מגמת חיינו להגיע למצב של אהבה

בס"ד

שלום רב לכל בית ישראל,

כנגד ארבעה בנים דברה תורה, תמונה OliBac

מטרת חיינו להגיע למצב של אהבה, תמונה OliBac

מגמת חיינו להגיע למצב של אהבה, זוהי מגמתם של כל אותם אנשים, המהרהרים באידאלים ובמוסר, וזוהי מגמתה של תורתנו הקדושה, להביא את האדם לצורת חיים שכזו, חיים של אהבת הזולת, באהבה אנו מחלקים ב' חלוקות: אהבה שתלויה בדבר, ואהבה שאינה תלויה בדבר. מרב האהבות שאנו מכירים שייכות לסוג הראשון, כלומר אנו אוהבים את זולתינו בגלל שזה משתלם לנו. ובעצם זו היא אהבה עצמית ולא אהבת הזולת. אהבה שאינה תלויה בדבר זוהי אהבה כבר יותר עליונה ונדירה, שאנו אוהבים את זולתינו לא מטעם שזה משתלם לנו, אלא שזולתינו הוא נעלה וחשוב ומושלם, לכן אנו אוהבים אותו, בגלל שלמותו ולא בגלל שאנו מקבלים ממנו, להיפך, אנו רואים לעצמינו זכות לתת ולשרת אדם כזה. כמובן שלסוג אהבה כזה צריכים להגיע.

מחלק רבינו בעל הסולם, את שני הסוגים הללו לתת סוגים, באופן שישנן ארבע חלוקות לשתי האהבות הללו. אנו רואים ביחסי אנוש, בין אדם לחברו, בין איש לאישתו, שרבו בניהם והיו שונאים אחד את השני, והיו משתדלים להציק ולהצר אחד את צעדי השני, ולנקום ולהעניש וכו' וכו', ואח"כ השלימו, השלימו בניהם והחליטו לפתוח דף חדש, ומהיום והלאה, להתנהג באהבה, באחווה, בשלום ורעות.

יש מצב של אנשים שאף פעם לא רבו בניהם, תמיד היה הכל בניהם מצויין, ותמיד היו היחסים טובים ואדיבים, זה מצב שני. אלו הם שני מצבים באהבה התלויה בדבר. שני המצבים הללו צריך לתרגם אותם ליחסים שבנינו ובין הבורא. גם אם האדם לא אומר זאת בפירוש, אבל יש לאדם הרבה שאלות, על הבורא ועל ההנהגה האלוקית, יש הרבה סימני שאלה, הכאבים, היסורים, הבעיות, והצרות שאנו עוברים בחיים, מעוררים אצלינו סימני שאלה, וגם אם אדם לא יגיד זאת בפירוש, אבל ההרגשות שהאדם מרגיש מתורגמות ע"פ האמת, למן סוג כזה של הבנה איך האדם מרגיש, "מה פתאום הקב"ה עושה לי דברים כאלה?", מה פתאום הוא עושה לאדם פלוני דברים כאלה דברים, או לעם ישראל, יש הרבה פעמים הרגשה של התמרמרות של חוסר צדק, של סימני שאלה, מה הולך פה?

זה דומה לאותם חברים שגרמו רעות, כך גם אנו נמצאים במצב כזה שביכול אנחנו והקב"ה גורמים רעות אחד לשני, אנחנו מרגישים הרבה פעמים לא טוב ומייחסים את זה לבורא, זה אומר שהבורא פועל לגבינו בצורה שלילית, יש לנו התמרמרות על זה, כמובן יהודי דתי, לא יאמר בפה, אני כועס על הבורא, אני מוחה, אף אחד לא יגיד את זה, אבל רבינו בעל הסולם אומר זה לא משנה מה אתה אומר בפה, משנה ההרגשה שלך. ומכיוון שאתה מרגיש כועס, ומכיוון שאתה מרגיש קשה, ואתה מרגיש לא טוב, זה למעשה טרוניה על הבורא. גם אם לא תגיד את זה וגם אנחנו מצידנו, עושים כל מיני דברים שמכעיסים את הבורא, לא הולכים בדרכיו, לא שומעים תמיד כפי שצריך את תורתו ואת מצוותיו, נמצא שאנחנו מצידנו כביכול הולכים נגדו, המצב הזה דומה למצב של שני אנשים, חברים, בעל ואישה שהם כל הזמן בקונפליקט אחד עם השני, רבים יש טענות אחד לשני, הרגשות לא טובות ואחר כך, משלימים, זאת אומרת שבזמן שרוצים לפתוח דף חדש אז משלימים.

אנחנו משתדלים לפתוח דף חדש עם הבורא, לשמור תורתו ומצוותיו, ואנחנו מקווים שהבורא יפתח דף חדש אתנו, וישפיע לנו מכאן ואילך אך ורק טובות. וזה יתכן שהאדם חוזר בתשובה, והוא מצידו משפר את דרכיו, אז אם התשובה היא תשובה אמיתית ותשובה נכונה, אז בוודאי שמכאן ואילך הקב"ה ישפיע לו רק טובות וזה נבחן שהאדם והבורא משלימים אחד עם השני.

אבל, ביחסי אנוש, הגם שעכשיו בהווה, השלמנו ומכאן ואילך הכל טוב, והכל יפה, אבל זה שבעבר היו קונפליקטים, זה יוצר סכנה שגם בהווה האהבה תתקלקל. בדומה לשני חברים שחיים טוב, אבל אם פתאום צפה ועולה רשימה מן העבר, זה יכול לקלקל את ההוה, בעל ואישה, היום הכל בסדר, מתנהגים אחד לשני באהבה, ובאחווה ושלום ורעות, לפעמים יכולה לצוף מן העבר איזו תמונה שתעכיר את האוירה בהווה, לפעמים הוא או היא אומרים: ,"אני זוכר איך שאת התנהגת לפני כך וכך שנים, אצל ההורים שלי, אני זוכר את זה". אז אם הוא מעלה את זה עכשיו אז הוא מקלקל את מה שקורה בהווה, בגלל שהאישה חושבת לעצמה, אם הוא זוכר את זה, אז אם כך, אז הוא כבר לא יתנהג כלפי כפי שצריך, ולא ידון אותי לכף זכות כפי שצריך והוא כבר מסתכל עלי בצורה שלילית, בגלל שהוא זוכר את מה שהיה פעם. זה מחליש את ההוה. זה מצב אחד של אהבה התלויה בדבר, שגרמו רעות אחד לשני, והיו בשנאה ובמלחמה והשלימו, פתחו דף חדש, חזרה בתשובה, והגם שהכל עכשיו מושלם, העבר יכול לקלקל את ההוה.

לכן האדם צריך להגיע לסוג השני של האהבה התלויה בדבר, שאף פעם לא היו במלחמה אחד עם השני ואף פעם לא גרמו רעות אחד לשני, איך זה אפשרי? הלא אם המציאות היתה שגרמו רעות אחד לשני, והיו במלחמה, איך אפשר למחוק את זה? וכל אדם מחוייב לעבור את כל המצבים הללו, אם כן איך זה ייתכן?

אומר רבינו בעל הסולם, שע"י זה שאדם חוזר בתשובה, תשובה מאהבה, התשובה האמיתית היא מאהבה שהאדם משיג, בהשגה גמורה, איך כל המצבים של הייסורים, והצרות והבעיות שהקב"ה גלגל לו, הכל היה לטובתו. אנחנו צריכים בחיי היום יום להאמין בזה, אבל אחרי שאדם חוזר בתשובה מאהבה, תשובה אמיתית, אז מהשמים מראים לו ממש בהשגה גמורה, איך כל המצבים שהוא עבר, אחד לאחד, כולם באו מאת השי"ת, וכולם  לטובתו,מראים לאדם כמו בסרט, איך שכל כאב וכל צרה, כל בעיה וכל מצוקה שהוא עבר, איזה רווחים הוא השיג אחר כך.

אם-כן, מתברר עכשיו למפרע שהקב"ה לא עשה לי שום רע, ומתברר עכשיו למפרע אפילו המצבים שבהם אני הלכתי נגד הקב"ה, בהתמרמרות, לפעמים בשגגה, לפעמים בזדון, מתברר עכשיו למפרע, שכל המצבים הללו גלגל לי הקב"ה להביא אותי למצבים יותר עליונים. והכל לטובתי והכל מתוך אהבתו הגדולה שהוא אוהב את האדם. אם כן כשהאדם משיג את זה בהשגה מתברר שתמיד היה הכל רק טוב, וזהו שאומרים חז"ל שאדם אשר זוכה לתשובה מאהבה הזדונות נעשים לו זכויות אז לא מליצה, אלא הפירוש הוא שהוא משיג את זה בהשגה גמורה.

המשך שיעור שמע עם הרב גוטליב 

כל טוב

כתיבת תגובה

השאר תגובה