משיח יושב בשער רומי

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל

על פתח מערת רבי שמעון בר יוחאי, מתרחש מפגש מעניין בין רבי יהושע לאליהו נקשיב לשיחה שמתארת מסכת סנהדרין.

רבי יהושע בן לוי מצא את אליהו שהיה עומד על פתח המערה של רבי שמעון בר יוחאי... אמר לו (רבי יהושע לאליהו) אימתי יבוא משיח, אמר לו (אליהו לרבי יהושע) לך שאל לגביו, והיכן הוא יושב? על פתחה של רומי, ומה סימנו? יושב בין עניים סובלי חלאים וכולם מתירים וקושרים (את פצעיהם) בפעם אחת והוא מתיר אחד וקושר אחד, כיוון שאמר אולי אצטרך לגאול את ישראל לא אתעכב. סנהדרין צח א

בשיח שלפנינו שואל רבי יהושע את אליהו על פתח מערת רבי שמעון בר יוחאי שלש שאלות:

אימתי יבוא משיח (זמן)    תשובת אליהו: שאל לגביו

היכן הוא יושב (מקום)      תשובת אליהו: אפתחא דרומי

ומה סימנו (כלל)           תשובת אליהו: יושב בין עניים סובלי חלאים

(פרט)              כולם מתירים וקושרים (את פצעיהם) בפעם אחת והוא מתיר אחד וקושר אחד

תשובת אליהו לגבי זמן ביאת המשיח היא, "שאל לגביו", כלומר גילוי המשיח תלוי בחסרון של התחתון לגביו, כמו ששואלים על הגשמים (כאשר חסר מטר), התעוררות התחתון היא התנאי הא' לביאת המשיח.

תשובת אליהו לגבי מקומו של משיח "אפתחא דרומי" זו תשובה כללית שפירושה הוא בכל מקום בנפש האדם, אשר נתגלתה בו עומק גלות רומי שהיא הארוכה והעמוקה מכולן.

תשובת אליהו לגבי סימנו של המשיח היא, כי הוא יושב בין עניים סובלי חלאים וכולם מתירים וקושרים (את פצעיהם) בפעם אחת (סמל לרצון לקבל שרוצה הכל ובבת אחת) ואילו המשיח נראה כמי שמתיר אחד וקושר אחד, מדוע? כיוון שאמר (המשיח) אולי אצטרך לגאול את ישראל לא אתעכב:

אע"פ שמשיח סובל מאותם חלאיים של עניים, דרך התייחסותו אליהם שונה, כלומר ייחודו של המשיח הוא בכך שהוא מייחס הכל לאחד, לבורא עולם, לכן הוא מתיר פצע אחד, כמו שהתורה שהיא אחת, וקושר אחד, בקשר האמונה שהוא אחד.

ומ"ה שמוסרת הגמרא במסכת סנהדרין כי אצל כל אחד יכול לתגלות משיח בזמן שיקיים שלושה תנאים והם: א) שהוא, אותו אדם ירצה בגילוי שלו. ב) שנפשו של אדם תהיה מונחת בגלות המפותחת, הארוכה והעמוקה ביותר ג) וכל חולי שהוא רואה הוא מייחס לבורא עולם שהוא בבחינת טוב ומיטיב, כי רק הייחוס לאחד בקשר האמונה שהיא אחת יחיש את הגאולה.

בכך מוסר אליהו לרבי יהושע בן לוי את סוד הגאולה, שהיא למעשה מתרחשת בנפשו של האדם פנימה, והיא תלויה בקשר אחד אמוני, גם תמצא כי 'גאולה' היא גימטריה 'אדם' שהיא גימטריה שם הויה במילוי אלפין, שהוא שם מ"ה. לומר הגאול, הוא למעשה אדם.

לרפואת עמך בית ישראל

כתיבת תגובה

3 תגובות בנושא “משיח יושב בשער רומי

  1. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה.
    ( ויקרא טז ג)

    בזאת" - גימטריא שלו ד' מאות ועשר רמז לבית ראשון
    "בזאת יבא אהרן וגו'" - ואף זו לא בכל עת כי אם ביוה"כ כמו שמפורש בסוף הפרשה בחדש השביעי בעשור לחודש
    (רש"י, על ויקרא טז ג)

  2. אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב +ישעיהו ס´+ בעתה, וכתיב, אחישנה! זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה. אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב +דניאל ז´+ וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה, וכתיב +זכריה ט´+ עני ורכב על חמור! - זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור. אמר ליה שבור מלכא לשמואל: אמריתו, משיח על חמרא אתי, אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי! - אמר ליה: מי אית לך בר חיור גווני? רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו, דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי, אמר ליה: אתינא לעלמא דאתי? - אמר ליה: אם ירצה אדון הזה. אמר רבי יהושע בן לוי: שנים ראיתי וקול שלשה שמעתי. - אמר ליה: אימת אתי משיח? - אמר ליה: זיל שייליה לדידיה. - והיכא יתיב? - אפיתחא דרומי. - ומאי סימניה? - יתיב ביני עניי סובלי חלאים, וכולן שרו ואסירי בחד זימנא, איהו שרי חד ואסיר חד. אמר: דילמא מבעינא, דלא איעכב. אזל לגביה, אמר ליה: שלום עליך רבי ומורי! - אמר ליה שלום עליך בר ליואי. - אמר ליה: לאימת אתי מר? - אמר ליה: היום. אתא לגבי אליהו. - אמר ליה: מאי אמר לך? - אמר ליה: שלום עליך בר ליואי. - אמר ליה: אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי. - אמר ליה: שקורי קא שקר בי, דאמר לי היום אתינא, ולא אתא! - אמר ליה: הכי אמר לך +תהלים צ"ה+ היום אם בקלו תשמעו.
    רש"יי שר"רומי" אין הכוונה רומא אלא רומו של עולם -פתחו של גן עדן.
    גמרא ערוכה בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד א

  3. ועתה נחזור לענין הא' של מא' כל העונה אמן בכל כחו כו' ירצה כי חצי השם שהוא שם י"ה שהוא אור קדמון הוא נשמה לשם הוי"ה ושם ההוי"ה הוא נשמה לאדנ"י א"כ שם י"ה נק' נשמה לנשמה ועכשיו בזמן הגלות מוכרח הוא שהעולם הוא חסר האורות

    ולכן אנו אומרים קדיש *לקשר העולמות ואומרים יתגדל ויתקדש שמיה רבא ירצה בזה סוד התגין העולים על האותיות לסוד כמוס אצלינו

    הנה לעת"ל יהיו תג"י ד"ל יהיו דלים בזמן ששם י"ה יהיה רבא בעלמא בע"ה שלא יתנהג העולם בסוד תגין אלא בסוד אותיות עצמם
    ולכן כוונת האמן שהוא הזווג העליון השלם קב"ה ושכינתיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

    והם כ"ו ה"ס אמן וזהו מה שאנו אומרים
    אמן יהא שמיה רבא מברך
    ירצה שם י"ה יהיה מברך בסוד הזווג הנק' ברוך לעולם כו' בעולם התחתון בה"א אחרונה. ואח"כ לעלמי עלמייא ית'.
    הם העולמות בי"ע אשר תחתיה בסוד בתולות אחריה רעותיה גם ית' בהם ולכן ארז"ל בכל כחו כלומר בכל כחו של השם מנשמה לנשמה עד רום האצילות עד שימשך השפע מראש הא"ס עד סוף כל העולמות ובזה יתברכו כל העולמות

    (שער מאמרי רז"ל, מסכת שבת, רח"ו, מהאר"י)

השאר תגובה