וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן

וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע (בראשית ט' ב')

עץ אחד יש בתוך הגן, הוא עץ החיים. מי שאינו יכול להבחין באחדותו, מפריד ומקצץ בנטיעות ורואה בו עץ הדעת טוב ורע. כלומר, מי שרואה בו עץ חיים רואה בו את התוך את המהות את הפנימיות, ומי שרואה בו רק חיצוניות רואה בו עץ הדעת שהוא כלול מטוב ורע. חוסר היכולת לראות אחד, יוצרת שניים, במקרה שלנו (עיניים).

יכול לטעון הקורא כי ו' החיבור, המופיעה לפני עץ החיים ולפני עץ הדעת, היא ההוכחה החותכת לקיום שני עצים. לטענה זו ניתן להציע את הקריאה הבאה: לרואה בעץ החיים אחדות הכל, האות ו' לפני הביטוי "עֵץ הַחַיִּים", נחשבת לו' החיבור ואז הביטוי "וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן", מופיע כתיאור עץ החיים כיהלום שבכתר. כלומר, עץ החיים הוא מרכזו של גן העדן והאות ו' מצביעה על ייחודו של העץ ותפארתו.

מי שמסתכל בעיני השכל ורואה בו שני אופנים טוב ורע, כלפיו  האות ו' מופיעה כ-ו' המהפכת. או להט החרב המתהפכת לשמור על עץ החיים.

למה הדבר הדומה ? לאדם המגיע לחנות ורוצה לקנות אבן טובה, מראה לו החנווני מיני סחורות שונות ומשונות, והאדם מסתכל בהם באדישות. או אז פותח החווני קופסא קטנה ובה אבן טובה ויקרה לבעליה ושואל את האיש: "ואת זאת ראית ?"

או לאדם הרוצה לשכור דירת מגורים. הוא מגיע לפגישה בה מראים לו דירה סבירה על סגולותיה ומעלותיה היחסיים, פותחים לו דלת מצהיבה אחת הנפתחת אל חדר קטן שעליו מצביעים בביטול ואומרים: "וזה המחסן".

העץ הוא גבוה

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=CyMR631S-0c&w=425&h=349]