האדם הוא המשכן

שלום לכולם,

מנורת שבעת הקנים במגדל שלחוף הכנרת, תמונה hanay

פרשת ויקהל פותחת במילים הבאות: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם". והיות שהתורה נדרשת באדם אחד, היא רשות היחיד, שואלים בזהר ויקהל אותיות ח-ט, מדוע היה נזקק משה להקהיל את בני ישראל, והתשובה היא, כי יש בחינות של ערב רב באדם, המעורב מטוב ורע, אותן אי אפשר להקהיל, ורק את בחינת ישראל שבאדם אפשר להקהיל מטעם שיש להן רצון אחד, להשפיע נחת רוח לאלקים ואדם.

הנה נושאים המופיעים בפרשה אותם ניתן לדרוש ברשות היחיד, כלומר באדם אחד.

משכן

משכן אותיות ש"ם כ"ן, ש"ם רומז לשם ה' במידת הרחמים, י'ה',ו', ה', ו-כַּן מלשון מכון תשתית ובסיס, כלומר האדם בעבודתו מכין מקום שבו יוכל לשרות שם ה', שהוא שמו במידת הרחמים. גם מילת כ"ן היא גימטריה שבעים להראות כי שם ה' שוכן באדם שנכלל משבעים אומות.

עצי שטים

עצי שטים רומז לשטויות שיש לאדם, דווקא המחשבות השטותיות שיש לאדם הופכות להיות לכלים בהם יתלבש אור השם. אומר ר' לקיש "שאין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות". (בבלי סוטה דף ג'). למה הכוונה, גם אם עברנו עבירות ועשינו שטויות הכל בא מרצונו להיטיב לנבראיו שאין כוח אחר פועל במציאות בלתו, לכן דווקא העבירות והשטויות הם הבסיס לכלים שבהם יתלבש אור השם, כי אין אור ללא כלי ודווקא השטויות, שאדם רואה בדיעבד שנכנסה בו רוח שטות, אין זה בפני עצמו, אלא הבורא יתברך גרם לו זה, כדי שיִבָּנה אצלו כלי לקבלת אור ה'. כי התפשטות האור והסתלקותו המה עושות הוויות הכלים, כי בתחילה נראה הדבר לאדם כדבר של מה בכך כחוט של בוכיא, כחוט דק ולא נראה של עכביש, אבל לאחר מעשה, אותו חוט דק ולא נראה הופך להיות עבה וכבד כעבותות המושכות עגלה, אך האדם לא צריך להבהל מזה אלא לומר שהקב"ה פועל כל המציאות כולה, ואילוליה שפעל ה' כל המציאות לא היה מזָמֵן לו הדבר, ולא היה נקבע בליבו הכלי והחסרון שבו יתלבש שמו במידת הרחמים.

תולעת שני

תולעת שני, שאין כוחה של התולעת אלא בפיה. שני גימטריה ש"ס והוא רומז ל- 360 מעלות שיש במעגל שהוא מקום הנקב והחסרון, לכן לתולעת שָנִי יש חשיבות בבנית המשכן, התולעת באמצעות פיה מכינה חללים להתלבשות אור השם, התולעת מכרסם את העץ מבפנים, מי שטפל בעצים של מטע תפוחים יודע שיש תולעת שנראת "סס נמר", שהיא פועלת תעלות בתוך העץ וממיתה אותו, אבל זה לעומת זה עשה אלקים, כי תולעת שני, היא המכינה מקום לקדושה, לכן כה אמר דוד המלך ע"ה "ואנכי תולעת ולא איש"(תהלים כ"ב ז') ואמר הנביא "אל תראי תולעת יעקב" (ישעיהו מ"א, י"ד) ללמדך שכל חלל הנפעל במציאות, פועל הוא יתברך שמו לעד שוכן מרום ונשגב.

כרובים

הכרובים מלשון כֲּרַבֲיָא שהוא תינוק או ילד קטן, והאדם כאשר הוא מתרחק מחוכמות העולם והבליו הוא משל לתינוק קטן, ודווקא בתמימים מתגלה אור ה', כי מי שהוא חושב עצמו חכם, הקב"ה אינו יכול לגור עימו, מפאת שינוי הצורה, שאין אני והוא יכולים לדור במדור אחד.

המנורה

שבעת קני המנורה מרמזים על שבע המידות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות שבהן יכול האדם לעבוד את ה'. וכפי שכותב ביאליק מ"ה למעלה מ"ה למטה, כאשר האדם מעורר מידת חסד שבו, בעולמות עליונים מתעורר החסד וכו'. וענין שהמנורה עשויה מקשה אחת, הכוונה היא למרות האדם עובד את ה' מבחינת חסד, והיא עבודה הפוכה בתכלית לעבודת הגבורה, עדיין כל שבע הבחינות צריכות להחשב אצל האדם כמקשה אחת, שלא יחשוב אדם כי מידת החסד עדיפה על הגבורה, כי החסד הוא יותר טבעי לאנשים מסויימים, כי הוא שורשם, או עדיפה התפארת על שתיהן, כי לכל מידה (ספירה) יש תפקיד, והתכללות של כולן יחדיו עושה את המנורה.

וזה ענין של מקשה אחת, בקישוי אחד, כי קשה לאדם רבוי הפכים במקום אחד. לכן התקשה משה במעשה המנורה, איך ייתכן שחומר אחד יתפתח ויתפשט לשבע צורות שונות, או שבע מידות הפוכות זו מזו, ואיך ייתכן שחומר אחד כולל שבעה הפכים, לכן מקשה אחת, למרות שאנו רואים בשכל האנושי כי קיימות סתירות בין המידות, הרי שהן כולן מקשה אחת, כלומר משורש אחד שעניינו להיטיב לנבראיו.

כל טוב לכולם ופסח שמח וכשר 🙂