זהר פרשת תרומה, תור מ"ה, הגיע הזמן בו מתגלה שם מ"ה בעולמות הנקרא אד"ם

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, תמונה  abac077

בפרשת תרומה מתבקשים בני ישראל להרים תרומה, בכדי לבנות מכלל התרומות משכן, כדי שבתוך המשכן, ישכון כבוד ה'. אומר הזה"ק כי תרומה פירושו, תרום ה' לגבי ו', ויש להבין את דברי הזה"ק. היות כי שם הוי"ה פשוט נכתב: אות י', אות ה', אות ו', אות ה'. הרי ששלוש האותיות הראשונות של שם הוי"ה נכתבות יה"ו, ואות ה' אחרונה משם הוי"ה, נבחנת לאות המשקפת, את הנשמות, כלומר את הנבראים.

בשל שינוי הצורה שבין הבורא לנברא, נמצא הנברא מרוחק מן הבורא, מדוע? הבורא עניינו להשפיע, הנברא עניינו לקבל, נמצא הבורא והנברא רחוקים אחד מן השני, בשל התכונות ההפוכות שלהם. השתקפות הריחוק שבין הבורא לנברא, מוצא את ביטויו בשם הוי"ה. כאשר לבורא מיוחסות אותיות יה"ו, ולנברא מיוחסת אות הא אחרונה. באה ואומרת פרשת תרומה, כדי לקשר את אות הא אחרונה משם הוי"ה, עם אותיות יה"ו, צריכים בני ישראל להרים תרומה, כאשר מרימים בני ישראל תרומה, הם למעשה הופכים את הכיוון, במקום לקחת לעצמם בלבד, שהוא טבע של הרצון לקבל, הם הופכים את כיוון התנועה, במקום התנועה הטבעית שהיא כלפי מטה, אותה אנו מכירים ככוח הגרביטציה, הם מעלים את התרומה כלפי מעלה, כלומר היד, שעד עתה שמשה בעל מנת לקבל, שתנועתה כלפי מטה, מסובבת והופכת את התנועה כלפי מעלה, כלפי הנותן, הנחשב לעליון. ובהרמת התרומה, חוברת אות הא אחרונה, משם הוי"ה לאותיות יה"ו, וגורמת ליחוד של אותיות יה"ו, עם אות הא אחרונה, וכך מתגלה שם הוי"ה במלואו בעולמות, שהוא שם ה' מבחינת הרחמים שבו, שהוא שלום.

לתרומה אם כן יש הבט כפול: ההבט האחד הוא כי האדם התורם, בהרמת התרומה מתדמה לבורא, שהוא נותן, וההבט השני הוא, כי עצם הרמת התרומה, מכינה באדם מקום פנוי (כי לא לקח משהו לעצמו, כלומר המקום אינו "תפוס") שבו יכול לשרות אור ה', נמצא המשכן או המקדש הוא המקום הפנוי מאהבה עצמית הנמצא באדם פנימה.

גם ניתן לפרש כי אותיות תרומה הוא אותיות תור מ"ה, כי הגיע התור, הזמן בו מתגלה שם הוי"ה בעולמות הוא שם מ"ה, או שם הוי"ה במילוי אלפין.  הסבר כאשר נכתב שם הוי"ה נכתב במילוי האות אלף הוא נכתב כך :  יוד, הא, ואו, הא, גימטריה של שם הוי"ה במילוי אלפין הוא מ"ה הסבר: אות יוד גימטריה עשרים, אות הא גימטריה שש, אות ואו גימטריה שלוש עשרה, ואות הא גימטריה שש, כל ד' אותיות השם יוצרות ביחד גימטריה של ארבעים וחמש או מ"ה. כעת גם שם אד"ם בגימטריה הוא ארבעים וחמש, כמו שם הוי"ה במילוי אלפין, וכאשר מרים אדם תרומה הוא מקיים שווי צורה, בינו לבין בורא עולם, כי תרומה אותיות תור מ"ה, שהגיע הזמן שבו מתגלה צלם אלוקים שבו, שבו משתווה צורת אד"ם שבו,  אדם, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן (ישעיהו יד יד), לשם מ"ה, שהוא גילוי של שם ה' במידת הרחמים שלו, כי בכתיבת שם הוי"ה במילוי אלפין מתגלה אלופו של עולם, בכל העולמות.