מדוע מזהה רש"י את חצצון תמר עם עין גדי

מפל דוד שמורת הטבע עין גדי, תמונה ויקיפדיה

מפל דוד שמורת הטבע עין גדי, תמונה ויקיפדיה

בפרשת לך לך, כאשר מתוארת מלחמת ארבעה מלכים את החמישה, נכתב: "וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר:" ומפרש רש"י, בחצצן תמר, הוא עין גדי, מקרא מלא, "וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי". (דברי הימים ב', פרק כ' פסוק ב') מה משמעות השם חצצון תמר בנפש האדם פנימה, מה משמעות עין גדי בנפש האדם פנימה, ומדוע הופכת חצצון תמר להיות עין גדי?

כדי להבין זאת נתבונן במילה חצצון. המילה חצצון היא נוטריקון חוצץ און, כאשר חוצץ, הוא לשון מחיצה וחציצה, ואון הוא כוח, ככתוב "הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ." (איוב מ טז), כלומר לפי איוב, הכח או האון הוא בבטן שהיא אמצע גופו של אדם. מהו אם כן חצצון בנפש האדם פנימה? כאשר אדם מבין שכוחו מוגבל ומתוחם, זה נקרא חצצון. זו תחושת הנברא, כוחו מוגבל ומתוחם היות שהוא הוטבע בטבע של אהבה עצמית. תחושת האהבה העצמית ממררת לו את חייו ומרחקת אותו מכל דבר טוב, שכן מטבע הטוב להיטיב, והוא שרוי בהופכיות הצורה של הטוב, שכן הוא רוצה הכל לטובת עצמו.

בצומת הדרכים הזאת, שבין תחושת מוגבלות הנברא, לבין הרגשת המרירות שיש לו בעקבות מוגבלתו והופכיות הצורה של הטוב, פוגשת אותו תפילה. תפילה היא חוש טבעי של הנברא להתקשר עם הבורא, שהוא טוב ומיטיב. ברגע שאנו מתקשרים עם הטוב, שהוא אינו מוגבל כלל, אנו מיד מרגישים טוב, כי התחברנו לטוב באמצעות התפילה, ומשום כך, תמה בנו הרגשת המר, כלומר תמ-מר, ואנו מרגישים טעם של מתוק כי אנו בקשר עם השורש הוא טוב ומיטיב, וזו משמעות השם חצצון תמר בנפש האדם פנימה.

כעת, מהי משמעות השם עין עדי בנפש האדם פנימה, עין היא גימטריה 130, שהיא י' פעמים אהבה, או י' פעמים אחד. גדי הוא גימטריה טוב. ועין גדי הוא בפשטות הוא לראות את הטוב. כאשר אדם אוהב, כאשר הוא רואה בכל את אחדותו של בורא שהוא טוב ומיטיב, הוא מונח למעשה בעין גדי. והוא שמזהה רש"י את חצצון תמר עם עין גדי, כי לאחר שאדם חוצה את כוחו, מודה במוגבלותו, ומתקשר לאלופו של עולם באמצעות תפילה, הוא מרגיש שתמה מרירותו, ובאמצעות קשר התפילה הוא בא לכלל מדרגה הנקראת בשם עין גדי, שהיא עין שרואה טוב. וזה סוד הפסוק, "דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי" (שיר השירים א יד).

 כל טוב הצלחה וברכה בראיית הטוב