בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי

בס"ד

הלכתי לסופר מרקט לקנות בצל. בעודי מלקטת בצלים (גדולים לבישול) וקטנים (לסלט) הבטתי על השפע סביבי וחשבתי על הארץ, ועל יכולתה האינסופית להוציא ממנה בצלים פירות וירקות, ולספק את צרכיהם של יושביה, כמאמר אליהו חֵיוָן וְעופִין וְנוּנִין וּבְעִירִין וּבְנֵי נָשָׁא (חיות ועופות ודגים ובהמות ובני אדם).
בעודי פוסעת הביתה נזכרתי בספר שקראתי על מלומדים בימי הביניים שלמדו קבלה באירופה. היות והם למדו מכתבי הקודש שתורגמו ללשונות שונות, הם למדו את הפסוק בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי באופן הבא, His onion I liked and I sat, ובתרגום חוזר לעברית, אהבתי את הבצל שלו וישבתי. הקורא העברי יצחק בוודאי לשמע המילים 'אהבתי את הבצל שלו וישבתי'. כי דוברי עברית שבנינו יודעים לפרק את מילת בצלו באופן הבא :שם עצם צל בצרוף כינוי שייכות, גוף שלישי יחיד = שלו, צל+שלו = צלו, + אות ב' שהיא מושא עקיף נקבל ב+צל+ו.
וכל מה שנותר לנו הוא להודות למתרגמים באשר הם, כי על אף שהתרגום הוא אחוריים, הוא מחזיר אותנו לפנים, שהוא יום השישי.
שבת שלום ומבורך לכולם, זוהי שבת שביעית וחסודה לפני ראש השנה הש"ת - ג"ע (גן-עדן)