרחוקים מצדקה: דמתרחקי מאורייתא ר' חזקיה אמר, דמתקחקי מקב"ה, ואינון רחיקין מניה, ובגין כך אקרון אבירי לב. הרחוקים מצדקה. דלא בעאן לקרבא לגבי קב"ה. בגין כך, אינון רחוקים מצדקה. כיון דאינון רחוקים מצדקה, *רחוקים אינון משלום. דלית לון שלום. (זהר לך לך א-ב )

  3. המלכות מבחי' הדין שבה, נקראת צדק, *בלא ה' ובסוד הזווג הגדול דצדיק וצדק שאז הנוקבא עולית ומלבשת לאמא, היא נקראת צדקה. כלומר שנתהפכת לרחמים, כי קבלה ה' של אמא, להיותה מלבשת עליה. וע"י מ"נ שהצדיקים מעלים להנוקבא בעת שנקראת צדק, גורמים זווג עליון וצדק מתהפך ונעשה צדקה. כלומר, שהדין מתהפך להיות רחמים.

    וזהו שאומר ר' אבא בביאור הכתוב שמעו לי אבירי לב וגו' כי להיותם אבירי לב ואינם מעלים מ"ן ע"כ הם רחוקים מצדקה כי ע"כ נמצאים בדינים דצדק, דהיינו בלי ה' שה"ס מוחין דאמא, וז"ש הרחוקים מצדקה...ור' חזקיה אינו חולק על ר' אבא אלא שמבאר יותר ממנו, ואומר דמתרחקי מקב"ה ואינון רחוקין מניה, דהיינו שאין להם *אהבה אל

    הקב"ה, בגין כך אינון רחוקים מצדקה, הם רחוקים מלהפך הצדק לצדקה, דהיינו את הדין לרחמים, כי אינם מעלים מ"ן לזווג. כיון דאינון רחוקים מצדקה רחוקים אינון משלום. ומתוך שאינם מעלים מ"ן להפך הצדק לצדקה- אין להם שלום.וע"כ השלום אינו מאיר עליהם

    (זהר, לך לך, הסולם, א-ב)

השאר תגובה