וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל-מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֹֽה

שלום לכולם,

משה נמשה מיאור הזמן סר לורנס אלמה תדמה 

פרשת וארא פותחת במילים, "וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל-מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֹֽה", מי הוא אלקים, מדוע הוא מדבר עם משה, מדוע כאשר מדבר אלקים עם משה הוא אומר לו כי שמו האמיתי הוא הוי"ה, מה ההבדל בין שם אלקים לשם הוי"ה, למה לאלקים יש הרבה שמות, מדוע מספר האלקים למשה כי כאשר נגלה אל האבות הוא נראה להם "באל שדי", ולא באמצעות שמו הוי"ה, בו נודע למשה, נראה בשורות הבאות:

שם אלקים הוא שם המעיד על הגבלה, על מידה. כאשר מדבר אלקים אל משה ואומר לו "אני הוי"ה", הכוונה היא זו, אומנם הנני מדבר איתך באמצעות הכינוי שלי אלקים המציין הגבלה ותחום, אך שמי האמיתי הוא הוי"ה, כלומר באמת "אני הוא האינסוף".

ואף כי נראתי אל האבות הקדושים באמצעות הכינוי אל שדי, המעיד על התכליות והסופיות שלי, הרי שהכנוי שלי, אל שדי אינו אני. כלומר אל שדי הוא אחד ההבטים שלי, אך לא ההיבט המוחלט שלי, ההבט המוחלט שלי הוא הוי"ה, כלומר האינסוף.

והסוד הגדול שמספר הברוך הוא למשה, אומנם נודעתי אל האבות הקדושים באמצעות הכנוי התכליתי שלי אל שדי, שגימטריה שלו היא 345 שהיא אותה גימטריה של שמך משה, אך לא נודעתי להם מבחינת אינסופיותי שהוא השם. 

נמצא כי ב' אלמנטים הפוכים פועלים בשיחה זו, האחד הוא משה, הפועל הבעל תכלית שתפקידו הוא למשות את הנשמה האלוקית מיאור הזמן, והאלמנט ההפוך הוא השם שהוא הוי"ה ב"ה המקבל אליו את הנשמה הנמשת מיאור הזמן אל מרחבי האינסוף.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

כתיבת תגובה

השאר תגובה