להבין בקשת אלישע "וִיהִי נָא פִּי-שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי"

"אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו".

"אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו".

להבין בקשת אלישע "וִיהִי נָא פִּי-שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי", מה למעשה בקש אלישע, שרוח הנותן יהיה פי שניים מרוח המקבל, ככתוב, "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים", אפיו לשון כפל, לחיי העולם הזה, ולחיי העולם הבא, חיי גוף וחיי נשמה. וזאת מהות בקשתו אלישע, שרוח הנותן יהיה פי שניים, כמו בבריאת האדם הראשון, שכוח החיות שינתן לו, יהיה כמו זה שניתן לאדם הראשון בבריאת העולם.

לדוגמא : כאשר מנשימים אדם מפה אל פה, סותמים את נחיריו, כאשר המנשים שואף רוח, אינו לוקח אותו אל קרבו, מצמיד את פיו לפי המונשם כיוצר תעלה אחת ומעביר אל המונשם את האויר ששאף. בתהליך זה הנקרא הנשמה מפה אל פה, הוא למעשה הנשמה מגוף אל גוף, והיא כדי למנוע מוות.

מה שאין כן בנאמר בבראשית, "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה", הקים הקב"ה את מלוא שיעור קומתו של האדם, בכל העולמות בו זמנית בכל אותיות הויה, מעשיה עד אצילות.

והווא מה בקש אלישע, שרוח אליהו אליו תהיה בבחינת פי שניים, לא מגוף אל גוף, במצב חירום של החיאה, אלא באופן קבוע של נפיחה פנימית, כפי שנפח הקב"ה באפיו של אדם הראשון, שנשמת אליהו תהיה מחיה אותו, והוא מחיה את הבריאה, באופן קבוע.

תשובת אליהו : "הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל; אִם-תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ, יְהִי-לְךָ כֵן, וְאִם-אַיִן, לֹא יִהְיֶה". כלומר אם תרגיש (אלישע) כי אני (אליהו) נלקח ממך, ותרגיש שגם חלק ממך נלקח איתי, אז תזכה לפי שניים רוח. וזאת המשוואה שיוצר אליהו : אם בשעה שאני נלקח ממך, תוכל לראות לא רק אותי אליהו, הנלקח ממך, אלא גם את אלישע, שהוא חלק מאליהו, הנלקח איתו מעלה : אז יהיה לך פי שנים ברוח.

והוא שהיה מצעק אלישע : "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו", אבי אבי הוא גימטריה כ"ו, שהוא שם הויה פשוט י-ה-ו-ה, רכב מורה על גילוי, כמשל למלך הרוכב על מרכבתו בטבורה של עיר, כל תושבי העיר יודעים, כי זה הוא המלך רכוב במרכבתו.

וזה היה מה שהיה מצעק אלישע "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו", שהיה רואה את הרכב ואת הרוכב, שהם ייחוד של שני הפכים לבחינה אחת. כי אבי שקרא בפעם הא' היתה על בחינת שראה את רכב ישראל, ואבי בפעם הב' שקרא, היתה על בחינת שראה את פרשיו, כלומר את רוכביו, של רכב ישראל. והוא פי שניים שביקש וקבל.

ולפרש את הדברים באדם אחד, להיות שם הויה מרכבה או הנושא (carrying) לבחינת ישראל שבאדם, הרוצה להיטיב, אז הוא גם הפרשים, כי בזמן שתכונת ישראל שולטת באדם, אז ישראל נחשבים לבחינת פרשים הרוכבים, כמרדכי שרכב על סוס.

כל טוב ושבת שלום

..

תמונה : Eadweard Muybridge