וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ

שלום וברכה לכולם,

%d7%a2%d7%a0%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%a8

מהו שכתבה התורה, וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, הרי ידוע כי לה' אין גוף ואין לו דמות גוף, ואם כך, אם אין לו גוף הרי אין לו לב, כי לב נמצא בגוף, גם נאמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם (ישעיהו נה ח). ואם כן, איך יכולה לכתוב התורה, וינחם ה', וכי ה' חסר משהו שהוא צריך לנחמה? ולא עוד כי כתבה תורה כי עשה את האדם בארץ, וכי לא מחשבתו של הברוך הוא מגיד מראשית אחרית, האם מעשיו של הקב"ה הם כמעשה ידי אדם, שעושה דבר מסוים בארץ ורואה כי מעשיו אינם מחשבתו ומתעצב אל ליבו, האם להקב"ה יש הפרש בין מחשבה למעשה, כפי שאנו רואים פעמים רבות אצל בני אדם המתכננים ורואים דברים שלמים בליבם, אך כאשר הם באים לידי בצוע, הכל כעורבא פרח? החלום ה"מושלם" שהיה במחשבתם אינו בר ביצוע, ואם הוא בר ביצוע הרי שהוא לקוי מאוד, והאדם מתעצב כי אין מחשבתו ומעשיו שוויים? האם התורה גורסת שהאל ברוך הוא נברא בדמות אדם? ויש לומר כי חס ושלום לומר שהאל נברא בדמות אדם, וכי הוא יציר דמיונו של האדם, כי אין מחשבה תופסת בו כלל ועיקר, אלא מידות הברוך הוא נכרות לאדם כפי דבקותו של האדם בבורא, ולא כפי שהבורא יתברך הוא בפני עצמו, כי כשהוא כלפי עצמו, אין לנו מושג בו, וכל דבר שאדם תופס באלקות, כל מידה שאדם תופס בבורא, הוא אך ורק לפי קנה המידה שלו, שהוא דמות אדם, ולא יותר מזה, כלומר כל מה שתופס האדם בבורא הוא איזו שהיא התגלות מעשר ספירותיו, המתגלות כל פעם באופן שונה לפי מאורעות הזמן, אך התגלות הספירות ממנו, אינן הוא כשהוא לגבי עצמו.

ונחזור לענין, מהו רזא דמילה וַיִּנָּחֶם, הרי אמרנו כי הקב"ה אינו חסר דבר, מהו אם כן הכח הפועל במילת וַיִּנָּחֶם, אלא יש לומר כי במילת וַיִּנָּחֶם, פועל כח החסד, כיצד? אות י' דגושה דגש חזק אחרי אות ו' החיבור, אות נ' דגושה דגש חזק (בנין נפעל) הרי שתי נקודות, ואות י' חרוקה הרי שלוש נקודות כעין סגול, שהוא בספירת חסד, ואילו במילת וַיִּתְעַצֵּב, הצ' דגושה דגש חזק (בנין התפעל) ומתחתיה נקוד צירה, הרי שלוש נקודות בציור סגולתא, כנגד ספירות כתר חכמה ובינה, %d7%a1%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%9d וזה שכתב בעל הסולם באור הבהיר, שלא יהפוך הסגול לסגולתא, %d7%a1%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%90-%d7%9e%d7%9c%d7%90 (אור הבהיר סימן חיריק) כי הסגול שהוא חסד תנועתו ממטה למעלה, כלומר הוא בנוי על חיריק, שהוא קו אמצעי, ומעליו צירה, ואילו הסגולתא שהוא הג"ר, ג' ספירות ראשונות, כתר חכמה ובינה, כאשר תנועתו הוא מלמעלה למטה, כתר, ראשון מלמעלה, חכמה, נקודה ראשונה מימין, ובינה נקודה שניה משמאל, לכן כתבה התורה ויתעצב (האדם) אל לבו, כי כל המשכה של חכמה מלמעלה למטה ממשכת אורות ללא כלים, חכמה ללא חסדים, וחכמה ללא מעשים טובים, כלומר ללא כלים להתישב בהם, אינה מאירה ועל זה נאמר בכל עצב יהיה מ(י)ותר (משלי יד כג) כי לבו גימטריה חל.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

כתיבת תגובה

השאר תגובה