עיונים בספר הזה"ק פרשת "שמיני" מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

ויהי ביום השמיני

ויהי ביום השמיני

אנו בשיעורנו בספר הזה"ק בפרשת "שמיני", אנו מתמקדים בבאור הסולם שחיבר רבי יהודה הלוי אשלג זכר צדיק וקדוש לברכה, למי שיש ספרים מוזמן לפתוח.

 קובץ השמע של השיעור 

אות א) "ויהי ביום השמיני", רבי יצחק פתח "ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים", כאשר כוכבי הבוקר מזמרים ומרננים ביחד, אז מריעים כל בני האלקים. אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, שהיא שמחת הכל, שמחת הקב"ה ומקום טיול שלו. שכתוב ואהיה שעשועים יום יום. התורה היא שעשועיו של הקב"ה, וכל התורה היא שם אחד קדוש של הקב"ה. ובהתורה נברא העולם. שכתוב, ואהיה אצלו אמון, אל תקרא אמון אלא אומן, שהיתה כלי אומנות שלו לבריאת העולם.

דברים גדולים שאומר כאן רבי יצחק על התורה, 'אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה שהיא שמחת הכל, יש הרבה אנשים שלא מבינים, התורה היא שמחה? הלא התורה מגבילה אותי בכל דבר, אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה, איזו מן שמחה זאת? אנשים מבינים אם אני יכול לעשות מה שאני רוצה, זו היא שמחה, אבל ההיפך הוא הנכון, כאשר אדם עושה מה שמתחשק לו, כפי שנהוג לומר היום, "בא לי", בא לי לעשות את זה בא לי להנות מזה, אז התוצאות הן הרבה פעמים אסון, יש אסונות קטנים ויש אסונות גדולים. חס ושלום שלא נדע מדברים כאלה לא קטנים ולא גדולים, אבל המציאות היא מציאות ואי אפשר להתכחש לה.

אנו שומעים חדשות מידי יום ביומו ואנו שומעים דברים נוראיים על הרבה אלימות שיש בחברה הישראלית, ואני חושב שכל אחד מבין, שהאלימות באה מזה, שמה שקובע אצלינו בחיים זה שאני רוצה להנות, מתחשק לי, מה מתחשק חי, יש לי חשק להנות ואני לא רוצה ששום דבר יעמוד מול החשק שלי להנות. אז זה נקרא שמחה, תגידו, זה שאדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, זה שמחה? זה לא נכון, זוהי שמחה של ילדים קטנים, זה שמחה של בהמות וחיות, כי אצל בהמות וחיות זהו המדד היחיד מה שמתחשק לי, את זה אני צריך לממש ולהנות, ובעצם מי שמכונה בשם אדם הוא צריך להיות שונה מבהמה וחיה. אם כן, השמחה שיש, היא שאני יכול לספק לעצמי את מה שמתחשק לי?

השמחה הגדולה של אדם אם הוא יכול להגביל את עצמו אם הוא יכול להיות באמת ראוי לתואר אנושי, אדם, זה רק אם אני יכול להגביל את עצמי, לא לעשות מה שאני רוצה, לעשות מה שהעליון יתברך הוא רוצה, אמרתי גם מה ההבדל בין ילדים למבוגרים? ילד, תינוק, לא מסוגל לקלוט שיש מישהו חוץ ממנו, הוא מרגיש רק את הצרכים שלו, בזה זה מתחיל ובזה נגמר, ולא אכפת לו שום דבר, לכן מה שמראה שילד מתפתח, והופך להיות מבוגר, זה זה שהוא מכיר שיש עוד אנשים, שיש מישהו מעליו שהוא צריך להתחשב בו, שצריך שתהיה לו יראת כבוד כלפי מישהו מעליו, זה סימן שהילד מתבגר, אבל אם הוא לא מסוגל לקלוט את זה, זה סימן שהוא עוד ילד, אז ילד צריך לגשת אליו כמו שנגשים לילד, מבחינה הזאת אני חושב כולנו ילדים, כי אנחנו באופן טבעי רוצים לעשות מה שמתחשק לנו, ולא מתחשבים בזה שיש עליון מעלינו, כמו ילד, תחקו ילד, האדם הכי חשוב בעולם, הוא רוצה לקרוא, ללהג, לשיר, להשתעשע, מבחינה מסויימת אנחנו גם כן כאלה ילדים קטנים, תינוקות מסתובבים בעולם רוצים לשחק, להשתעשע, לשיר, מה אכפת לנו יש בורא אין בורא, שום דבר.

לכן התורה הקדושה היא שמחת הכל, כי השמחה האמיתית של אנשים מפותחים אני חושב, נעורים, זה שנהיה זכאים, כלומר לא עושים מה שמתחשק לנו, החשק זה לא הקריטריון שקובע את התנהגותינו והחלטותינו בשום אופן לא, מה שצריך לקבוע זה רצונו של העליון יתברך, והעליון אומר לנו קודם כל "ואהבת לרעך כמוך", צריך להתחשב בזולתינו עם מקסימום הרספקט, הכבוד, ההתיחסות, האכפתיות, האהבה, זה אדם.

אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, שהיא שמחת הכל, שמחת הקב"ה ומקום טיול שלו. התורה היא שמחת הקב"ה, כי דרך התורה הוא יכול להשפיע לנברא, והוא ברא את הנבראים כולם בכדי להשפיע להם, והיא מקום הטיול שלו, מה פרוש שהתורה הקדושה היא מקום הטיול של הבורא, בגשמיות שאנחנו הולכים לטיול, הולכים בכדי להנות קצת, לצאת מהשגרה, כך גם לגבי הקב"ה, זוהי ההנאה שלו כי דרך התורה הוא משפיע לתחתונים, לכן היא נקראת מקום טיול שלו. פרוש נוסף, אנחנו לא הולכים כל יום לטיול, יש לנו את חיי היום-יום הקבועים שלנו, אנשים הולכים לעבודה יום-יום, כל אחד ואחד עם עיסוקיו, עקרת הבית בבית, טיול זה דבר לא קבוע, לפעמים בזמנים מיוחדים כאשר יש חול המועד, כפי שהיה לנו עכשיו כאשר יש למישהו איזה יום שמחה, חתן וכלה, יום הולדת, אז הולכים לטיול.

הנמשל הוא שההתגלות של הקב"ה לתחתונים, היא לא דבר קבוע, היא דבר זמני, לפי הענין, בחגים, בשבתות בזמנים של התעלות, לכן התורה נקראת מקום טיול של הבורא, כי הבורא לא מופיע בתורתו של האדם באופן קבוע, אלא אנחנו צריכים את עיקר עמלינו בתורה ובמצוות לנהל בדרך של אמונה, אבל לפעמים מופיע הקב"ה כפי שכתוב, "פתאום יבוא האדון אל היכלו", פתאום אנו מרגישים את המציאות האלוקית ומתפעמים ומתרגשים, כאשר מתגלה לנו האמת, שכתוב "ואהיה שעשועים יום יום", התורה היא שעשועיו של הבורא, כי דרכה הוא משפיע לנו.

כל התורה היא שם אחד קדוש של הקב"ה, זאת אומרת כל התורה כולה בעצם, באה לגלות את הבורא, המושג שם מראה על הגדרה, אנחנו נותנים שמות לילדים שלנו, השמות מציינים את ההגדרה, איך אנחנו רוצים להגדיר את הילד, לילד מסויים קוראים נועם, כי אנו רוצים שיהיה לו נעים בחיים, ואנחנו רוצים שהוא יהיה נעים כלפי אחרים, דרכיה דרכי נועם, אז השם שאנו נותנים, הוא מביע, מגדיר, את מה שאנו מאחלים לילד הזה, את מה שאנחנו רוצים לראות מהילד הזה, וככה למעשה כל השמות, שמות מדעיים, כל סוגי השמות כולם, הם בעצם הגדרות, והתורה היא שמותיו של הקב"ה, התורה באה להגדיר את הקב"ה. כמה מילים יש בתורה, הרבה מאוד מילים תחשבו על זה וכל התורה כולה היא שמותיו של הקב"ה, כל מילה ומילה בתורה היא בעצם, היא באה להגדיר את המציאות האלוקית, שהיא מופיעה ומתגלה ומורגשת, אצל התחתונים לפי הכלים של התחתונים.

האור העליון נמצא במצב המנוחה המוחלטת, אין שינויים באור האלוקי, אבל יש שינויים בהחלט במצב התחתונים, לפי השינויים שיש במצבי התחתונים, כך מתפעלים התחתונים בכל פעם, מהאור האלוקי באופן אחר, אם כן כל התורה כולה ההיא שמותיו של הקב"ה, זה בא להגדיר שבכל פעם שהתחתונים מגיעים למצב מוכשר, מגיעים לתיקון, מגיעים למצב אופטימלי שהם זככו את עצמם, אז יכולים להרגיש את הבורא לפי האיכות והכמות, של הזיכוך שזיככו את עצמם, אז מתגלה להם שם אחד של הקב"ה. אז תחשבו על זה שאנחנו קוראים בתורה לפעמים זה נראה קצת משעמם, התורה נותנת לנו כמו מן פרוטוקול של קורבנות ומה עושים עם הקורבנות וזה לפעמים חוזר על עצמו, צריך לזרוק את הדם מסביב, לקחת חלקים מסויימים לרחוץ אותם, להקטיר אותם, אבל אם נצא מנקודת הנחה שכל התורה כולה זה הגדרות של התגלות אלוקות, שמותיו של הקב"ה אז נבין שרק מהבחינה החיצונית זה נראה לנו כך, כל כך משעמם אבל מבחינה פנימית למי שחווה את הדברים האלו זה בכלל בכלל לא משעמם.

בתורה נברא העולם, שכתוב "ואהיה אצלו אמון" אל תקרא אמון אלא אומן שהיתה התורה כלי אומנות שלו לבריאת העולם. מה פרוש שהתורה היתה כלי של הקב"ה לבריאת העולם, הכוונה היא העולם משמעותו נשמות, אנחנו בני אדם, כי הנשמות הן עיקר העולם, הקב"ה יצר את התורה, כי דרך התורה הקב"ה, לשנות את המצב של התחתונים, שנהיה ראויים לגדר אדם כפי שהסברנו.

המשך שיעור שמע עיונים בזה"ק לפרשת "שמיני" מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א בדרך בעל הסולם זצ"ל

כל טוב הצלחה וברכה

...

תמונה VinothChandar

כתיבת תגובה

2 תגובות בנושא “עיונים בספר הזה"ק פרשת "שמיני" מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א

השאר תגובה