שלושה מועדים מכוננים ליישוב ישראל בארצו

שלום לכולם,

שלושה מועדים מכוננים מסמלים את שוב ישראל לארצו והם: הצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917, הצעת החלוקה מיום כט' בנובמבר 1947, סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והכרזת המדינה שחלו ביום ה' באייר תש"ח 1948. מה מיוחד בשלושת המועדים הללו ואילו רמזים אנו מוצאים להם בכתבי הקודש במאמר הבא שלפנינו:

נפתח בציטוט מהצהרת בלפור, "ממשלת הוד מלכותה רואה בעין יפה (של אריך אנפין) הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל", אשר נתנה ב' בנובמבר 1917 טו"ב חשוון, הוא החודש השני, בו החל המבול לרדת אליבא דרבי אליעזר, "בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ".

לורד בלפור והצהרת בלפור יום ב' בנובמבר 1917, שחל ביום י"ז לחודש חשוון הוא יום תחילת המבול אליבא דרבי אליעזר הגדול

כאשר כנגדה עומדת החלטת של האו"ם על חלוקת א"י, שנתנה ביום טו"ב כסלו, שהוא נחגג כיום של קיבוץ גלויות ואשר נזכר מוזכר ע"י הנביא זכריה בפסוק אשרקה להם ואקבצם, (י' ח') שהשורוק (שתנועת השורוק) הוא (בספירת) בהוד, וממשלת הוד מלכותה רואה בעין יפה של אריך אנפין הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

בוידאו שלפנינו סצינה מתוך הסרט "הטל צל כבד", בה מסביר המפקד היהודי האמריקאי (קירק דאגלאס) למפקד האמריקאי (ג'ון ויין) מדוע חשוב לבסס קיום יהודי בארץ ישראל ערב הצעת החלוקה באו"ם.

והמועד השלישי הוא יום סיום המנדט הבריטי בא"י בו הוכרזה "עצמאות ישראל", ה' באייר.

המענין הוא הקשר בין שלושת המועדים הללו. טו"ב חשוון שבתורה מציין ראשית המבול אליבא דרבי אליעזר מחד, ומאפשר את בנין תיבת נח בא"י מאידך, היא הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

שלושים שנה לאחר הטיפה הראשונה של המבול (כי כל טיפה היא בסוד י' ושלושה קוצים שלה הרי ל', הרי ששלושים שנה לאחר הצהרת בלפור שנעשתה באמצעות העין היפה של אריך אנפין) ביום טו"ב כסלו נפתח הכיס של אומות העולם (שקבלו שוחד על הצבעתם באו"ם) ונפתח להם הלב (והצביעו בעד ישראל).

המענין מכולם הוא ה' באייר, הוא היום הכ' לספירת העומר, כי כ' רומז על כתר, גם רומז על כ' הדמיון, יום ה' באייר הוא כעין הבדולח כמו שוא מרחף בסוד מטי ולא מטי והוא ענין תיקוני זהר של רמח"ל שנאמרו על הפסוק ולכל היד החזקה, ר"ת יה"ו, שעולה שם אהי"ה, שעולה כ"א, כי אות כ' בסוד כתר, גם אות א'.

וזה ענין הפסוק היינו כחולמים, היינו כחוֹלָם הזה של ת"ת, בהנהגת הז"א, שהשינה כמו החלום נמשכים ממנו, מה שאין כן בא"א נאמר לא ינום ולא יישן שומר ישראל, יישן בכפל י', י' אחת לעולם הזה י' אחת לעלמא דאתי. כי לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, כלא ימינא" (זהר חלק ג' דקכ"ט ע"א).

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

כתיבת תגובה

השאר תגובה