מהו כי האדם עץ השדה?

בס"ד

כמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ הנשרף שהיה מורכב מד' יסודות ארמ"ע וג' יסודות אמ"ר חלפו והלכו להם וכלו בעשן המתהוה מהרכבתן כנודע ויסוד הד' שהיה בעץ שהוא העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו הוא הנשאר קיים והוא האפר.

 אגרת הקודש, אגרת ט"ו

באור

כמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ הנשרף שהיה מורכב מד' יסודות ארמ"ע (אש, רוח, מים, עפר, שהן ד' אותיות הויה בחינת, י  = אש, ה = מים, ו = רוח, ה = עפר) וג' יסודות אמ"ר (אש, רוח מים אותיות יהו) חלפו והלכו להם וכלו בעשן (כי עשן הוא חוזר, העולה ממטה למעלה והוא כלול מאותיות יהו שהן אש, מים, רוח, עליו נאמר רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה קהלת ג כ) המתהוה מהרכבתן כנודע ויסוד הד' (הא תתאה, היא מלכות) שהיה בעץ שהוא העפר שבו היורד למטה עליו נאמר, ורוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץואין האש שולטת בו הוא הנשאר קיים והוא האפר.

והנה כל מהות העץ וממשו וחומרו וצורתו באורך ורוחב ועובי שהיה, נראה לעין קודם שנשרף, ועיקרו היה מיסוד העפר שבו (הא תתאה) רק שאמ"ר ( אש, מים רוח, אותיות יהו משם הויה) כלולים בו כי העפר הוא חומרי יותר מכולן ויש לו אורך ורוחב ועובי, משא"כ באש ורוח וגם המים הם מעט מזעיר בעץ וכל ארכו ורחבו ועוביו הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר, שהוא האפר הנשאר אחרי שנפרדו ממנו אמ"ר (אש, מים, רוח = אותיות יהו).

והנה כמו שהאפר אין לו דמיון וערך אל מהות העץ הגדול באורך ורוחב ועובי קודם שנשרף לא בכמותו ולא באיכותו, אף שהוא [הוא] מהותו ועצמותו וממנו נתהוה כך על דרך משל אמר אאע"ה, על מדתו מדת החסד והאהבה המאירה בו ומלובשת בגופו דאף שהיא [היא] מדת האהבה וחסד העליון שבאצילות המאיר בנשמתו שהיתה מרכבה עליונה אעפ"כ ברדתה למטה להתלבש בגופו ע"י השתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה על ידי צמצומים רבים אין דמיון וערך מהות אור האהבה המאיר בו אל מהות אור אהבה וחסד עליון שבאצילות אלא כערך ודמיון מהות העפר שנעשה אפר אל מהותו ואיכותו כשהיה עץ נחמד למראה וטוב למאכל עד"מ ויותר מזה להבדיל באלפים הבדלות רק שדברה תורה כלשון בני אדם במשל ומליצה:

...

תמונה 
AttributionNo Derivative Works
 Some rights reserved by SkÃ¥nska Matupplevelser

כתיבת תגובה

תגובה אחת בנושא “מהו כי האדם עץ השדה?

  1. וי אבק איש עמו (בראשית ל"ב):
    מאי ויאבק.
    רבי שמעון אמר, מן אבק.
    אבק טפל לעפר,

    מה בין עפר לאבק
    דא אבק דאשתמר מן נורא ולא עבד איבין לעלמין.
    עפר: דכל איבין נפקי מינה, ואיהו כללא בעילא ותתא.

    תרגום:
    ומשיב, אבק הוא, שנשאר מן האש, ואינו עושה פירות לעולם,
    עפר הוא, שכל הפירות יוצאים ממנו, והוא כלל הכל,
    הן למעלה והן למטה.
    פירוש:
    נוקבא דז"א נקראת עפר, והיא כלל כל העולמות וכל מה שבבי"ע תולדותיה.
    ואבק הוא נוקבא של סמאל, שהוא אל אחר, שאינו עושה פירות, וע"כ מכונה אבק.

    אמר ר' יהודה, אם כן, אם עפר הוא חשוב כל כך מה פירושו של, מקים מעפר דל. (שמואל א' ב')
    אמר לו כמשמעו, שהוא שפלות, אבל באופן זה, מקים מעפר דל, משום שהנוקבא, המכונה עפר, אין לה מעצמה ולא כלום, אלא שמקבלת הכל מז"א, ומאותו העפר, שאין לו כלום, בזמן שאינה בזווג עם ז"א, יוצא הדל שאין לו כלום. ומאותו העפר, בזמן שהוא בזווג עם ז"א כל הפירות וכל הטוב שבעולם יוצאים ממנו, ובו נעשו כל המעשים שבעולם,
    כמו שכתוב, הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר (קהלת ג')
    ולמדנו, הכל היה מן העפר, ואפילו גלגל חמה. אבל אבק אינו עושה פירות, ואבים לעולם, וע"כ, ויאבק איש, דהינו סמאל, שהוא בא באותו אבק, דהיינו הנוקבא שלו,
    ו*רוכב עליו,
    כדי לקטרג על יעקב.

    עד עלות השחר: שאז ממשלתו עברה חלפה
    וכך הוא לעתיד לבא. כי הגלות דומה עתה ללילה, והוא לילה, כלומר שהוא חשך, ואותו אבק שולט על ישראל,
    והם מושלכים לעפר, עד שיתעלה האור ויאיר היום....

    (זהר וישלח פז-פט)

השאר תגובה