הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

הנה מטתו שלשלמה

הנה מטתו שלשלמה

בקריאת שמע שעל המיטה מופיע פסוק, "הִנֵּה, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה--שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, סָבִיב לָהּ:  מִגִּבֹּרֵי, יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת". (שיר השירים ג,' ז' - ח').

אומר הזהר, שלמה הוא מלך שהשלום שלו. מיטה היא מלשון מטה בחשיבות: כאשר אנו שוכבים על המיטה, והראש והרגלים נמצאים באותו הגובה, אנו זקוקים לשמירה. את השמירה מספקים כאן שישים הגבורים, או ס' גבורים, שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. שינה הוא זמן הסתלקות המוחין, והסתלקות המוחין משולה לנפילה מעץ החיים. שנאמר וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן (בראשית ב' כ"א). כדי שלא יפול אדם ויפרד מעץ החיים בחינת שינה, סובבים את מיטת שלמה שישים גיבורים, כמו שישים דקות הסובבות את השעה, כמו שישים שניות הסובבות את הדקה. שישים הגבורים סובבים את עולם החומר המסומל במיטה,(הצורך בשינה מעיד על עייפות החומר) ושומרים על המיטה, שלא תהפך ממיטה למיתה. השמירה היא באמצעות החרב, שנאמר  וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ (דברים ל' י"ט) בחר אותיות חרב, כי החרב היא המפרידה בין חיים למוות, שנאמר וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. (בראשית ג' כ"ד).

הפחד בלילות הוא תולדה של הסתלקות המוחין, הגבורים חגורי החרב שומרים על מיטת שלמה, שלא יבואו הישנים בה לכדי מיתה. חגירת החרב על הירך, קשורה בשמירת הנפש,  אַ֖ךְ אֶת־נַפְשׁ֥וֹ שְׁמֹֽר (איוב ב' ו').

וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ (שמות א' ה').

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה

...

תמונה :  HikingArtist.com

 

כתיבת תגובה

3 תגובות בנושא “הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל

  1. אמר רבי חזקיה,
    אם כן, הרי ששים הם מסביב השכינה, שכתוב ששים גבורים סביב לה. (שיר השירים ג')

    א"ל כן הוא ודאי, אלא אלו הששים האירו מן י"ב הגבולים (שבזעיר אנפין) ולא סרו מסביב השכינה לעולם.
    שלמדנו י"ב גבולים חקוקים עליונים עלו במשקל באילן הגדול והחזק,
    וכולם מאירים במטרוניתא, (שהיא השכינה) כאשר מתחברת בהמלך (שהוא ז"א.) עמם השמים ממש,

    (שמקבלת כל מה שיש בשמים שהוא ז"א)
    וכל אלו האורות והשבילים מאירים בו באור השכינה.

    ולמדנו, האור של אלו ששים (גבורים) שמסביב (השכינה) רשומים בו בנער ההוא (מטטרון)
    ואנו קורים אותם ששים הכאות של אש, שהתלבש בהם מצד השכינה לוהטים בדין.
    ז"ש ששים גבורים סביב לה.

    תאנא, ויבן משה מזבח וכו':
    למדנו ויבן משה מזבח כמו שבארנו. ויקרא שמו ה' נסי.
    ה' נסי ממש.
    (שלה' היה הנס)

    למה.
    משום שהעמלק לקח כל אלו שהיו נמולים ולא פרעו וחתך אותם וזרק אותם כלפי מעלה, ואמר קח מה שרצית בו.
    בה בשעה מה כתוב, ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר.
    (מדר דר, חסרים ו', ללמד שדורות אלו שיש בהם מלחמה בעמלק) חסרים מדיורים שלמעלה, (שאין השם שלם ואין הכסא שלם. וחסרים) מדיורים שלמטה, (שאין שלמות לתחתונים.)

    א"ר יהודה בכל דור ודור, בכל הדורות הבאים לעולם, אין לך דור שאין בהם מזרע הרע ההוא (של עמלק) והקב"ה עושה בהם מלחמה. ועליהם כתוב,
    יתמו חטאים מן הארץ (תהלים ק"ד) וגו'
    מן הארץ (היינו) בעולם הזה ובעולם הבא. בו בזמן כתוב, ברכי נפשי את ה' הללויה.

    (זהר, בשלח, תפג- תפו)

  2. בההוא זמנא כל דינין דשכינתא תתאה דאיהי אדנ"י, מתהפכן לרחמי, כגוונא דא ידו"ד, לקיים אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיה א')

    בזמן ההוא דזווג חו"ב כל הדינים של שכינה התחתונה, (שהיא המלכות)
    שהיא הוה"י אדני,
    מתהפכים לרחמים כעין זה, י"ה ו"ה,
    לקיים אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו,(דהיינו) י"ה ו"ה.
    אם יאדימו כתולע, שהוא הוה"י, כצמר יהיו (שהוא) י"ה ו"ה.
    כל הדינים של זו, (דהיינו של המלכות.) מתלבנים מהשכינה העליונה, (שהיא בינה).

    והשכינה שהיא הוה"י, היא להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים,
    ובארוה רבנן, (שע"כ נקראת להט החרב המתהפכת, משום) שמתהפכת פעמים לרחמים ופעמים לדין,
    פעמים אנשים ופעמים נשים.
    פעמים דין כעין זה הוה"י, פעמים רחמים כעין זה י"ה ו"ה.
    כי היא, מצד עץ החיים,

    (כלומר אם השכינה מתחברת עם עץ החיים, שהוא ז"א שעלה לבינה,) כל הדינים שבה מתהפכים לרחמים, ומצד עץ הדעת טו"ר (דהיינו השכינה שאינה מחוברת עם עץ החיים.) כל הרחמים שבה מתהפכים לדין, לדון בהם לאותם העוברים על דברי תורה.

    ביאור הדברים:
    כשהמלכות בקטנות שהיא דין, נבחן זווגה עם ז"א בשם הוה"י אדנ"י, כי הוה"י הוא הוי"ה למפרע המאירה ממטה למעלה, דהיינו יוד בתחילה למטה ואח"כ למעלה ממנה, ה ראשונה, ואח"כ למעלה ממנה ו ולמעלה בראש עומדת ה אחרונה. וזה יורה שז"א היא ו"ק בלי ראש, ומשפיע דינים לשם אדנ"י, שהיא המלכות גם נקרא אור הו"ק דז"א שמשפיע ממטה למעלה בשם אור נקבה,
    דהיינו נשים.

    וכשמזדווגת עם ז"א דגדלות, שעלה לבינה, נבחן הזווג בשם י"ה ו"ה אדנ"י.
    כי הוי"ה ביושר
    יורה שמשפיע ביושר ממעלה למטה,
    ואז נקרא ז"א בשם עץ חיים.
    דהיינו שמקבל ג"ר וחיים מן הבינה.
    ואור זה של ז"א נקרא ג"כ אור זכר, דהיינו זמנין אנשים

    ולפיכך נקראת המלכות בשם להט החרב המתהפכת.

    (זהר, וארא, הסולם, קיג- קיד)

להגיב על גלית אלון לבטל