ויתחזק ישראל וישב על המטה, זהר פרשת ויחי

%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c

בפרשת ויחי קרבים ימי יעקב למות והוא מבקש לראות את בנו יוסף. נקרא את הפסוקים וננסה להבין מהי משמעותם. "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ. וַיֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי--וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה. וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף, הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה; וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי בָנָיו, עִמּוֹ--אֶת-מְנַשֶּׁה, וְאֶת-אֶפְרָיִם.  וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה." (בראשית פרקים מז מח).

בפסוקים אלו מבקש ישראל מבנו יוסף שישבע לו, ולא יקבר אותו במצרים אלא עם אבותיו (בחברון). התורה מפרטת ומשתמשת בפעלים ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם (קבר-תם, קבר תם ושלם היות שהיו בעלי ברית) יוסף מבטיח לעשות כבקשת אביו, וישראל משתחוה על ראש המיטה. אחר הדברים האלה חלה ישראל, הדבר נודע ליוסף והוא לוקח את שני בניו עימו, את מנשה ואת אפרים. בואו של יוסף ובניו הוגד ליעקב, וישראל מתחזק ויושב על המיטה.

ספר הזהר פרשת ויחי, שואל מה פירוש הפסוק ויתחזק ישראל וישב על המיטה, כלומר איזו הויה רוחנית מתוארת לנו בפסוק הזה? הרי ידוע כי כאשר אדם חולה, ובאים לבקרו, משתפר מצב רוחו פלאים, הוא יכול לחייך ולדבר, ולפעמים בקור החולים משכיח ממנו את מצבו האמיתי, והוא משיח עם מבקריו כמי שאינו חולה כלל. מהי אותה הוויה רוחנית הפועלת בבקור חולים בכלל, ובבקורו של יוסף את אביו יעקב בפרט, בעיקר לנוכח ההבטחה שהבטיח לו מספר פסוקים לפני כן, לשאת אותו ממצרים ולקבור אותו עם אבותיו. נקרא את דברי הזהר הקדוש, ונקרא ונעזר בבאור הסולם שכתב רבי יהודה לייב אשלג זצ"ל, וננסה לקשור את הדברים.

נ) ויתחזק ישראל וישב על המטה, ורזא דקרא, בעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך והיתה עת צרה. ר"ש אמר, דא גבורת ידא דמיכאל רברבא. וישב על המטה: כמה ליה הרה מקדמת דנא סגיד. למאן הוה סגיד, סגיד לערסא, הוה ערסא פתיחא מניה. למהולתא הוה סגיד, דהא הות חביבא מיניה.

נ) ויתחזק ישראל וישב על המטה: וסוד הכתוב, ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר (דניאל י"ב א') רבי שמעון אמר, זהו גבורת יד של מיכאל הגדול, שיעמוד לישראל בעת הגאולה, שיהיה אז עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד עת ההוא וגו'.כמו שמסיים הכתוב, ועל עת ההוא נאמר כאן, ויתחזק ישראל וגו'.

התמונה הרוחנית המתוארת בפסוק ויתחזק ישראל וישב על המיטה, היא לא רק תאור היסטורי של התחזקות אדם בשל בקור חולים, אלא היא למעשה תאור של מצב רוחני, של כלל האנושות החולה והנוטה למות במצרי העולם הזה, הדחוקים במקום ובזמן, והמילים ויתחזק ישראל וישב על המיטה מתארות את העוצמה הרוחנית של ישראל, כלומר את ההיבט הישר שבאדם, הנקרא ישר-אל, הקו הישר המחבר את האדם עם האל, התקוה, מאפשרת לאדם לשבת, מדוע? כי בהגעת יוסף, הנמשל לספירת יסוד, ובעל הברית והקשר, רואה ישראל, אביו, הנמשל לספירת תפארת, את הגשר שלו לעולם הבא, לכן הוא מתחזק ועובר ממצב של שכיבה, האופייני לחולה, למצב של ישיבה המאפיין חוזק וגבורה, כי כאשר אנו מתארים אדם מאוזן אנו אומרים שדעתו מיושבת עליו. אותו הדבר כאן, ישראל מתחזק עם הגעת יוסף הוא ספירת יסוד ויושב על המיטה, שהיא המלכות. כלומר ממצב של שכיבה על המטה, מצב שבו ראשו של אדם וגופו נמצאים בקו אחד המקביל אל המטה, הנבחן למצב של אמונה מעל הדעת, הוא עובר למצב של ידיעה המובע בפועל וישב.

וישב על המטה: כמו שהיה משתחוה לה מקודם לכן, שנאמר וישתחו ישראל על ראש המטה, כן עתה ישב עליה. פירוש, מטה היא המלכות המקבלת מיעקב שה"ס ז"א. וישב על המטה, היינו שהשפיע אליה.

למאן הוה סגיד וכו': שואל, למי היה משתחוה יעקב, (אם )תאמר שהשתחוה אל המטה (לאחר שנשבע לו יוסף שישא אותו ממצרים ויקבור אותו בקברי אבותיו) שהוא המלכות, הרי המטה היתה פתוחה לקבל ממנו, ואין המשפיע משתחוה אל המקבל ממנו, כלומר אין הגדול שהוא ז"א, (ישראל) משתווה לקטן שהיא ספירת מלכות, שהיא המטה, אלא הוא משיב, כי אל המילה, שה"ס יסוד, היה משתחוה, כי היתה חביבה לו. פירוש. מטה פירושה מלכות, ראש המטה, פירושה יסוד שהוא ראש של המלכות, ואומר הכתוב, שהשתחוה אל מדת היסוד, החביבה מכל הספירות. ומדוע חביבה מדת יסוד מכל הספירות? מפני שתכונת מדת היסוד היא להשפיע כל שפע הארת הספירות שמעליה למלכות, כלומר בתכונתה היא שווה לבורא, הנותן והמשפיע.

כתיבת תגובה

השאר תגובה