זהר פרשת לך לך

בס"ד

שלום וברכה לכולם,

שובך יונים, באנגלית נקרא שובך בשם dovecote והוא מזכיר את הביטוי דבקות בעברית

שובך יונים, באנגלית נקרא שובך בשם dovecote, והוא מזכיר את המונח העברי 'דבקות', תמונה sidebog7

בזהר פרשת לך לך שלפנינו, ישאל רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי, מדוע כותבת התורה, "לך- לך" בלשון יחיד, ולא כותבת, "לכו-לכם", בלשון רבים, שכן כולם יצאו מאור כשדים יחדיו, לאחר שניצול אברהם מכבשן האש. גם נראה מדוע הומשל אברהם לאור בהיר בשחקים, מה הן שבע הברכות שקיבל אברהם ומה משמעותן.

הנה לשון הזה"ק ובאור הסולם שכתב הרבי יהודה לייב אשלג זצ"ל, מחבר תלמוד עשר הספירות.

לשון הזהר הקדוש: לד) ר' אלעזר, הוה יתיב, קמיה דר"ש אבוי, והוי עמיה, ר' יהודה, ורבי יצחק, ורבי חזקיה. א"ל ר' אלעזר, לר"ש אבוי. האי דכתיב, לך לך מארצך וממולדתך. כיון דכלהו נפקו למהך, אמאי לא אתמר ליה דכלהו יפקון.

באור הסולם: לד) ר' אלעזר הוה יתיב וכו': ר' אלעזר היה יושב לפני ר' שמעון אביו, והיה עמו ר' יהודה ור' יצחק ור' חזקיה. א"ר אלעזר לר' שמעון אביו, מה זה שכתוב לך לך מארצך וממולדתך, כיון שכולם יצאו מאור כשדים ללכת ארץ כנען, למה לא נאמר לו שכולם ילכו.

הרחבת הדברים: חמישה מבעלי הזהר יושבים בליבון השאלה ששואל רבי אלעזר, רבי שמעון בר יוחאי, אביו, רבי יהודה, רבי יצחק, ורבי חזקיה. חמשת בעלי הזהר המופיעים במאמר זה הם כנגד ספירות כח"ב תו"מ, כתר חכמה בינה תפארת ומלכות.

לשון הזהר הקדוש: לה) דהא אע"ג דתרח הוה פלח לע"ז, כיון דאתער באתערותא טב למיפק בהדיה דאברהם, וחמינן דקב"ה אתרעי בתיובתא דחייביא, ושרא למיפק, אמאי לא כתיב לכו לכם. אמאי לאברהם בלחודוי לך לך.

באור הסולם: לה) דהא אע"ג וכו': כי הגם שתרח היה עובד עבודה זרה, אבל כיון שנתעורר בהתעוררות יפה לצאת עם אברהם, וראינו שהקב"ה חפץ בתשובת הרשעים, והוא התחיל לצאת, למה לא כתוב. לכו לכם, למה רק לאברהם לבדו נאמר לך לך.

הרחבת הדברים: כאן שואל רבי אלעזר היות שכולם פנו לצאת מאור כשדים, מדוע לא כתוב לכו לכם, הרי הקב"ה חפץ בתשובת רשעים, והיות שתרח היה רשע והיה עובד עבודה זרה, הרי הקב"ה חפץ גם בתשובתו, מדוע אם כן לא כתוב לכו לכם בלשון רבים, הכוללת את הרשע (תרח) עם הטוב (אברהם)? מדוע יש פניה כאן לאברהם בלבדו, לך-לך?

לשון הזהר הקדוש: לו) א"ל ר"ש, אי תימא, דתרח כד נפק, מאור כשדים, בגין לאהדרא בתשובה הוה, לאו הכי, אלא כד נפק, לאשתזבא נפק, דהוו כלהו בני ארעיה, בעאן למקטליה. כיון דחזו, דאשתזיב אברהם, הוו אמרי ליה לתרח, אנת הוא דהוית מטעי לן, באלין פסילין, ומגו דחלא דלהון, נפק תרח, כיון דמטא לחרן, לא נפק מתמן לבתר, דכתיב וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט. ואילו תרח לא כתיב.

באור הסולם: לו) א"ל ר"ש אי תימא וכו': אמר לו ר' שמעון, אם תחשוב, כשתרח יצא מאור כשדים, היה זה כדי לעשות תשובה, אינו כן. אלא כשיצא רק להנצל יצא, כי כל אנשי ארצו היו רוצים להורגו. כי אחר שראו שאברהם ניצל מכבשן האש, היו אומרים לתרח, אתה הוא, שהיית מטעה אותנו בפסילים הללו, והיו רוצים להורגו, ומשום הפחד מפניהם יצא תרח. ולפיכך, כיון שהגיע לחרן, לא יצא עוד משם, כי כתוב, וילך אברם וגו' וילך אתו לוט, ואלו תרח לא נזכר בהכתוב.

הרחבת הדברים: רבי שמעון, אביו של רבי אלעזר משיב על שאלה זו ואומר, אם אתה חשוב כי תרח יצא מאור כשדים לעשות תשובה, אינו כן, שכן תשובה פירושה עשה טוב. (כי טוב, תו'ב ושוב הוראתן שווה). תרח יצא מאור כשדים רק כדי להנצל, בחינת סור מרע, כי כל אנשי עירו היו רוצים להרגו, כי לאחר שיצא אברהם מכבשם האש, היו אומרים לתרח, אתה מטעה אותנו בפסילים הללו, והיו רוצים להרגו, ומשום הפחד שפחד מהם יצא תרח, ולאש משום סיבה אחרת. ולפיכך כאשר הגיעו לחרן, היא התחנה השניה בדרך, לא יצא משם, כלומר נשאר בחרן,  שכן כתוב וילך אברהם וגו' וילך אתו לוט, משמע תרח לא יצא מחרן.

לשון הזהר הקדוש: לז) פתח ואמר, וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר. האי קרא אוקמוה, אבל, וימנע מרשעים אורם, דא נמרוד ובני דריה, דנפק אברהם מנייהו דהוה אורם. וזרוע רמה תשבר, דא נמרוד.

באור הסולם: לז) פתח ואמר וימנע מרשעים אורם וכו': מקרא זה כבר בארוהו. אבל וימנע רשעים אורם, זה נמרוד ובני דורו, שיצא אברהם מהם, שהוא היה אורם. וזרוע רמה תשבר, זהו נמרוד.

לשון הזהר הקדוש: לח) ד"א. וימנע מרשעים אורם, דא תרח ובני ביתיה. אורם: דא אברהם. האור, לא כתיב, אלא אורם, דהוה עמהון. וזרוע רמה תשבר. דא נמרוד, דהוה מטעי אבתריה, כל בני עלמא. ובגין כך כתיב לך לך. בגין, לאנהרא לך, ולכל אינון דיפקון מינך, מכאן ולהלאה.

באור הסולם: לח) דבר אחר וימנע וכו': פירוש אחר. וימנע מרשעים אורם, זהו תרח ובני ביתו. אורם זהו אברהם. כי האור לא כתוב אלא אורם, שהיה עמהם. דהיינו אברהם שהיה עמהם, ויצא מהם. וזרוע רמה תשבר, זהו נמרוד שהיה מטעה אחריו כל בני העולם. ומשום זה כתוב לך לך, כדי להאיר לך, ולכל אלו שיצאו ממך מכאן ואילך.

הרחבת הדברים: וימנע מרשעים אורם, סובב על תרח ובני ביתו, שנשארו בחרן, לכן נוקט הכתוב לשון אורם, כי אברהם היה האור שלהם, כי היה עמהם ומאיר להם. וזרוע רמה תשבר נמרוד, שהיה מטעה אחריו כל בני העולם, ומשום זה כתוב לך לך כדי להאיר לך וכל אילו שיצאו מכאן ואילך.

לשון הזהר הקדוש: לט) תו פתח ואמר. ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם. ועתה לא ראו אור, אימתי, בשעתא דאמר קב"ה לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך. בהיר הוא בשחקים. דבעא קב"ה לאדבקא ליה לאברהם, בההוא אור דלעילא, ולאנהרא תמן.

באור הסולם: לט) תו פתח ואמר, ועתה לא ראו אור: ושואל אימתי היה זה. ואומר שזה היה, בשעה שאמר הקב"ה לאברהם לך לך וגו'. כי לאחר שאברהם יצא מהם, לא ראו יותר אור, בהיר הוא בשחקים, סובב על אברהם שרצה הקב"ה להדביק את אברהם באור העליון שיאיר שם.

לשון הזהר הקדוש: מ) ורוח עברה ותטהרם. דהא לבתר תבו בתיובתא, תרח וכל בני מאתיה בני מאתיה, דכתיב, ואת הנפש אשר עשו בחרן. תרח: דכתיב ואתה תבא אל אבותיך בשלום וגו'.

באור הסולם: מ) ורוח עברה ותטהרם, סובב על תרח ובני עירו, כי לאחר כך חזרו בתשובה, תרח וכל בני עירו. שכתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן, הרי שבני עירו עשו תשובה. תרח עשה תשובה, שכתוב ואתה תבא אל אבותיך בשלום. ואם תרח לא היה עושה תשובה, לא היה אומר לו הקב"ה לאברהם, שיבא אל אבותיו בשלום.

הרחבת הדברים: ורוח עברה ותטהם סובב על רוח התשובה, כי לאחר כך חזרו בתשובה, תרח וכל בני עירו, שכן כתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן, הרי שבניעירו עשו תשובה. תרח עשה תשובה שכן כתוב בברית בין הבתרים, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (בראשית טו טו), ואם תרח לא הי תשובה, לא היה אומר לו הקב"ה לאברהם שיבא אל אבותיו בשלום.

פירוש: אב פירושו רצון, מלשון אבה, כפסוק אם לא תאבה האישה (בראשית כד), ופרוש הפסוק ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, הוא כי אברהם יבוא אל הרצונות הראשונים שלו, אבותיו בשלום, כי השלום, הוא האיזון, הוא התשובה.

לשון הזהר הקדוש: מא) ואעשך לגוי גדול, האי ברכתא חדא. ואברכך, תרין. ואגדלה שמך, תלת. והיה ברכה, ארבע. ואברכה מברכיך, חמש. ומקללך אאור, שית. ונברכו בך כל משפחות האדמה, הא שבע. כיון דאתברכו באלין שבע ברכאן, מה כתיב, וילך אברם כאשר דבר אליו ה'. לנחתא להאי עלמא, כמה דאתפקדא.

באור הסולם: מא) ואעשך לגוי גדול וכו': בכתוב הזה יש שבע ברכות. ואעשך לגוי גדול, אחת. ואברכך, שתים. ואגדלה שמך, שלש והיה ברכה, ארבע. ואברכה מברכיך, חמש. ומקללך אאור, שש. ונברכו בך כל משפחות האדמה, הרי שבע. ואחר שנתברך בשבע ברכות הללו, מה כתוב, וילך אברם כאשר דבר אליו ה', שפירושו, שהלך לירד לעולם הזה כמו שנצטוה. פירוש, כי אברהם הוא הנשמה (כמ"ש לעיל אות י"ג) ואחר שהנשמה נתברכה בשבע ברכות הנ"ל, יורדת לעולם הזה להתלבש בגוף.

הרחבת הדברים: יש אורות שהם בחינת רצוא ויש אורות שהם בחינת שוב, האורות הרצים הם אלו המגיעים אל הארץ, אל הנבראים, הם בחינת רצוא, ואילו האורות השבים להדבק בבורא עולם הם הנקראים בחינת שוב, מלשון שבע, אלו הם האורות הדבקים בבורא, וזו היא למעשה הברכה שקיבל אברהם, היא אור הדבקות. ולאחר שנתברך בשבע הברכות הללו, יכול אברהם, שהוא משל לנשמה, לירד לעולם הזה כמו שנצטוה, כי מובטח לו בשבע הברכות הללו, כי אע"פ שירד לעולם הזה להתלבש בגוף, ישאר דבוק באור השם יתברך בבחינת שוֹב, שהם שבע הברכות שנתברך בהן טרם התלבשות הנשמה הגוף.

כל טוב הצלחה וברכה

כתיבת תגובה

השאר תגובה