נחש עלי צור

שלום לכולם,

בספר משלי פרק ל' אומר שלמה המלך כי אחד משלושת הדברים המפליאים אותו הוא דרך נחש עלי צור, כלומר כיצד פתאום מגיח הנחש החָלָק וחלקלק ומפלס דרכו על צור שגם הוא חלק, כי מטבע הטיפוס שהמטפס צריך להאחז בסלע כדי לטפס עליו, ויעידו על כך מטפסים רבים. אך כפי שיודעים קוראינו -  התורה, הנביאים והכתובים אינם מדברים על עניינים גשמיים כלל וכלל, למרות שאפשר למצוא בעניינים הגשמיים מראה של הדברים הכתובים בתנ"ך, לכן כאן המקום לשאול איזה שורש רוחני פועל בתהיית שלמה המלך על הטיפוס הבלתי אפשרי של נחש עלי צור.

אחת הדרכים להתבונן בפסוקי התורה, הנביאים והכתובים היא באמצעות גימטריה, הגימטריה היא מעין מאזנים השוקלות מילים, הגימטריה מקנה לכל מילה ערך מספרי מסויים העוזר לנו לחדור פנימה אל סודות התורה, לפי רבי משה דוד ואלי, הגימטריה שקולה לה' ראשונה משם הוי"ה, והיא מאפשרת לנו לראות דרכי נועם דרך עדשתה.

הנה הדברים: למילה נחש ערך גימטרי של 358, ולמילה צור ערך גימטרי של 296, כדי להשלים את המספר 358 למספר ארבע מאות, שהוא המספר הקרוב אליו מבחינת המאות, צריך מ"ב, וכדי להשלים את המילה צור לשלוש מאות, שהוא המספר הכי קרוב אליו מבחינת המאות, צריך ד'.

כעת ד' רומז לשם בן ד' שהן אותיות הוי"ה, ומ"ב רומז לשם מ"ב שהוא השם הפשוט ומלוי המלוי. אך המ"ב אותיות של הוי"ה הם כולם שם אחד בלי חלוק כלל, כי הוא התפשטות אחד, מתחיל שם הפשוט ומתפשט עד מלוי המילוי (רמח"ל, אדיר במרום, עמוד רכ"ד).

נמצא כי אע"פ שהנחש והצור נראים לנו בעין הגשמית שלנו כשני דברים שונים, הם למעשה התפשטות אחת, וכאן נפתרת תהיית שלמה המלך איך אלמנט חָלָק (נחש) מטפס על יסוד חָלָק (צור), והתשובה היא כי הנחש הוא חֵלֶק מן הצור, כמו ששם מ"ב הוא חלק משם בן ד'

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

כתיבת תגובה

השאר תגובה