לעבד נמכר יוסף, החיים כמשל

שלום לכולם,

לעבד נמכר יוסף

כתונת הפסים שמכין ישראל ליוסף בנו, מגבירה את שנאת אחיו אליו. מדוע? כתונת הפסים היא בטוי חיצוני לקשר רוחני עמוק בין ישראל ליוסף בנו, ששאר בניו לא יכולים לסבול, בנוסף לכך חולם יוסף שני חלומות המבטאים את שליטתו על אחיו ואביו, וסיפור חלומות אלו לאביו אחיו, מביאים לתגובה שאין חזור ממנה.

אחי יוסף רועים את צאן אביהם בשכם, ויעקב שולח את בנו יוסף מעמק חברון, לדרוש בשלום אחיו. יוסף תועה בשדה, וכאשר לבסוף הוא נמצא ע"י אחיו הם רוצים להרגו, שניה אחת לפני ביצוע זממם הם יושבים לאכול לחם, ומיד לאחר מכן, הם חוזרים בהם מהחלטתם בעצת יהודה ומוכרים אותו לאורחת ישמעאלים היורדת מצריימה.

בעשרים שקל נמכר יוסף להיות עבד במצרים. לעבד אין מעמד, הוא חפץ. במדרש המסופר בספר הזהר נכתב כי יוסף נמכר למשכב זכור, כלומר יוסף נמכר להיות כלי, אינסטרומנט, כלומר להיות חיית מחמד.

מה משמעות משכב זכור? במערכת יחסים טיבעית ונורמלית קיום יחסי אישות מתבצע הלכה למעשה פנים אל פנים, זכר מול נקבה, משפיע מול מקבל אור מול כלי. כאשר במקרים רבים, קיום יחסים טבעיי מוביל לפרייה ורביה. כאשר הזכר נחשב לבחינת שמים, מזריע אורות בנקבה, היות שלנקבה יש בית גידול הנקרא רחם. כך הם פני הדברים במערכת נורמלית וטיבעית, היות שמערכת יחסים שבין זכר לנקבה בנויה על רצון הנקבה.

במשכב זכור יש שני זכרים, היות שלאחד הזכרים אין רחם, כי הוא זכר, יש לו איבר זכרות מלפנים, שהוא בולט, ולא בית קיבול שהוא רחם, הרי שהבית קיבול היחיד שיש לו, הוא פי האחור, שהוא מקום הוצאת הפסולת, וריקון בני המעיים. במשכב זכור לא יכולים לבוא לידי בטוי יחסים של "פנים אל פנים", מחוסר כלים, ומה שנותר הוא ביאה של זכר אחד על פי האחור של הזכר האחר. כלומר הזכר הפאסיבי הוא הנבעל והנשלט, והזכר הבועל הוא המתעלל.

נמצא לפי המדרש בספר הזהר, שלא רק לעבד נמכר יוסף, שהוא משול לחפץ, לדבר דומם, שאין לו רצון, או יכולת תנועה משלו, אלא הוא נמכר להבעל ע"י זכרים. זו היתה מטרת מכירתו ע"י אחיו, לפי הבנתם, כך יתעללו בו בצורה הטובה ביותר, ויסגרו איתו חשבון על כתונת הפסים ועל החלומות המשונים.

אך מה פירוש מכירת יוסף ברוחניות? יוסף נמשל לספירת יסוד. ספירת יסוד היא הספירה התשיעית מלמעלה למטה, כאשר מתחילים למנות מספירת כתר, לכן היא נקראת בשם "טוב", וזמן הזווג שלה עם המלכות נבחן ל"כל טוב", כל הטוב שיש בספירת יסוד מושפע למלכות. ספירת יסוד הוא יוסף נמצאת על קו אמצעי בעץ חיים, לכן אוהב אותו ישראל אביו, שהוא נמשל לספירת תפארת מכל בניו. כי גם ספירת תפארת נמצאת על קו אמצעי, ישראל אוהב את יוסף כי להם תכונה משותפת הם רוצים להשפיע. ישראל בפנימיות, בספירת תפארת, שהיא בלב, ואילו יוסף בספירת יסוד, שהיא בברית הנקראת שלום. אך היות שאחי יוסף לא נמשכים מקו אמצעי בעץ חיים, שהוא איזון ושלום, הם אינם יכולים לדבר איתו לשלום, לא כי אינם רוצים, כי אינם יכולים, מדוע? היות או שהם נמצאים על קו ימין של עץ חיים, או שהם נמצאים על קו שמאל של עץ חיים, כלומר הם מחזיקים בעמדות קיצוניות ואילו יוסף נמצא על הקו האמצעי, הנקרא שלום, היות שאחי יוסף אוחזים בקיצוניות או ימין או שמאל, אינם יכולים להיות על קו האמצעי בעץ חיים, זה נבחן לביטול ספירת יסוד, השלום, המתבטא ברצון להרוג את יוסף.

איך מבטלים את הקו האמצעי, את הטוב, את השלום, ואת הברית את הקשר שבין אב לבן? מוכרים את יוסף למשכב זכור, ע"י כך הם מבטלים את תכונת ההשפעה שלו, כי במשכב זכור הנבעל לא אמור להשתמש ביסוד המשפיע שלו, אלא להבעל בפי האחור. זו היתה מחשבתם, אך לא מחשבת הבורא, יוסף הורד מצריימה, לכאורה ע"י שנאת אחים, אך מטרת מכירתו השמיימית, ע"י יודע תעלומות, היתה הפוכה. דווקא כדי לקיים את הברית, את הקשר, את השלום את הטוב, את מילוי צרכי הרעבים הרוחניים באשר הם שם.

כל טוב לכולם ושבת שלום

 

 

כתיבת תגובה

השאר תגובה