פרשת וירא סוד ראיית הוויות

"קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ." תמונה Philippe Rouzet

"קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה." תמונה Philippe Rouzet

בפרשת וירא מתבקש אברהם אבינו לקחת את בנו, את יחידו, אשר אהב, את יצחק, וללכת לו אל ארץ המוריה, ושם להעלותו לעולה על אחד ההרים אשר יאמר לו. וכך מספרת התורה : "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ:"

 ג' קווין פוגשים הויה

ויחבש אומר רש"י, הוא בעצמו, ולא צוה לאחד מעבדיו, שהאהבה מקלקלת השורה : כדי להבין את דברי רש"י המביא את דברי רבי שמעון בר יוחאי במדרש רבה לפרשת וירא אות נה סימן ח', נתבונן במילת ויחבש. מילת ויחבש בנויה ב' תיבות, שיח-בו, כאשר את מילת שיח, דורש האר"י ז"ל כראשי תיבות לשלושת בני נח : ש'ם, ח'ם, י'פת. כאשר שם הוא קו ימין המכונה חסד, חם הוא קו שמאל המכונה דין, ויפת הוא קו אמצעי המכונה רחמים. וכאשר רואים את התיבות שיח-בו, אנו מבינים כי באברהם פועלים ג' קווים, ימין שמאל ואמצע.

כאשר פועלים ג' קווים, ימין שמאל ואמצע, או חד"ר, שהם ר"ת ח'סד, ד'ין, ר'חמים, מתקיים העולם. מה למעשה מספרת לנו התורה במילת ויחבש, התורה אומרת במילה אחת כי כאשר נגש אברהם אל מעשה העקדה, הוא נגש אליו בצורה מאוזנת, כלומר בג' קווים. הוא אינו נגש מקיצוניות אחת, כלומר מקו ימין בלבד, כפי שדרש רבי שמעון בר יוחאי, כי אהבה מקלקלת את השורה, הוא אינו ניגש אל העקדה מהקיצוניות האחרת, מקו שמאל בלבד, כי שנאה מקלקלת את השורה, אלא הוא ניגש אל העקדה מפוכח, אוחז בג' קווין, ימין שמאל ואמצע, הוא שאמר הכתוב ויחבש, אותיות ויחשב, חושב להקריב את בנו, (את ההבנה שלו) כדי להתקרב לאלוקות.

מדרש הפרקי דרבי אליעזר

מספר הפרקי דרבי אליעזר : "בן שלשים ושבע שנה היה יצחק בלכתו אל הר המוריה, וישמעאל בן חמשים שנה. נכנס תחרות בין אליעזר וישמעאל אמ' ישמעאל לאליעזר עכשו אברהם הקריב את יצחק בנו מוקדה על המזבח, ואני בכורו יורש אברהם. אמ' לו אליעזר, כבר גרשך כאשה שהיא מגורשת מבעלה ושלחך למדבר, אבל אני עבדו משרת אותו ביום ובלילה, ואני הוא היורש את אברהם, ורוח הקדש משיבה אותם ואומרת להם לא זה יורש, ולא זה יורש. ביום השלישי הגיעו לצופים וכיון שהגיעו לצופים ראה כבוד השכינה עומד על גבי ההר שנאמר ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום. ומה ראה, עמוד של אש עומד מן הארץ ועד השמים, והבין אברהם שנתרצה הנער לעולה תמימה. אמ' לישמעאל ולאליעזר רואים אתם מאומה באחד מן ההרים הללו אמרו לו לאו, וחשב אותם כחמור אמ' הואיל ואין אתם רואים מאומה שבו לכם פה עם החמור עם הדומים לחמור."

גם במדרש הנ"ל ניתן לראות את המצאות ג' הקווין. אברהם ניגש עם יצחק להשתחוות בהר, ומיד מתחילים ב' הקווים ימין ושמאל, ישמעאל ואליעזר להתווכח, מי ירש את אברהם, הרי אברהם עומד לשחוט את בנו יצחק, ואם כן מי ראוי לרשת את אברהם? ישמעאל חושב כי ירושתו תבוא מכוח בכורתו הפיסית בעולם הזה, וזו קליפת ימין, לעומת זאת, אליעזר עבד אברהם מאמין שהוא יהיה יורשו של אברהם, כי הוא משרתו ביום ובלילה. ורוח הקודש אומרת להם, לא זה יורש, ולא זה יורש, כלומר לא קליפת ימין היא ישמעאל יורשת את אברהם, ולא קליפת שמאל הוא אליעזר (בן בנו של חם) יורשת את אברהם. ביום השלישי, שהוא בחינת קו אמצעי, הגיעו לצופים, כלומר להר הצופים שממנו צופים על ירושלים ועל הר המוריה. נושא אברהם את עיניו ורואה את כבוד השכינה עומד על ההר, ומה ראה, ראה עמוד של אש מן הארץ ועד השמים, כלומר ראה כי עמוד האש הוא הקושר ב' הפכים ארץ ושמים מקבל ומשפיע, והבין כי נתרצה בנו לעולה תמימה. וכאשר שאלם האם הם רואים מאומה השיבו בשלילה, והבין שלא זכו לאור החיה המכונה ראיה, להיותם שקועים בחומר, לכן אמר, שבו לכם פה עם החמור, עם הדומים לחמור, שכל מחשבתם דבוקה בחומר. כי חמור אותיות חומר. לומר אין לכם ולרוחניות דבר.

נסכם מעט את הדברים שנאמרו עד כה :

א) אברהם מתוקן בג' קווין בחינת ויחבש את חמרו = ויחבש שיח-בו ש'ם ח'ם י'פת ג' קווין.

ב) ביום השלישי נושא אברהם את עיניו ורואה את המקום מרחוק, כמאמר הפסוק מרחוק ה' נראה לי, מדוע מרחוק, מפאת ולא יראני האדם וחי. כי הויה הוא רצון להשפיע ואדם הוא רצון לקבל טוב ועונג, לכן מרחוק, מטעם שינוי צורה שבין משפיע ומקבל.

ג) בפרקי דרבי אליעזר מחתכת רוח הקודש את הקליפות, ימין ושמאל, מן הקדושה, שהיא קו אמצעי, ואומרת : "לא זה יורש, ולא זה יורש", לא קליפת ימין, הוא ישמעאל, יורש את הקו האמצעי, הוא אברהם, ולא קליפת קו שמאל, הוא דמשק אליעזר יורש את אברהם, כי אם בנו יצחק, הוא קו אמצעי, הוא זה אשר יורש (יורש אותיות ישר) את אברהם.

ובציור ניתן לומר כך :

                                אברהם

ישמעאל                     יצחק                   אליעזר

ומספר המדרש, כאשר הגיעה החרב על צווארו, פרחה נשמתו של יצחק. אולם כאשר השמיע הקב"ה את קולו ואמר "אל תשלח ידך אל הנער", חזרה נשמתו לגופו, ואביו התירו ונעמד יצחק על רגליו, וידע שכך המתים עתידים לחיות. פתח ואמר: "ברוך אתה ה', מחיה המתים". (פרקי דרבי אליעזר לא, מדרש הגדול בראשית כב יב).

כל טוב ברכה והצלחה

כתיבת תגובה

השאר תגובה