אל תראוני שאני שחרחרת, זהר פרשת תזריע

שלום וברכה לכולם,

כרמי שלי לא נטרתי, כרמי שלי הוא כרם ה'

כרמי שלי לא נטרתי, כרמי שלי הוא כרם ה', "כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו", (ישעיהו פרק ה')

שואל הזהר הקדוש פרשת תזריע אות סג, מהו משמעות הביטוי שחרחרת, שחורה היה צריך לומר. ומשיב אלא שתי חשכות הן, אחת ששזפתני השמש, דהיינו שנסתלק ממני השמש, שהוא ז"א, להאיר בי, ולהסתכל בי. ואחת שבני אמי נחרו בי, שמוני נוטרה על הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי.

כאן מופיע הפועל שזפתני, במשמעות של זפת שחור וחשכה.

סד) ששזפתני שזפתני וכו׳: ר' אבא שואל, אומר הכתוב ששזפתני, שזפתני היה צריך לומר. כלומר מדוע כופל הכתוב פעמיים ש' ששזפתני, יכול היה להסתפק הכתוב בפועל שזפתני, שבו כתובה ש' אחת, ומשיב, אלא רמז הוא שרומז בשש, כי ששזפתני הוא אותיות שש זפתני. כי בעת שמאיר השמש. שהוא ז״א, בשש אורות הוא מאיר, דהיינו בשש ספירות חג"ת נה״י. וכשמסתלק, כל אלו שש אורות מסתלקים. בני אמי, הם אלו הבאים מצד דין הקשה, לענוש על החטאים, נחרו בי, הוא כש״א נחר גרוני. ז"ש על צוארנו נרדפנו. כי כשבאו ישראל בגלות היו ידיהם קשורות לאחור, וריחים על צוארם, ולא יכלו לפתוח פה. והיינו שכתוב, נחרו בי.

כאן מסביר רבי אבא כי משמעות המילים, בני אמי נחרו בי, הוא ענין של אחוריים ודין, להבדיל ממצב של רחמים, שהוא מצב של פנים, כשם שכתוב, יאר ה' פניו אליך ויחנך (ברכת כהנים). כי נחרו אותיות חרון, הבאים מצד הדין הקשה לענוש על החטאים, נחרו בי, כשם אתה אומר נחר גרוני, כלומר יבש גרוני, או נשרף גרוני, מחוסר חסדים, הנמשלים למים, זה שכתוב, "עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ לא (וְלֹא) הוּנַח-לָנוּ" (איכה ה') כי כשבאו ישראל בגלות היו ידיהם קשורות לאחור, כלומר נטלה מהם היכולת לפעול חסד, כי ידיים מסמלות את היכולת לפעול בעולם, והפעולה הראשונה היא חסד, שנאמר חסד יסובבנו (תהלים לב), וריחיים על צווארם, שוב, ריחיים אותיות אחור, צוואר, אותיות צר-אור, שמנעו מהם לפתוח פה, ולהאיר דברים. כפי שכתוב, פתח פיך ויאירו דבריך (ברכות כב א'). כי כאשר הפה נמצא בגלות, (במצב של הסתרה, במצב סיתום האורות) הוא רך, כמו פה של תינוק שלא יכול לדבר, כי אין בו דעת, וזה סוד עבודת פרך של ישראל במצרים, שהוא פה-רך, שאין בו דעת אלוקות. מה שאין כן, בתפילת חנה נאמר, "רחב פי על אויבי".

סה) שמוני נוטרה את הכרמים: היינו ללכת בגלות, ולשמור שאר העמים בשביל ישראל שהם בתוכם בגלות. כרמי שלי לא נטרתי, כי איני יכול לשמור אותם כמו בתחילה. בתחילה נטרתי כרמי שלי, דהיינו ישראל, וממנו נשמרו שאר הכרמים, שהם האומות. עתה, אני נוטר שאר הכרמים, בשביל כרמי שלי, שיהיה שמור ביניהם.

באור הדברים: שמוני נוטרה את הכרמים, כרמים לשון רבים, ולא כרם לשון יחיד, כי כרם לשון יחיד, הוא כרם ה', שהוא *י' הוויות פשוטות, ואילו כרמים לשון רבים, פירושו, בחינות קבלה שבאדם שהן מרובות, לכן אומר רבי אבא, שמוני נוטרה את הכרמים, כלומר, שמוני לשמור את בחינות הקבלה שבאדם, המכונות בשם כרמים, שהן מרובות, בשביל להציל את בחינת ישראל שבאדם, שבחינת ישראל  נשבו בתוכם, ברצונות הקבלה לעצמם בלבד, בגלות. כי (כעת, לאחר שנפלו ישראל בגלות)  איני יכול לשמור אותם כמו בתחילה.

בתחילה, נטרתי כרמי שלי, שהוא כרם ה', וממנו נשמרו שאר הכרמים (שאר האומות, שאר בחינות קבלה שבאדם), הסבר: כרם ה' הוא הראש, שהוא ישראל, ככתוב, "כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו", (ישעיהו פרק ה'), וכאשר נוטר ישראל את כרמו שלו, שהוא כרם ה', מאותה שמירה, נשמרו שאר הכרמים, שהם שאר האומות, כלומר שאר בחינות קבלה שבאדם, כי הכל כלול בראש שהוא ישראל. עתה, לאחר שלא שמרתי את כרם ה,' הוא כרמי, אני נמצא בגלות ונוטר שאר הכרמים, בשביל להציל את כרמי שלי, הוא כרם ה'.

לסיכום: הביטוי שחרחרת מבטא ב' מיני חשכות אשר מקורם הוא א) בהסתלקות הארת ז"א מן המלכות (ששזפתני השמש) ב) באי שמירה על כרם ה' (כרמי שלי לא נטרתי).

כל טוב לכולם הצלחה וברכה

~~~~~

* י' הוויות פשוטות: הוי"ה פשוטה נכתבת י,ה,ו,ה והיא כ"ו או 26 וי' הויות פשוטות הם 260 או גימטריה כרם.