מהו שאמר הכתוב ולכל ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו

שלום לכולם,

בפרשת בא (שמות י"א) מכין ה' את משה למכה האחרונה אשר תכה במצרים, ואחריה יצאו לחופשי. וכך אומר הברוך הוא למשה: "כֹּה אָמַר יְהוָה: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף. וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ, וְעַד-בְּהֵמָה--לְמַעַן, תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה, בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל."

מדוע רק לאחר ההודעה על מכת בכורות משתמש הברוך הוא במשל הכלב, ולא לפניה הרי היו כבר תשע מכות, מה מסמל כלב, למה נבחנת חריצת הלשון שלו, ומדוע נזכרת חריצת הלשון דווקא ביחס לכל בני ישראל ולא למצרים, נתבונן בדברים:

הכלב נובח, וקול נביחתו הב הב: הוא רוצה (הב) את העולם הזה ורוצה (הב) את העולם הבא. תמונת העולם הכפולה של הכלב המתוארת באמצעות קול נבחיתו באה לידי בטוי גם במשל שמספר ה' למשה, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב את לשונו:

מה פירוש המשל שממשיל ה' למשה? כאשר כלב חורץ לשון הוא מוציא אותה מחוץ לפיו, ואז ללשון הכלב שני מצבים: האחד בתוך הפה, והשני מחוץ לפה. במשל בו משתמש ה' בשיחתו עם משה ומכין אותו למכת הבכורות הוא למעשה אומר לו, לאחר מכת בכורות אין יותר מצב של שתי רשויות, העולם הזה, או העולם הבא, אין יותר כפל ותעתועים, יש רק אל אחד וכל פעולתו היא להטיב לנבראיו, לכן לכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, כי לשראל יש רק עולם אחד, העלם הבא שכולו בינה, מה שאין כן למצרים.

ומשל הכלב מסופר למשה דווקא בהכנה לקראת מכת בכורות, ולא לפני כל מכה אחרת מכל התשע האחרות, היות שמכת בכורות היא העשירית שניתנה, והיא כנגד הספירה הגבוהה ביותר והנעלמת ביותר היא ספירת כתר, שכל עניינה הוא להטיב לנבראיו, לכן לא תתכן שום דואליות ומשניות במקום הכתר, רק אחדות אחת, לכן לא יחרץ כלב לשונו אל כל בני ישראל לאחר מכת בכורות, משום שאז נתברר אורו הזך של הכתר האחד היחיד והמיוחד, ששום דואליות לא עומדת כנגדו.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

כתיבת תגובה

השאר תגובה