לאה גולדברג במעבר יבק והכריעה על חוף הסליחה

שלום לכולם,

נחל יבק, תמונה ויקיפדיה

בדרכו חזרה ארצה מבית לבן הארמי, בתום עשרים ושתיים שנות העדרות מארץ ישראל, לאחר שהבטיח את מעבר נשיו ילדיו ורכושו מערבה מנחל יבוק, מוצא עצמו יעקב נאבק לבדו עם איש כל אותו הלילה. בעלות השחר, לאחר שלא יכול היה האיש להכריע את המאבק, נגלה ליעקב כמלאך ה', והסביר לו כי היות שיכול היה לשרות עם אנשים ואלקים, הרי שמעתה לא יאמר יותר יעקב שמו, כי אם ישראל, לשון משרה ושררה, כלומר לא לשון סוף ואחרית שהן אותיות עקב שהוא אבר המסיים את הגוף, אלא לשון ראשית, ישראל - אותיות ראש - לי.

והנה כל ההפרש בין השם יבק לשם יעקב הוא אות ע', כאשר אות ע' מציינת את שבעים אומות העולם, או את עץ הדעת טוב ורע, והשם יבק מציין כינוי לעץ החיים, ואילו השם מעבר יבק מציין את המעבר שבין עץ הדעת טוב ורע לעץ החיים. כאשר ממזרח למעבר יבק, ע' אומות העולם, הבאות לידי ביטוי בציור עץ הדעת טוב ורע, וממערב למעבר יבק נמצא עץ החיים וארץ ישראל.

לכן כאשר נאבק יעקב עם האיש, שרו של עשו, והוא לא יכול היה להכריע את יעקב, היה זה סימן כי שבעים אומות לא תוכלנה להכריע את ישראל, כי עץ הדעת לא יכול להכריע את עץ החיים, לכן במאבק בנחל יבק, כאשר יש שוויון בין שני אגפי המשוואה, מוחקים את היסוד המשותף וכאשר מוחקים ע' אומות מצד אחד של המשוואה, ו-ע' משם יעקב, נותר השם יבק, שהוא כינוי לעץ החיים ולארץ ישראל.

לכן כל פעם שמוזכר השם יבק, נזכור כי מדובר בכנויו של עץ החיים. בספרו של רבינו רמח"ל מובא כי יבק גימטריה סליחה. נשאלת השאלה מה הקשר בין יבק ובין סליחה. כפי שרואים בבראשית לב, לכל מאבק דרושים לפחות שניים, כלומר ב' קטבים, יעקב ושרו של עשו, עץ החיים ועץ הדעת, ישראל ואומות העולם. מאבק דורש שני כוחות מנוגדים.

סליחה, לעומת זאת, דורשת אחד, מייחד, הסולח הוא זה שרואה כי הכל הוא אחד, ולא רואה יותר מאבקים וקוטביות אלא אחדות אחת. וזה הקשר שבין יבק וסליחה, אדם שעבר את מעבר יבק בנפשו, יכול לסלוח, ולהבין שאפילו הכוחות הפועלים נגדו באים ממקור אחד.

וייתכן מאוד שהכריעה על חוף הסליחה שעליה כתבה לאה גולדברג, מכוונת למעבר יבק, שהוא המעבר בין רשות הרבים לרשות היחיד, המעבר שבין עץ הדעת טוב ורע לעץ החיים, המעבר שבין אומות העולם לישראל שבאדם.

שנה טובה לכולם כתיבה וחתימה טובה

ה'לוואי ת'הא ש'נת עח'יים

כתיבת תגובה

השאר תגובה