מדוע קודמת הקליפה לפרי, מדוע יולדת הגר, השפחה המצרית, לפני הגבירה, שרה

מדוע קודמת הקליפה לפרי, מדוע יולדת הגר השפחה המצרית לפני הגבירה שרה? נקרא פסוקים מפרשת לך לך. "ושרי אשת אברם לא ילדה לו", ומפרש רמח"ל מדוע לא ילדה לו, כי שרה (יסכה) היתה סוכה ברוח הקודש, ואילו אברם טרם שנימול לא היה ראוי היה להוליד ממנה, כי מעלתה גבוהה היתה ממעלתו, כי היא היתה סוכה בנבואה והוא היה ערל, אם כך, איך מתקנים פער שכזה, איך יוצרים שווי צורה בין שרי לאברם כדי שתוכל להוליד ממנו, הנה תהליך התיקון.

הגר ההרה עם ישמעאל, בנו של אברם ושרי, ציור של רובנס, שימו לב כי ראשו של אברם וראשה של הגר מגולים, בעוד ראשה של שרי מכוסה

הגר ההרה עם ישמעאל, בנו של אברם, ושרי, רובנס, ראשו של אברם וראשה של הגר מגולים, בעוד ראשה של שרי מכוסה

אברם היה בן פ"ה שנים בעת הנתן לו הגר. פ"ה הוא לא רק מספר כרונולוגי של שנים (85) על פני כדור הארץ, אלא פ"ה הוא שם עצם, הפה של אדם מעניק לו יכולת בצוע בעולם הזה (פֹּה) באמצעות הפה והדבור יכול אדם להוציא דברים מן הכח (מחשבה) אל הפועל (מעשים). אברם מוליד את ישמעאל בגיל 86 (גימטריה אלקים) וישמעאל הוא בטוי לכוח הדין בעולם, כי שם אלקים יורה על מידת הדין. כי אלקים הוא שם אלוה ברבוי, בעוד ששם הויה הוא שמו במידת הרחמים בסוד אני הויה לא שניתי (מלאכי ג ו).

בעוד שנתינת הגר לאברם היא בסוד פ"ה פֹּה (כאן, בעולם הזה) ולידת ישמעאל היא בסוד אלקים (פ"ו) וכח הדין, הרי שלידת יצחק היא בסוד לשון הקודש הפנימי, שהוא עולם הבא, נסביר את הדברים בס"ד. יצחק נולד לאחר ב' תיקונים שנעשו באברם. בעליונים, בעולמות הנפש של האדם, נוספה אות ה' לשמו ונקרא מעתה אברהם, ובתחתונים, כלומר בעולם הזה, מל אברהם את עצמו ואת בני ביתו, ולא עוד אלא שביום השלישי למילתו בעודו כואב ויושב פתח האהל כחום היום, נגלו לו ג' המלאכים כאשר אחד מהם מספר לו על הולדת בנו העתידי יצחק. ומה משמעינו הכתוב בזה? אברהם נשתווה לשרה אשתו, רק לאחר ב' תיקונים שנעשו בו, כאשר נוספה לו אות ה' משם הויה, וכאשר הוא מל את עצמו ואת בני ביתו, אז יכול היה להתקיים שווי צורה רוחני בין שרה לאברהם (ומספר הזהר הקדוש כי אות י' של שרי נחלקה לב' פעמים אות ה', אחת נתנה לאברם ונעשה אברהם, בסוד אב המון גויים נתתיך, וה' שניה נחלפה בי' של שרי והפכה שרה, כי שרי אינה מולדת בי' שהיא חכמה, אלא שרה מולדת בה' שהיא בינה, בסוד כי תקרא אם לבינה).

פרי בקדושה

וכך למעשה מתקיים שווי צורה בין שרה לאברהם, ויכול לבוא לעולם הפרי בקדושה הוא יצחק, לכן נולד יצחק כאשר היה אברהם בן מאה שנה. מאה אותיות אמה, אמה הוא אבר הברית, והוא רומז על תיקון של אדם הראשון, כי לפני חטא אדם הראשון היה תפוח עקבו מכהה גלגל החמה ולאחר חטאו נתמעטה קומתו לכדי מאה אמה. ובמילה שמל עצמו אברהם הגיע לדרגת אדם הראשון לאחר החטא, וצאצאיו ימשיכו לתקן את חטא אדם הראשון. לכן שונה שמו לאברהם אותיות אבר מ"ה, כי אמתו, היא הברית, היא אבר מה', (ולא אבר של עצמו, של אנוכיותו) לכן הוא יכול להוליד משרה, הסוכה ברוח הקודש, את יצחק.

נקרא בשער הפסוקים כתבי האר"י ז"ל פרשת לך לך.

הלא ידעת, כי שרה והגר בסוד מוחא וקליפה, וכמו שהקליפה קדמה למוח, כן ילדה הגר טרם שרה, בסוד ואלה המלכים אשר מלכו (בארץ אדום -לפני מלוך-מלך, לבני ישראל, בראשית לו) והנה הג"ר בגימטריא ר"ח, כמנין יצחק, בסוד הדין. (הג"ר כמנין יצח"ק גימטריא ר"ח 208, או"ר גימטריא 207, נמצא כי להג"ר וליצח"ק ערך עודף אחד על או"ר, ומפני שבהקב"ה אין חסרון או יתרון, והוא שוויון מוחלט נראה כיצד מתקן הקב"ה את הסרח העודף שבשניהם הג"ר ויצח"ק).

כי הקליפה דינין תקיפין, וכמו שמלכין קדמאין מיתו לפי שלא נתבסמו, (לא העלו ריח טוב, ממטה למעלה במעשים טובים, אלא המשיכו את האורת מלמעלה למטה, בסוד והם כאדם עברו ברית ומשכו בעורלתם, ברצון לשלוט ולמלוך בסוד אֲנִיּוּת) והיו בסוד הרע, בסוד קין. כן שרה הכניסה עין רע בעיבורה של הגר והפילה, כי היה (עבורה של הגר) מצד הרע לבד, ולפיכך הפילתו, ולפיכך נתרעמה שרה, ומסרה עליו דין ממש, כי ראתה (ברוח הקודש) תגבורת הדין, והפילתו בסוד הנפילים היו בארץ, ורצתה לבסמו בטוב ולהגביר הטוב, ולהכניע הרע. וזה אמר לה אברהם, עשי לה הטוב בעיניך, הטוב דייקא. ולפיכך עינתה שרה את הגר, להכניע הרע ולהגביר הטוב, ולפיכך אמר לה המלאך, (בראשית ט"ז ז') שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה:

והנה זה העיבור הב', (שנתעברה בו הגר, כי ב' פעמים נתעברה הגר, כי ב' פעמים מופיעות המילים וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה [בראשית ט"ז ד - ה] היה בסוד הבל, שנתבסמו הדינים קצת, ולא כל כך, עד אשר נולד יצחק, ונעקד, אז נתבסמו הדינים ונתקן הכל לגמרי. ולפיכך אמר אברהם בעקידה, (שם כ"ב ח') אלהים יראה לו השה לעולה בני, ר"ת הב"ל, כדי לתקן הבל נעקד, ולפיכך נעקד בן ל"ז כמנין הב"ל, והנה הבל הציץ בשכינה (כאשר נתקבל קורבנו) וכן יצחק, כד"א (שם כ"ז א') ותכהן עיניו מראות ואמרו רז"ל, מראות בשכינה. ואפשר שזהו פי' אלהים יראה לו, כי לפי שראה בשכינה בקרבן, (בהיותו בגלגול הבל) לפיכך נעקד (בגלגולו כיצחק) לכפר על אותה ראיה. ולפיכך אמר (אברהם) בני, לרמוז כי אברהם הוא בסוד אדם, ובנו הוא בסוד הבל. וב' בסומים אלו של קין והבל, תמצאם בסד"צ ע"ש ובאדרא רבא וזוטא ע"ש. ודי בזה:

הלוואי ויתן לנו ה' כח לבשם ולבאר התורה הפנימיות יותר