והאדם ידע את חוה אשתו

שלום לכולם,

והאדם ידע את חוה אשתו

התורה אינה רק ספר היסטוריה, גאוגרפיה, פרוזה, או ספר שירה, למרות שנוכל למצוא בה ציון של ארועים שהתרחשו בעבר, ונוכל למצוא בה דיוק מקומות, ונוכל למצוא בה שירים ומזמורים. אם כן, מהי התורה, ומדוע חשוב כל כך להיות בקשר עם התורה.

התורה היא למעשה קוד פתוח ממנו יוצאת ואליו חוזרת האנושות. לדוגמא, יש מי שקורא את ספורי הבריאה וסיפורי האבות כארוע היסטורי חתום וסגור, ואם כך הוא עושה הרי שהוא מתייחס אל התורה כקורות חיי אבותיו שאינם מחייבים אותו בהסתכלות מעמיקה. גם זה שיסתכל על התורה כספר גאוגרפיה בלבד, יצמצם אותה לכלל חוברת עתיקה ומרשימה בה מוזכרים שמות של הרים ונחלים גבעות ומישורים, ובמקרה הכי טוב יכין ממנה מפת נווט, לכל מי שמנסה לטייל ולתור במרחבי המזרח התיכון. ושוב, דרך עדשה שכזו, התורה אינה מחייבת אותו,גם אם ישב סביב שולחן עם חברים בבר או בבית קפה, ויתהדר בשליטה בספורי התורה וישווה את סיפורי התורה לספורי המיתולוגיה של עמים אחרים.

כל זאת יעשה הקורא המצומצם, הוא יקח מן התורה את מה שהוא רוצה ומעוניין בו, ואת מה שלא, יזרוק לפח, כמו אותו אוהד כדורגל מושבע שקונה עיתון, רק כדי לתלוש ממנו את מדור הספורט, ואת שאר העיתון משליך לפח.עד כאן, אפשר להבין כי התורה אינה ספר היסטוריה, ג"ג, או פרוזה, אם כן, מה פירוש המאמר כי התורה היא קוד פתוח, ובהיותה שכזו, היא מחייבת אותנו בהתבוננות עמוקה יותר מזו שאנו רגילים לה.

כדי להשיב על שאלה זו, נתבונן בפסוק מספר בראשית: "והאדם ידע את חוה אשתו", מי הוא האדם המדובר בפסוק, מי היא חוה, מדוע מדגיש הפסוק "את חוה, אשתו", מדוע לא יכלה לכתוב התורה, את חוה, או את אשתו, מה, לא ברור כי חוה היא אשתו של אדם?נמשיך להתבונן בדברים, רק נזכור תוך כדי התבונננות כי אין מדובר באנשים גשמיים, זכר ונקבה ביולוגיים, שחיו בעבר ותמו וחלפו להם מן העולם, אלא המדובר בצורות, בתכונות, בווקטורים. למשל כאשר מגדילים או מקטינים ווקטור, הוא לא משנה את צורתו, אם מראים וקטור של שולחן בגודל מסויים, ואח"כ מקטינים את הווקטור עדיין נשארה צורה של שולחן, ההגדלה או ההקטנה, לא משנים את הצורה או התכונה של הוקטור.

כפי שאמרנו קודם לכן, האדם המדובר אינו זכר ביולגי, אם כן מה הוא? המילה אדם, כתובה א', ד', ם'. בגימטריה ערכה של המילה אדם ארבעים וחמש, כיצד, א - ערכה אחד, ד - ערכה ארבע, ם - ערכה ארבעים, הרי שמילת אדם ערכה בגימטריה ארבעים וחמש.נמצא כי כל מילה שיש לה ערך של 45, יש לה צורה או תכונה של אדם, ומכאן נמשיך ונראה איך שם ה' מקיים את אותה תכונה. שם הוי"ה פשוט נכתב ד' אותיות, יהוה. גימטריה של שם הוי"ה פשוט הוא עשרים ושש, כיצד? י - ערכה עשר, ה - ערכה חמש, ו - ערכה שש, ה - ערכה חמש. וביחד עשרים ושש או כ"ו. את שם ה' הפשוט ניתן לכתוב לא רק בארבע אותיותיו הפשוטות אלא גם במילויי האותיות שאנו הוגים ולא כותבים, למשל במקום לכתוב י' כותבים יוד, במקום לכתוב ה' כותבים הא, במקום לכתוב ו' כותבים ואו, ובמקום לכתוב ה' כותבים הא. וכך למעשה נכתב שם הוי"ה הפשוט במילוי האות אלף: יוד הא ואו הא. באופן זה הגימטריה של שם הוי"ה במילוי אלפין (האות אלף) יהיה ארבעים וחמש. שכן יוד - ערכה עשרים, הא - ערכה שש, ואו - ערכה שלוש עשרה, הא ערכה שש, נמצא כי כאשר נחבר את הסכומים הללו נקבל ארבעים וחמש, כי עשרים ועוד שש, הרי עשרים ושש, ועוד שלוש עשרה הרי שלושים ותשע, ועוד שש הרי ארבעים וחמש.

כלומר שם ה' במילוי אותיות אלף מקיים שווי צורה, או תכונה עם המילה אדם. כי אדם גימטריה ארבעים וחמש, ושם הוי"ה במילוי אלפין ארבעים וחמש, הרי שוויון. בספרות המקצועית נמצא כי שם הוי"ה במילוי אלפיו ידוע כשם מ"ה, כי דרך הקודש, לא לציין מספרים אלא אותיות. עד כאן הבנו כי האדם המדובר בספר בראשית אינו גשמי, אלא הוא ציור רוחני של האותיות: יוד הא ואו הא, שסכום אותיותיהן שווה ארבעים וחמש. ולא זאת אלא התורה אומרת לנו כי אדם הוא שם שלם הכולל בתוכו זכר ונקבה, ככתוב, "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". כלומר רק זכר ונקבה, שפירושם משפיע ומקבל ראויים להתגדר בכינוי אדם.

אם כן, בשם הוי"ה במלוי אלפין יש משפיע ומקבל, אחרת לא היה מתקיים שוויון בינו ובין מילת אדם. כיצד נוכל איפוא לאתר את המשפיע ואת המקבל בשם הוי"ה במילוי אלפין? שם הוי"ה פשוט נבחן למשפיע, בעוד שאותיות המילוי שלו נבחנות למקבל. נתבונן בשם הוי"ה במלוי אלפין הנכתב באותיות: יוד הא ואו הא, ונוכל לראות כי אותיות השם הפשוט המוגדשות ערכן עשרים ושש, כפי שהראינו לעיל, בעוד שאותיות המילוי ערכן תשע עשרה. כי אותיות המילוי הן: וד שערכן עשר, א - ערכה אחד, או - שערכן יחדיו שבע, ואות א - שערכה אחד הרי ביחד תשע עשרה.

תשע עשרה היא גם הגימטריה של השם חוה, כי ח - ערכה שמונה, ו - ערכה שש, ה - ערכה חמש, ביחד תשע עשרה. כלומר כאשר כתוב כי האדם ידע את חוה, אין הכתוב מכוון אל מינים ביולוגיים, אלא הכתוב מדבר באופן דרכי ההשפעה, שם בן ד', הוא שם הוי"ה, משפיע לאותיות מילוי שמו העולות גימטריה חוה. כלומר בפסוק והאדם ידע את חוה, אנו רואים כי משהו שלם, שם ה', משפיע לאותיות שמחוצה לו, כאשר אותיות אלו מקיימות שווי צורה או תכונה עם השם חוה. כלומר השם השלם, שם בן ד', שם הוי"ה משפיע תדיר לאותיות המילוי שלו המקיימות שווי צורה ושווי תכונה עם השם חוה.
אם כן מדוע כותבת התורה והאדם ידע את חוה, אשתו? מדוע לא מסתפקת התורה בשם חוה או בכנוי אשתו, מדוע היא מדגישה כי חוה היא אשתו. כדי להשיב על שאלה זו נתבונן במילת אשתו. מילת אשתו כתובה אש - תו. כלומר פירוש המילה אשתו, היא אש של התו, מהו תו? תו פירושו אות, כפי שכתוב ביחזקאל (ט ד) והתויתו תו על מצחות האנשים. כלומר אשתו, היא האש אשר נמצאת באותיות מילוי שמו.

וכאשר כותבת התורה והאדם ידע את חוה אשתו, הכוונה היא כי אותיות השם הפשוט, משפיעות לאותיות המילוי – אור, באופן תדיר המקיים את כל הבריאה, כלומר הפסוק והאדם ידע את חוה אשתו, הוא דימוי, או משל, או צורה, לדרך שבה מתנהלת האנושות, שם ה' הפשוט מתפשט או משפיע אור רוחני באותיות המילוי וכך מתגדל העובר האנושי במעי הבריאה.

כלומר הפסוק והאדם ידע את חוה אשתו הוא אינו תאור של פעולה בזמן עבר בלבד, כפי שקוראים ספר היסטוריה, אלא תאור של הוי"ה רוחנית פועלת ומשפיעה אור אינסוף קבוע ותדיר אל כל היקום ומקיימת אותו תדיר, פלנטות, צמחים, עשבים, פרחים, עצים, חיות, בעי כנף, דגים, יונקים, וכו' וכו'. באופן זה גם מתפשטת מחשבת האדם ומתקדמת האנושות. ובאמצעות פסוק זה יכול בן אנוש להתמלא תדיר, כי כלל הבריאה כולה על כוכבי הלכת שלה, בעלי החיים, בעלי הכנף הצמחים העצים האנשים והדגים בים כולם יחד נבחנים לחוה, למקבל, בעוד שה' עצמו נבחן למשפיע, לכן כל הבריאה כולה היא אשה אחת, או אש אחת, אותיות מילוי שמו המקיימות צורה עם השם חוה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן