מדוע מזכירים גבורות גשמים בברכת תחיית המתים, ואיך זה קשור לט' באב ולחורבן הבית?

על הקשר שבין גבורות גשמים ובנין בית המקדש הפנימי שבתוכינו, תמונה Gary Williams

על הקשר שבין גבורות גשמים ובנין בית המקדש הפנימי שבתוכינו, תמונה Gary Williams

שלום וברכה לכולם, דברים שאמר הרבי גוטליב שליט"א בסעודת ר"ח מנחם אב התשע"ה

גמרא מסכת ברכות דף ל"ג עמוד א', משנה ידועה, מזכירים גבורות גשמים בברכת תחיית המתים, אז מזכירים אתה גיבור לעולם ה', משיב הרוח ומוריד הגשם. שואלת הגמרא מדוע מזכירים גבורות גשמים בברכת תחיית המתים, אמר ר' יוסף, מתוך שירידת הגשמים, שקולת לתחיית המתים, לפיכך קבועה אנשי כנסת הגדולה בברכת תחיית המתים.

למה גבורת גשמים שקולה כנגד תחיית המתים, אז אומרים המפרשים כי ע"י גשמים צומחת התבואה, שאלה, בברכת השנים למה? מהי טעמא, אמר ר' יוסף, מתוך שהיא פרנסה, ברכת השנים היא ברכת הפרנסה, לפיכך קבעוה בברכת הפרנסה. מדוע, כי הגשמים נצרכים לפרנסת האדם. כך הגמרא מבררת.

צריכים להבין את המושג גבורות גשמים ולמה זה קשור לתחיית המתים, אז מסבירים רבותינו, כתוב שרשעים בחייהם נקראים מתים, ורשעים אלו אנשים שדואגים רק לתועלת עצמם, והם נקראים מתים בגלל שהם מנותקים מהבורא. עניין הרצון לקבל שבאדם מופיע במוחא ובליבא, בליבא זה כפשוטו שהאדם רוצה לקבל הנאה ותענוג, ובמוחא, הפירוש הוא, שהאדם רוצה להבין כל דבר, ולא רוצה להאמין.

המושג גבורה

כתוב, אתה גיבור לעולם ה', מחיה מתים, אתה רב להושיע זאת אומרת המושג של גבורה, הוא יושב גם על עניין של תחיית המתים, וגם על עניין של הורדת הגשמים. מדוע עניין של גבורה מיוחסת להבורא, האם מדברים פה יחסית לאדם? האדם, הכוחות שלו הם מוגבלים ומועטים, אז רוצים לציין פה, שהקב"ה הוא בעל הרבה יותר כוחות מאשר האדם. זה הפירוש הפשוט, הרווח, שהאדם לא יכול, וה' כן יכול, לכן הקב"ה נקרא גיבור, כי הוא יכול מה שהאדם לא יכול. אבל זה הרי פשוט, שריבונו של העולם שברא את כל היקום כולו, והוא בעל הבית על כל היקום, האם זה חידוש לבוא ולומר שהוא יותר פיקח, לבוא ולומר שהוא בעל כוחות יותר מאשר האדם? וגם אם לא נשווה לאדם, האם מלך מלכי המלכים, שבמאמרו ברא את כל היקום, אז יש לייחס לו איזו שהיא גבורה? הרי זה פשוט, בשביל הישות האלוקית, שאין לנו בכלל אפשרות להכיל את עוצמתה ואת כוחה, שהראשונים אומרים שאנחנו לומדים על גבורתו של הקב"ה, מתוך היקום, ממעשיך הכרנוך, אז אומרים הראשונים, בל נחשוב שבריאת היקום היתה איזה מאמץ בשביל בורא העולם, אז אם כן, לגבי מי מופיע המושג של גבורה, זאת השאלה, לגבי מי, ולגבי מה.

הוא גיבור, הוא יכול להוריד גשמים, אז באו רבותינו ואמרו כלל, שהאור העליון, האור האלוקי, אנו מכנים לו שמות, לפי פעולתו. מה שהוא פועל בתחתונים, לפי זה אנו מכנים לו.

אם כן צריכים לומר, לא שהקב"ה הוא גיבור, לא בגלל שיש לו יכולות, כי זה פשוט, פשוט שמלך כל היקום, בפשטות גמורה, בלי שום התאמצות, יכול לבצע כל פעולה, אלא מה, הוא נותן לנו כוחות התגברות. ועל שם זה הוא נקרא גיבור. זה שהאדם יוכל להכיר באמת שהוא לא שייך לחיי החיים, הוא מת, לזה צריך התגברות. זה שהאדם יכיר, שעצמות החיים זה מלך היקום, וכל עניין אחר, שאנו מתעסקים איתו הוא מוות, לזה צריך התגברות, מדוע? כי לזה צריך אמונה, והחיים היום-יומיים, לא נותנים לנו את הידיעה הזאת. אז להגיע למסקנה כזאת ולהכניס אותה בתוך החיים היום-יומיים שלנו, צריך התגברות.

לכן כתוב, אתה גיבור, מחייה מתים אתה, צריך התגברות בכדי שהאדם ירגיש שהוא מת, וצריך התגברות בכדי שהאדם יוכל לקבל חיים ולהחיות את המת. שהאדם, יקבל כוחות של אמונה, שע"י כוחות האמונה, יחבר את עצמו, עם החיים עצמם, של מלך היקום, צריך התגברות גדולה. כל דבר שהוא נגד הטבע של הרצון לקבל, מצריך התגברות.

הרצון להשפיע והאמונה הולכים יחד

הרצון להשפיע והאמונה ששניהם הולכים יחד, אהבה, אהבת הזולת והאמונה, אהבת ה' והאמונה בה', לזה צריך התגברות, ועל שם זה נקרא הקב"ה גיבור. ולכן כתוב שמזכירים גבורות גשמים בענין תחיית המתים. הגשמים, זה השפע היורד מלמעלה, והשפע הזה, שפע אור ה', שמגיע לנו, דרך לימודי התורה, דרך קיום המצוות, דרך ספרים וסופרים, השפע הזה פועל שאנחנו נהיה גיבורים. לכן יש את הביטוי הזה, גבורות גשמים, שאנחנו צריכים התגברות.

אז למה אנחנו צריכים התגברות, אנו צריכים התגברות בכל יום, בכדי להאמין, שהאנשים שסביבנו, הם מנוהלים, ע"י הבורא יתברך. ואין לנו לא לכעוס, ולא להתרגז על אף אחד, לא במשפחה, ולא בבית המדרש, מדוע? שאנחנו צריכים להאמין, שהבורא יתברך מלובש בכל הסובב אותנו, והבורא יתברך הוא הטוב והמיטיב. וממנו לא תצא שום דבר רע, אז למה אנחנו מתרגזים, בגלל שנעשים דברים שלא מתאימים לרצון לקבל שלנו.

אז אנחנו צריכים להתגבר, ולא לתת את ההצדקה, לרצון לקבל שלנו, אלא לתת את ההצדקה לאמת, אמת מלכינו, לה' יתברך שהוא זה שמלובש בכל מי שסביבנו. ולהאמין שכל מי שסביבנו הוא טוב, זה בלשון חז"ל, שהאדם צריך לדון לכף זכות, את כל מי שסביבו. ולזה צריך התגברות גדולה, זה נקרא גבורות גשמים. ז"א, השפע, אור ה' שיורד מלמעלה, צריך לפעול בנו את היכולת הזאת, שהיא יכולת על- טבעית, להאמין בטוב, ולאהוב את הטוב, דהיינו כל מי שנמצא סביבנו.

ויש לכל אדם את הבעיות שלו, את הרגעים הקשים שלו, אנחנו צריכים להאמין, שכל מה שנראה בעינינו, מוגדר בעינינו, כבעיה, זה לא מתאים לנו, הבורא סובב את זה. להכניס את האמונה הזאת בכל רגע ורגע, לדכי חיינו. הבורא מסובב את הנשימה שלנו, קודם כל האדם יתחיל לחשוב על עצמו, זה שאני נושם, וזה שאני מדבר, וזה שאני חושב, זה הבורא.

בלי הבורא, אין חיים, ואח"כ אדם יצא החוצה לאלה שסביבו, ודם יתבונן בכל מה שמתרחש איתו, זה הכל הבורא. והבורא הוא טוב ומיטיב, ממילא אנחנו צריכים להיות בשמחה, השמחה מעידה על חיים של אמונה, אבל זה לא בקלות, לזה צריך התגברות גדולה, ועל שם זה נקרא הקב"ה גיבור. ע"ש הגשמים, ע"ש תחיית המתים, הפעולות הללו נותנות לנו התגברות.

מהו חורבן הבית בנפש האדם פנימה?

חורבן בית המקדש שאנו מבכים בתשעת הימים האלו, בתשעה באב, שהוא יום הצום, חורבן בית המקדש משמעותו, חורבן היכולת להאמין. כי הכלים הללו, של המוח והלב, דהיינו הרצון להשפיע, שיושב בלב האדם, והאמונה במוח האדם, הכלים הללו, זה בית המקדש הפרטי של כל אחד, ושם בבית המקדש הזה, צריך לשכון ה', אם אכן בית המקדש עומד על תילו, אבל אנחנו צריכים להתאמץ בחיי היום-יום ולראות שהאמונה, עדיין לא מתוקנת כראוי, והראיה, שכל דבר קטן, מסוגל להוציא אותנו מדעתינו. והמחשבות השליליות שיש בין אדם לחברו, זה בא לומר שהאהבה אינה מתוקנת כראוי, זה זמן תשעת הימים. אמרו רבותינו, שזה הזמן שצריכים לבדוק את בית המקדש שלנו, לבכות אותו ולהתפלל עליו.

וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בנחמתה. בימים אלו, כתוב משנכנס אב ממעטים בשמחה, הכוונה הוא שאז הוא הזמן הנכון לעשות את בדק הבית, ולבוא בתפילה מעומקא דליבא להקב"ה, ואז בעזרת ה', נזכה ונראה בנחמת ירושלים. לא יכול להיות שיבנה בית המקדש, ואנחנו, לא אכפת לנו ממנו.

ולכן אנו צריכים להשכיל ולהבין, שהכלים הללו של האמונה והרצון להשפיע, הם הכלים החשובים והנחוצים ביותר, לקשר עם בורא עולם, ועליהם אנחנו צריכים להתפלל. עליהם עומד הכל, כמו שאמרתי. כל הקשרים האנושיים במשפחה ובבית המדרש, והקשרים שלנו עם הקב"ה, תלויים ומותנים בבנין בית המקדש הזה.

אנשים שנקבצו לפה, זה אנשים שכבר בוער בליבם, כבר נוגע לליבם הענין של הקשר עם הבורא, כי על זה מושתת בית המדרש, הייחודיות של רבותינו, מה שהביאו לעולם, זו האפשרות הזו, היכולת הזאת הנחיצות, והחיוב של כל אדם מישראל, גם מי שמחזיק את עצמו כאדם פשוט, היכולת ליצור קשר, עם בורא העולם.

סיפור הרבי מחב"ד

קראתי סיפור על הרבי מחב"ד, פעם באו אליו כמה נערים אמריקאים, אז באו להתברך, הם הגיעו לגיל בר מצווה, וכשהם רצו ללכת, אז הרבי שאל אותם, "אתם מכירים את הבייסבול?", בטח, בייסבול, מי לא מכיר באמריקה, בייסבול? אז הוא בקש שיסבירו לו מה הטכניקות של המשחק, הסבירו לו.

"ואיזה קבוצה אתה אוהד?", הוא שאל, אז הבחור אמר לו איזה קבוצה הוא אוהד.

"ומתי היית במשחק האחרון שלהם?", הוא אמר לו, "והם נצחו?"

"לא, הם לא נצחו, באמת רציתי ללכת הבייתה, כבר התחלתי להתעצבן עליהם, זה הקבוצה הטובה שרציתי, וזה לא הלך".

"ואם אתה הולך הביתה, אז גם הם הולכים הביתה"? שאל הרבי.

"לא, הם לא הולכים הביתה".

"ולמה אתה יכול ללכת הביתה, והם לא יכולים ללכת הביתה?"

אז הוא אמר לרבי, "אני רק צופה, והם שחקנים, הם צריכים להשאר עד סוף המשחק".

"אה", אמר לו הרבי, "ומה עם החיים שלך, מה עם הקב"ה, אתה רוצה להיות רק צופה בקב"ה, בתורה ובמצוות, או שאתה רוצה להיות שחקן בפנים?"

וגם השאלה הזאת, אנחנו צריכים לשאול את עצמינו, אנחנו רוצים להיות צופים, או שאנחנו רוצים להיות בפנים? האור שהביא כאן בעל הסולם, זה ההבנה שכל אחד מאתנו, יכול וצריך ליצור קשר עם בורא עולם, זה לא נחלתם של יחידים, שאנחנו צריכים להיות רק צופים בהם, לא, כל אחד ואחד מאתנו צריך להיות שחקן, שחקן במשחק הזה, שחקן מרכזי.

ואני אומר שכל אחד שמגיע לכאן, זה סימן שיש לו, משיכה להקב"ה, והוא מבין את זה והוא רוצה את זה, ליצור קשר עם בורא עולם, כל מי שבא לפה, זה לא אדם שרוצה להיות צופה, אלא אדם שבכבודו ובעצמו, רוצה להיות קשור, עם בורא העולם, אחד יותר ואחד פחות, אבל זה מה שמשותף בין האנשים המגיעים לכאן, ולכן אני אומר שבוודאי הקב"ה יעזור, רק אנחנו צריכים לתת את התפילות הנכונות, לבנין בית המקדש, ובלי ספק הקב"ה, מחכה לתפילות האלו, ויעזור לנו, לבנות את בית המקדש, כל ואחד בתוך עצמו, וגם בית המקדש הכללי.

לחיים

 

כתיבת תגובה

השאר תגובה