מהו ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם זוהר תניינא פרשת מקץ

שלום לכולם,

ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם

פרשת מקץ פותחת במילים הבאות: ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם, על איזה קץ מדובר, מה הן השנתיים המדוברות, האם שנתיים אלו הן רק עשרים וארבעה חודשים בלוח השנה, או שהן ביטוי לשורשים רוחניים, האם פרעה הוא רק מלך מצרי קדמון או שהוא כח פועל נוכח בכל אחד ואחת מאתנו, ומדוע כותבת התורה ופרעה חולם בזמן הווה, ולא בזמן עבר, או עתיד. מדוע לזמן יש שלושה ביטויים אפשריים, ומנין נמשכים שורשים אלו, על כל זאת בזהר תניינא שכתב רמח"ל לפרשת מקץ.

והא אברהם סבא חסידא אתי פתח ואמר רבי רבי, ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם, ופרעה חלם לא כתיב, או ויחלום, אלא ופרעה חולם, אמאי? הכא רזין עלאין, עמיקין וטמירין, בארחין דמלכא קדישא, ארחין טמירין וגניזין מבני נשא, דלא מסתכלי ולא ידעין בנהירו דיקרא דמאריהון, דס"א אחשיכת עיינין דילהון, ואינון חשבין למיהך בארחין דיליה, ולית אינון אורחין דיליה, דכתיב כי ישרים דרכי ה' [וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם] (הושע יד, י).

כדי לסבר את האוזן, אחד המגידים שהגידו לרמח"ל היה אברהם סבא חסידא, והרי הדברים שהוא אומר על הפסוק הראשון מפרשת מקץ: ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם, כלומר, בזמן הווה, ולא כתוב ופרעה חלם בזמן עבר, או ויחלום שהוא לשון עתיד, אלא ופרעה חולם לשון הווה, למה? (הנה) כאן (חבויים) סודות עליונים עמוקים ונסתרים בדרכי המלך הקדוש, דרכים נעלמים וגנוזים מבני אדם, שאינם מסתכלים ואינם מכירים באור יקר אדונם, שהצד האחר (ס"א) מחשיך עיניהם והם (מצד עצמם) חושבים שהם הולכים בדרכיו שלו, (של הקב"ה) ואין הם דרכיו שלו, ככתוב כי ישרים דרכי ה'.

בדברים אלו מעלה אברהם סבא חסידא שאלה עיקרית שהיא השורש להנהגת העולמות, מדוע כתבה התורה ופרעה חולם בלשון הווה, ולא כתבה תורה, ופרעה חלם לשון עבר או ויחלום לשון עתיד, כדי להשיב על שאלה זו ורבות אחרות נתבונן בציור האות א'. אות א' בנויה מאות ו' נוטה באלכסון, ולצידה ב' אותיות י' אחת כתובה מימין לה ולמעלה, ואחת כתובה משמאלה ולמטה. בסה"כ ג' אותיות מרכיבות את האות א', ב' אותיות י', ואות ו'.

מציור האות א' נמשכת הנהגת העולמות בסוד חד"ר חסד דין ורחמים, או ימין שמאל ואמצע, והנהגת הזמן עבר הווה עתיד. אות י' עליונה המרכיבה את האות א' היא בסוד קו ימין וחסד, אות י' תחתונה היא בסוד קו שמאל ודין, ואות ו' הכתובה באמצע האות א' היא בסוד רחמים וקו אמצעי.

ובהנהגת הזמן, אות י' עליונה המרכיבה את האות א' היא לשון עבר, אות י' תחתונה המרכיבה את האות א' היא לשון עתיד, ואות ו' המרכיבה את האות א' היא לשון מאזניים, והיא לשון הווה. נמצא לפי ציור זה כי הדגש שנותן אברהם סבא חסידא על לשון התורה בפרשת מקץ הוא על הפועל חולם בזמן הווה, שעניינו, רחמים, קו אמצעי ויושר, להורות שהנהגת העולמות היא ביושר.

כי חלם חסר ואו, בגימטריה קטנה הוא י"ה, סוד או"א רעין דלא מתפרשין, כי ח' = 8, ל' = 3, מ' = 4 וביחד הרי 15 שהוא י"ה המרמזים לזווג של חכמה ובינה, כי חכמה נרמזת באות י' ובינה באות ה', הרי י"ה.

גם ופרעה חולֵם לשון חולָם, שניקוד חולם נמשך מספירת תפארת שהיא קו אמצעי, ומקץ שנתיים ימים, הכוונה לאחר הארת שתי ספירות חכמה ובינה, שכל אחת מהן מכונה בשם שנה, באה ספירת תפארת בסוד חולם, כי סדר הספירות ממעלה למטה הוא: חכמה בינה תפארת ומלכות.

זאת ועוד, פרע"ה גימטריה שנ"ה, ויהי מקץ שנתיים ימים, כלומר לאחר (תום) הארות הספירות חכמה ובינה, שטווח ההארה שלהן הוא ארוך, וּפרעה חולם, שפרעה שהוא כינוי לגוף, חולם, ומתקשר באמצעות החלום שהוא קו אמצעי לאבא ואמא חכמה ובינה, באמצעות החלום, כי בזמן השינה מסתלקין המוחין כדי לאפשר לגוף לחדש חיותו, וכדי לשמור על קשר עם עולמות עליונים בזמן שהגוף מנותק בזמן השינה, מתקשרת הנשמה בגוף באמצעות מראה דק המכונה בשם חלום.

אם כן, מהו וּפרעה חולם? פרעה שהוא כינוי לכוחות הגוף והפירוד באדם שבנו, חולם כלומר מתקשר באמצעות קו אמצעי של ספירת תפארת אל אבא ואמא חכמה ובינה, בזמן הווה. ופה הנקודה של אברהם סבא חסידא, תמיד יכול האדם להתקשר בהווה לעולמות עליונים, לא משנה עד כמה הוא שקוע בחומר, בפירוד בניתוק, וזאת ע"י הארת החלום, שעניינו הארת החולם שהוא נמשך מספירת תפארת, שהוא קו אמצעי ורחמים, והווה, כי ישראל קודשא בריך ואורייתא חד הוא.

כל טוב לכולם הצלחה וברכה