יְהוָה, בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ; גַּם-עָבִים, נָטְפוּ מָיִם

גם עבים נטפו מים

"גם עבים נטפו מים"

שופטים פרק ה' פסוק ד' : "ה' בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה, גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים". אומר רש"י ה' בצאתך משעיר, זה מתן תורה, מה קשור זה לפה עכשיו, הרי מדובר פה על המלחמה עם הכנענים,  "כך אמרה דבורה קשה היא התורה לפרוש ממנה וטובה היא להדבק בה, שהרי במורא ובגבורה נתנה, ולכך נמסרו ישראל לפני אויביהם על פרישתם ממנה, וכשהתנדבו לעסוק בה נושעו", כך רש"י מבאר פה. ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום, זה נתינת התורה, שנתינת התורה מפרידה אותנו מהקליפות של שעיר ואדום.

ארץ רעשה, מה זה ארץ רעשה, גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים, אז המצודות מפרש, ארץ רעשה, הכרית והחריש כל מלכי האדמה, גם שמים נטפו, שרי מעלה של העובדים גילולים, אחזום חיל ורעדה, כאדם העובד וזיעה נוטפת ממנו, אז כשמדברים מבחינת עבודת ה', אז הכוונה לכל סוגי הרצון לקבל של האדם שמפחדים פחד גדול, אם אדם ילך ויישם את העקרונות של התורה, זה פחד גדול מפני כל הקליפות שיש באדם. זה ההסבר של המצודת דוד.

מה אומר הזה"ק כאן, הזהר בפרשת ויקרא אות שלג, "דבורה שבאה לשבח שבח המלך הקדוש, אמרה, ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום, מלמד שהקב"ה הזמין כל שאר העמים לקבל התורה ולא רצו, שואל הזה"ק וכי לא היה גלוי לפניו שלא ירצו, ולמה הזמינם, ומשיב בכדי שלא יהיה להם פתחון פה, הם היו יכולים להגיד אם היית נותן לנו את התורה, היינו שומרים אותה, לא רצית לתת לנו את התורה, לכן הזמין אותם כדי שלא יהיה להם פתחון פה, אלא שהתברר שהם לא רוצים את התורה, כל אלו הכתובים שאמרה דבורה, כל אלו בסוד החכמה, עד אותה שעה ששבחה את עצמה, שנאמר עד שקמתי דבורה, עד שקמתי אם בישראל, שאז נסתלקה ממנה רוח הנבואה, ומשום זה אמרה, עורי עורי דבורה, עורי עורי דברי שיר, שהיתה צריכה לחזור ולעורר את רוח הנבואה.

כך הזהר מפרש ה' בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום, לכוון הזה שהקב"ה הציע את התורה לכל הגויים, לכל סוגי העמים, לכל סוגי הרצון לקבל שבאדם, והם לא רוצים, התורה נוגדת את האינטרס של הרצון לקבל, גם בזהר פרשת בלק אות קלח, כתוב כך, בוא וראה כתוב ה' בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה, בשעה שרצה הקב"ה לתת התורה לישראל, הלך והזמין את בני עשיו ולא קבלוה, כמו שאתה אומר, ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, שלא רצו לקבלה, הלך לבני ישמעאל ולא רצו לקבלה, שכתוב הופיע מהר פארן, כיוון שלא רצו, חזר אל ישראל.

יש פה הסבר גדול בזהר אני רואה על הענין הזה, מורי ורבי זצ"ל באר, שהענין הזה צריך להתברר אצל כל אדם, שכל אדם יראה ברור שהרצון לקבל שלו הוא נגד הטבע, אלו שלוקחים את התורה בתור להמשיך יותר ויתר תענוגים לתוך הרצון לקבל שלהם, אז אין להם בעיה עם התורה, אבל אלו שרוצים להשתמש בתורה בשביל לצמצם את השימוש ברצון לקבל, כפי שאמרו חז"ל שאדם צריך להמית את עצמו, ולפתח את הרצון להשפיע, אז רואים שהרצון לקבל מתנגד לתורה.

"הרים נזלו מפני ה', זה סיני מפני ה' אלוקי ישראל". זאת אומרת זה בא להראות את גדלות ה', איך כל סוגי הקליפות נמסות כאשר הקב"ה מתגלה, "בימי שמגר בן ענת בימי יעל, חדלו אורחות והולכי נתיבות אורחות עקלקלות", זאת אומרת כאן היא מספרת איך מחמת שישראל היו במצוקה היו יראים לצאת לדרכם מפני האויבים והיו הולכים בכל מיני דרכים צדדיות, היו הולכים דרך עקלתון בהחבא.

"חדלו פרזון בישראל חדלו", זאת אומרת כבר הפסיקו לבנות ערי פרזות שאין להם חומה, מחמת הלחץ של האויבים, "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל". זאת אומרת היא אומרת על עצמה, עד שקמתי דבורה, והמשיכה את הישועה האלוקית לעם ישראל.

דבורה זה מלשון דיבור, דיבור גם מראה על גילוי, למה האדם נקרא מין המדבר? בגלל שהוא מסוגל לגלות לחוץ מה שיש בפנימיותו, רוצה לומר כל הצרות שבאות לאדם, כאן מדובר באופן היסטורי על צרות שהיו לעם ישראל במלחמות עם האויבים וכו', אבל זה בא לסמל את המלחמות הפנימיות, כל המלחמות הפנימיות שיש לאדם, בכדי לקרב אותו לה'. כל המצוקות, גם המצוקות הגשמיות שיש לאדם, הכל בא בכדי לחבר אותו עם הבורא. שאדם ידע שהוא כלום, והבורא הוא הכל, והוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים כולם, והאדם , להתבטל אליו, ולהכנע אליו, זאת האמת, להתחבר לאמת, כי אחרת אדם חושב שהוא לבד יכול להסתדר הוא חי חיי שקר, הוא חי חיים של כפירה, שהוא לא מאמין שהקב"ה הוא הכח היחיד, אז רק בזמנים שיש מצוקה לאדם או לעם ישראל, אז מחפשים את הקב"ה, אז כאן שהיא אומרת, עד שקמתי דבורה, עד שקמתי אם בישראל, הכוונה שהיא המשיכה התגלות אלוקות.

כבר דברנו מזה, גם כשרואים שיש גזרות מתחדשות על עולם התורה, כנגד הדתיים כנגד הדת, כנגד התורה, אז כל זה בא להראות על המצב הפנימי של האדם. צריך תיקון, אבל איך עושים את התיקון, התיקון צריך להיות בימין ובשמאל, בימין, צריך לשמוח, החיים לא צריכים להיות חיים מדוכאים, שכל הזמן אדם יגיד לעצמו, אני לא בסדר, אני לא בסדר, החיים צריכים להיות שמחים באופן כללי, לשמוח בכל קשר שיש לנו עם הקב"ה. זה גם אלמנט מסויים של רצון להשפיע, אם אדם רוצה להשפיע לבורא, כלומר לשרת את הבורא אז הוא צריך ללכת לפי האמת, והאמת היא שהקב"ה גדול, ולכן אנחנו צריכים לשמוח בכל דבר.

גם אם אדם מקיים רק מצוות מעשיות ואין לו את הכוונות הגדולות שלשם שמיים, גם במצוות המעשיות לבד, צריך לשמוח שמחה גדולה, בוודאי שהמצוות המעשיות יותר חשובות מכל ענייני העולם הזה, מכל תענוגי העולם הזה. "יבחר אלהים חדשים", אם עם ישראל בוחר לו אלקים חדשים, אז "לחם שערים", אז יש מלחמה, כל מלחמה שיש, בין מלחמה עם אויבי ישראל, בין מלחמה בתוך ישראל, כפי שאנו רואים היום, שיש סכנות עם אויבי ישראל המוסלמים מכל הכיוונים, ויש גם מלחמות בתוך עם ישראל, כולם נלחמים בכולם, כל אחד חושב רק על עצמו, כל אחד חושב שהאמת איתו, אז מאיפה זה בא? אומרת דבורה, "יבחר אלקים חדשים", כשבחר לו ישראל אלהים חדשים אז הוזקקו למלחמה בשעריהם, "מגן יראה ורומח בארבעים אלף ישראל", זאת אומרת כל הענין הוא אם הולכים עם הקב"ה אם לא. אם לא הולכים עם הקב"ה, באות צרות גדולות, ואם הולכים עם הקב"ה, לא צריכים מגן, ולא צריכים רומח, לא צריכים בכלל להלחם, הקב"ה כבר מסדר את הענינים, זה מה שרש"י אומר פה.

אם הם מתנדבים ורוצים להתחבר עם הקב"ה, מגן אם יראה ורומחף אז לא צריכים את כלי המלחמה. "לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם, ברכו השם" לבי, אומר רש"י לבי אני דבורה, לאהוב את חכמי ישראל שהתנדבו בעם, מה חכמי ישראל אומרים, "ברכו את השם" ושובו אליו, תחזרו אליו, כי תלוי רק בענין הזה, הן אצל האדם הפרטי, והן לגבי עם ישראל, זאת הנקודה, זאת בלבד.

כל טוב והתראות

...

תמונה  Cesar R.

כתיבת תגובה

השאר תגובה