מהו שאמר בעל התהלים כי בי חשק ואפלטהו, תיקוני זהר

בס"ד

שלום וברכה לכולם,

מהו שאמר בעל התהלים כי בי חשק ואפלטהו, באיזה חשק מדובר, ממה הוא מורכב, ואיך הוא קשור לניקוד בו מנוקד שם ה', הוא שמו במידת הרחמים שבו. נתבונן בתיקוני זהר ע"מ נו, בעריכת משה צוריאל אשר הודפסה בבני ברק בשנת תש"ע.

יהו"ה שבא חל"ם קמ"ץ, שב"א איהו דינא, קמ"ץ רחמי שמאלא וימינא, דמתמן אורייתא איתייהיב, דאיהו עמודא דאמצעיתא. ובזמנא דאינון שב"א, קמ"ץ חל"ם, איהו רמוז כי בי חשק ואפלטהו, רק באבותיך חשק ה'.

שם ה' נכתב ד אותיות, י', ה', ו', ה' בסידור הוא נכתב מנוקד כך, שב"א למרגלות אות י', חל"ם מעל ה' ראשונה, וקמ"ץ למרגלות אות ו'. אומר התיקוני זהר כי ניקוד שב"א (שוא) יורה על דין היות ושתי הנקודות נמצאות בקשר של טור, או קו אנכי, בעוד שניקוד הקמץ יורה על רחמים שהוא שילוב של ב' קווים שמאלא וימין כי הקמץ כתוב אות ו' כתובה אופקית אשר למרגלותיה אות י' שהיא נקודה, אשר מקו אמצעי שהוא רחמים ניתנה התורה שהוא עמוד אמצעי. ובזמן (שמופיעים ג' צורות ניקוד אלו, שב"א (שוא) קמ"ץ חל"ם ראשי התיבות שלהם הוא %d7%94חש"ק (ח'ולם, ש'בא, ק'מץ) אשר רמוז בפסוק מתהלים כי בי חשק ואפלטהו, ומהו בי חשק? הפועל חשק רומז על ג' האבות, החולם רומז לאברהם, כי חולם מלשון חלום, והוא בסיתום עיניים, ורק לאחר מילתו של אברהם אבינו ע"ה כתוב והוא יושב פתח האהל, כי בחולם ובחלום יש סיתום כי החולם נכתב מעל האות, והוא מעל לתפיסת האדם, השבא רומז ליצחק שהוא מצד הדין והגבורה, והקמץ רומז ליעקב אבינו ע"ה שהוא קו אמצעי ורחמים, ולזאת כיוון בעל התהלים כי בי חשק, כי בי אותיות י"ב הרומזים לי"ב שבטי ישראל שבו נקשרים שלושת האבות, כג' עלי ההדס, הנקרא עץ עבות (עץ אבות) ואז פירוש הפסוק הוא כי י"ב (שבטים) חשק (קשר בקשר אחד) ואפלטהו, כלומר קיום י"ב השבטים הנובעים מהקשר שבין שלושת האבות, נותנים מקום מפלט, עיר מקלט שבו יוכל לשכון ה'.

שנה טובה ומתוקה לכל בה יתגלה יחוד מלכותו

כתיבת תגובה

השאר תגובה