נס המתקת המים, אלישע הנביא מרפא את מוצא המים ביריחו

בס"ד

שלום וברכה לכולם,

מעין אלישע ביריחו

מעין אלישע ביריחו תמונה דרור אבי 

בספר מלכים ב' פרק ב' נתבקש אלישע, לאחר עליית אליהו הנביא, מורו, בסערה השמיימה, לרפא את מי העיר יריחו. וכך אומרים תושבי העיר לאלישע: "המים רעים והארץ משכלת", המים רעים והארץ משכלת אומר זהר חדש בראשית אות שעו) בשביל שהמים רעים, הארץ משכלת מבני אדם, כי כלים בשבילם. ואומר רשי" ומחמת המים, הארץ משכלת את יושביה לקברם.

מה עושה אלישע? מבקש מתושבי העיר, "קְחוּ-לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה, וְשִׂימוּ שָׁם, מֶלַח". הולך אל מוצא המים, משליך שם מלח ואומר: "כֹּה-אָמַר יְהוָה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה--לֹא-יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת. וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּדְבַר אֱלִישָׁע, אֲשֶׁר דִּבֵּר". (שמואל ב' ב' כב').

דברי זהר חדש בראשית

אומר זהר חדש בראשית אות שעה, כי יש מי תהום שהם מים מתוקים, המחיים אנשים, ויש מי גהנום ההורגים את שותיהם, ובניהם נמצא הרקיע והוא אשר מבדיל בין מים למים, כלומר בין מי תהום, שהם מים המחיים אנשים, הנמצאים מעל הרקיע, לבין מי גיהנום ההורגים את שותיהם, הנמצאים מתחת לרקיע.

וכותב זהר חדש בראשית אות שעו, על הפסוק יהי רקיע בתוך המים, בתוך ממש היינו באמצע המים. כי בהכנס הרקיע באמצע, מחזיר המים הרעים היוצאים מגהנום, למקומם. ולא יצא לעולם מאלו המים של גהנום, אלא כמלא לוג (מידה נפח של כ-6 בצים) בימי אלישע, ונאמר בהם המים רעים והארץ משכלת. כלומר בשביל שהמים רעים הארץ משכלת מבני אדם, כי כלים בשבילם (מפאת המים הרעים כלים בני אדם).

מהם מים ברוחניות?

מהם מי תהום ברוחניות, ומהם מי גהנום ברוחניות? מי תהום הם מים המחברים אדם לשורשו, כי תהום אותיות מהות, שכל רצונם הוא להשפיע, והם אשר מחיים את האדם, ואילו מי גהנום הם מים רעים, עליהם נאמר המים רעים והארץ משכלת, שכל ענין ר"ע הוא רצון עצמי, כלומר לקבל לעצמו בלבד, וזה ענף שממנו נמשך מוות בעולם, כמאמר הפסוק והארץ משכלת.

כיצד מרפא אלישע את המים? אלישע מבקש צלוחית עם מלח. מהו ענין צלוחית, ומהו ענין מלח? ובכן צלוחית הוא ענין צל, והנה אנו רואים בגשמיות כי אדם תחת שמש קופחת אינו יכול לנוח. לנוח אדם יכול רק כאשר הוא נמצא בצל, כי הצל מגונן ומסוכך עליו מפני השמש הקופחת. וזה ענף גשמי הנמשך משורש רוחני, ברוחניות, רק צל האמונה מגן על האדם מפני הדעותיו ומחשבותיו ותפיסותיו. וענין צלחית הוא אותיות צל חי, כי רק בצל האמונה יכול אדם לחיות ונקרא חי.

אלישע פועל ב' פעולות הפוכות בריפוי המים

כעת נשוב לאלישע, כדי לרפא את המים נדרש אלישע לב' פעולות הפוכות: ראשית, סור מרע, שנית, עשה טוב. באמצעות הצלוחית פועל אלישע סור מרע, כלומר לסור ממי הגהנום, שהוא ענין של קבלה לעצמו בלבד, ואילו המלח הוא ענין של עשה טוב, שנאמר על כל קרבנך תקריב מלח (ויקרא ב יג).

אומר האר"י הקדוש כי מלח הוא ג' הויות פשוטות, כלומר מלח גימטריה ע"ח (78, ר"ת ע'ץ ח'יים) ואילו גימטריה של הויה פשוטה היא כ"ו (26) ואילו ג' הויות 26*3 = 78 גימטריה מל"ח. וכמו שהשליך משה עץ אל המים, וימתקו המים, כן השליך אלישע מלח אל מוצא המים וימתקו, שהמתיק למים ע"י הברית מלח שהיא כנגד מוחא, שדרכו להתפתל ולהתפצל כעץ הדעת טוב ורע, וע"י הברית מלח קשר אלישע את המים הרעים אל האחד, כמאמר הזה"ק ומשום שתלת מחד נפקי, תלת בחד קיימא ( אדרא זוטא אות קטז).

כאשר משליך אלישע מלח על מוצא המים, הוא מרפא את המים הרעים באמצעות ג' הוויות, ובכך ממתק אותם לכלל מים חיים. וכך כותב המלבי"ם בפירושו על הכתוב: "ע''ד הרמז המים רומזים ללמודים זרים שהיה שם מינות ודעות זרות, כמ''ש פן תגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים וימותו (משנה אבות א יא)  שהוא מיתת הנפש, ומצד זה בא גם חולי המים ומיתת הגוף על ידה מדה במדה, ואלישע השליך מלח, שמרמז על דבר השכלי הקיים שהוא למודי התורה אשר ברית מלח שם לה וישלך אל מוצא הלמודים האלה שתהיה יסודתם בהררי קדש על התורה ואמונה ונרפאו המים".

כיצד משתקף סיפור אלישע הנביא ומיתוק המים בנפשינו פנימה?

לסיכום ניתן לומר כי יריחו היא עיר הירח שבנו. היא היבט של האנושות הכלואה במרחב הזמן והמקום, מבלי היכולת לפרוץ אותם. כאשר אדם מותנה ע"י חוקי הזמן והמקום, הוא באופן טבעי מתנתק ממקור החיים, שהוא אינסופי, ומתחיל להרוות את צמאונו מהמים הרעים, שהם דעות ומחשבות זרות, שאינן דעת תורה שהיא מעין חיים. כתוצאה מכך האדם מת, כלומר נופל למצב שהוא מקבל את דעת עצמו כנכון, כטוב כישר כנורמטיבי.

אומר ספר מלכים, המצב הזה שאדם שותה את דעת עצמו למוות, הוא מאמר הפסוק, "המים רעים והארץ משכלת", המחשבות והתפישות הן רעות, כלומר לטובת האדם עצמו, והארץ, כלומר רצונותיו משכלים, כלומר ממיתים אותו. באותה עת, נדרשים אנשי העיר, לזמן את אלישע, המרפא למים הרעים ע"י צלוחית מלח חדשה.

וכפי שאמרנו לעיל, הצלוחית היא סמל לצל חי, שהוא צל האמונה, כי רק בעזרת צל האמונה, יכול אדם לסוכך על  דעתו ומחשבתו, לומר לעצמו כי הוא מוגבל ולדבוק בברוך הוא. וענין צלחית חדשה, כי כל חידוש נמשך מספירת חכמה, והחכמה תחיה את בעליה. לכן אומר הכתוב, את המים הרעים, או המחשבות הרעות, ניתן לרפא א) סכיכה של המחשבות הרעות, ע"י צל האמונה הנבחן לצלוחית חדשה, כי זה שאדם מאמין הוא חידוש בעולמות, משום שהאדם נוטה לחשוב שהוא יודע הכל, ואמונה מטבעה סותרת את הידיעה, ומכסה עליה, כאילו אינה קיימת, לכן האמונה אצל האדם נבחנת לחידוש. ב) ע"י המלח שהוא ג' הוויות שהוא הקשר המשולש שיש לנו עם בורא עולם, שהוא בבחינת והחוט המשולש לא במהרה ינתק, עבר הוה עתיד.

כל טוב ברכה והצלחה במיתוק המים

 

כתיבת תגובה

השאר תגובה