מאמר לסוכות מאת הברכת שלום רבי ברוך שלום הלוי אשלג

מועדים לשמחה,

תמונה RonAlmog

לרגל חג הסוכות אנו שמחים להביא לידי קהל הקוראים מאמר שכתב הברכת שלום, רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל. המאמר מספר על הקשר שבין הספירות לבנית הסוכה וקריאת שמע ובין היתר מסביר את חשיבותה של אתערותא דלתתא, כלומר התעוררות התחתון, הוא האדם.

קריאה נעימה לכל

"בסכת תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכת. למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוקיכם" (ויקרא כג, מב - מג). רבי אליעזר אומר, סוכות ממש. ולרבי עקיבא, ענני כבוד.

שואל הרב ברוך שלום הלוי אשלג, איך אפשר שיהיה כל כך מרחק בין זה לזה, (כלומר בין מה שאומר רבי אליעזר הגדול לבין מה שאומר רבי עקיבא) ואחד מפרש סוכה גשמי (רבי אליעזר), ואחד סוכה רוחני (רבי עקיבא) שהוא ענני כבוד. אלא שזה פנים (דברי רבי עקיבא), ואחוריים (אלו הם דברי רבי אליעזר), שמבחינת אתערותא דלתתא הוא עשית הסוכה זהו סכות ממש, ומבחינת אתערותא דלעילא הוא ז' ענני הכבוד.

"תשבו", אין תשבו אלא כעין תדורו, בסוד, "הנסתרות לה' אלוקינו". חכמי המוסר מפרשים, שהענין "צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי", בכדי שידעו וישימו לב שהעולם הזה דומה למלון אורחים ודירת ארעי. בתהלים (לא, כא) כתוב, "תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת". ופרש רש"י, מרוכסי איש, מחיבורי רשעים המתקשרים יחד להרע להם. ויש להבין, מהו בסתר פנים, הלא כלל הוא שהפנים הוא מגולה, ומשום כך מה בחינת פנים שייך לומר לגבי הקדוש ברוך הוא. מהו לשון "תצפינם בסוכה מריב לשונות", איזה הפרש יש בין סוכה לבחינת סתר - פנים. אנחנו מצינו את לשון "יושב בסתר עליון" והפירוש סתר עליון - מהו סתר תחתון. כמו כן אנו מצינו "סתרו-יושר". יש לשאול אם זה סתר, מניין לנו שזה יושר ולא עגול (אולי זהו בחינת יושר ועיגולים, שמבחינת עיגולים אין סתר, אלא שהאור מאיר כקטן וגדול שזה הרשימות מעולם הצמצום).

(הרחבה ובאור הדברים: כאן שואל הרב מספר שאלות לגבי הפסוק מתהלים, תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת".

א) מהו בסתר פנים?

ב) הלא כלל הוא שהפנים הוא ענין הגלוי, ואם כן מדוע בחינת פנים שייך לגבי הקדוש ברוך הנקרא כאן        בלשון נסתר? הרי לכאורה יש כאן סתירה.

ג) מהו לשון תצפינם בסוכה מריב לשונות? איזה הפרש יש בין סוכה לבחינת סתר - פנים?

ד) דהרי מצינו את לשון "יושב בסתר עליון", (תהלים צא א) אם כן מהו הפרוש בסתר תחתון?

ה) כמו כן אנו מצינו "סתרו יושר", שמה שנראה לאדם כמידת הדין, הרי שפנימיותה היא יושר כלומר קו       ישר ואור הבא ליישר אותנו מחמת העיקום שלנו, כי פנימיות הדבר אינו מגולה לאדם עצמו.

ו) ויש לשאול אם זה סתר, מדוע נאמר עליו יושר ולא עיגול? ומשיב כי העיגול הוא לשון גילוי לכן סתר         נבחן ליושר, כלומר להיפך הגלוי העגול.

וכאן מסביר הרב את מחשבותיו:

"יושר" היינו לפי הקו שנעשה צמצום. ולפי זה היינו מה שאנו רואים שיש הסתרה זה דבר יושר מלשון סברה ישרה. (ענין פנים, היינו גלוי פנים והסתרת פנים). הסוכה נעשית מד' דפנות וסכך. אבל המקום של הסוכה הוא מהמוכן שהאדם יכול לעשות סוכתו על הקרקע שהוא בחינת החומר ועל החומר הזה עושים צורה, היינו צורת סוכה. ויש להבין ענין דפנות וענין הסכך שהוא פסולת גורן ויקב.

ידוע הכלל שיש ד' צדדים ומעלה ומטה, הנקרא חג"ת ומלכות ונצח למעלה (גג) והוד למטה (קרקע). בקריאת שמע אנו אומרים "בשם ה' אלוקי ישראל, מימיני מי - כאל ומשמאלי גברי - אל ומלפני אורי - אל ומאחור רפ-אל ועל ראשי שכינת אל", ומדוע למטה המרומז נגד הוד לא אומרים שום דבר. שלמטה הוא בחינת הקרקע, שהוא האדם, שאם עושה סוכה כשירה הוא בחינת "הוד" הנקרא "נוי סוכה" ואם לאו חס ושלום ה"הוד" הפך "לדוה". היינו, על מקום הארץ לא צריכים שום דבר לרמז, אלא מה שהוא ממשיך ומכוון בכל החמשה בחינות, כך באותו הצורה מתראה בארץ שהוא בחינת האדם הנמשך משורש המלכות, הנקרא לית לה מגרמה ולא מידי, היינו מבחינתה עצמה אין לה שום דבר אלא מה שיהבין לה, היינו זה תלוי בצורת הסוכה.

הרחבת הדברים: אומר הרב כי כפי שיש ד' צדדים (ארבע רוחות) ומעלה ומטה, כך יש ו"ק, וו קצוות, שהן נחלקות בדרך הבאה: חסד גבורה תפארת ומלכות הם ארבע ספירות כנגד ד' דפנות הסוכה, ספירת נצח היא הגג, כאשר ספירת הוד היא הקרקע.
כעת מביא הרב ראיה מקריאת שמע אשר בה כתוב, "בשם ה' אלוקי ישראל, מימיני מי-כאל ומשמאלי גברי-אל ומלפני אורי-אל ומאחור רפ-אל ועל ראשי שכינת אל", כי ד' מלאכים ושכינת אל, הם למעשה ארבע דפנות, כאשר שכינת אל היא הגג. שואל הרב מדוע בברכת המלאכים מופיעים ד' מלאכים ושכינת אל הבאים כנגד ה' ספירות שהן חסד גבורה תפארת מלכות ונצח, ולא מופיע בה ההיבט של הספירה הששית היא הוד שהיא הקרקע, ומשיב, שהקרקע תלויה בבחירת האדם, שאם עושה סוכה כשירה, שהוא בחינת "הוד", הנקרא "נוי סוכה", אז יש קרקע שהיא ספירה שישית הנקראת הוד ויופי. ואם חס ושלום לא, הופך הפוטנציאל של "הוד" כלומר יופי ל"דוה" כלומר לפצועה וכואבת.
למעשה משקפת צורת הסוכה בארץ את יחס האדם אליה, אם הוא בונה סוכה שהיא בחינת "הוד" ויופי הוא מושך אליה באמצעות יופיה והודה את חמש הספירות שהזכרנו לעיל,חסד גבורה תפארת נצח ומלכות, ואם חס ושלום לאו, אז צורת הסוכה היא "דוה" וכואבת ובשל כך לא יכולים להמשך אליה חמש הספירות חסד גבורה תפארת נצח ומלכות. נמצא הכל תלוי בעבודת האדם.
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון

כתיבת תגובה

השאר תגובה