עיונים בספר הזה"ק פרשת "במדבר" מאמר "שמחו את ירושלים" ליום ירושלים

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

"שמחו את ירושלים וגילו בה"

"שמחו את ירושלים וגילו בה"

אנו בשיעורנו בספר הזה"ק בפרשת "במדבר", אנו מתמקדים בבאור הסולם שחיבר רבי יהודה הלוי אשלג זכר צדיק וקדוש לברכה, למי שיש ספרים מוזמן לפתוח.

מאמר שמחו את ירושלים

אות כא) "אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", רבי אלעזר פתח, שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה וכו', רבי אלעזר פותח בפסוק מדברי הנביא ישעיהו (פרק ס"ו). כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, כי בכל מקום שדברי תורה נשמעים, הקב"ה וכל צבאותיו כולם מקשיבים לדבריו. והקב"ה בא לדור עימו, זה שאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי, כאן מביא רבי אלעזר פסוק מחומש שמות פרק כ' בפרק בו מוזכרים עשרת הדברות האומר, "בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ", מה למעשה אומר רבי אלעזר בשם ספירת החכמה, התורה היא כל כך חביבה לפני הקב"ה, שמי שעוסק בתורה הקב"ה בא לדור עימו, כי התורה היא מקום משכנו של הקב"ה וכאשר אדם עוסק בתורה, הרי הוא עוסק בשמותיו של הקב"ה, כי התורה כולה שמותיו של הקב"ה, לכן מזכיר רבי אלעזר את הפסוק "בכל מקום אשר אזכיר את שמי", מחומש שמות, מדוע? כדי לומר כי כאשר אנו עוסקים בתורה אנו למעשה מזכירים את שמותיו של הקב"ה, והזכירה היא למעשה עשייה, שהרי נאמר "נזכרים ונעשים", שהזכירה היא פעולה אקטיבית, והיא עשייה למעשה, לכן בכל מקום שאדם מזכיר את שמו של הקב"ה על ידי עיסוק בתורה, הרי הקב"ה בא אליו ומברך אותו.

ולא עוד אלא ששונאיו נופלים לפניו וכבר העמידוהו, כלומר לא רק הקב"ה בא אליו ומברך אותו, אלא ששונאיו נופלים מפניו, שונא אומר שלמה המלך הוא היצר הרע, וככתוב בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, בזמן שאדם עוסק בתורה, נפשו מונחת בדירתו של הקב"ה, וקב"ה בא אליו ומברך אותו, ומכך נבין ששונאיו, הוא יצר הרע ושלוחותיו נופלים ונכנעים לפניו, כי הוא מחובר לתורה, לשמותיו של הקב"ה, לברכותיו, ובאופן טבעי אין ליצר הרע אחיזה בו, לכן הוא נופל.

אות כב) בא וראה מצוות התורה עליונות הן למעלה. בא אדם ועשה מצווה אחת, המצווה ההיא עומדת לפני הקב"ה ומתעטרת לפניו, ואומרת פלוני עשה אותי, ומן פלוני אני, משום שהוא עורר אותה למעלה. כי כמו שהוא עורר את המצווה למטה, כן היא מתעוררת למעלה, ועושה שלום למעלה ולמטה דהיינו  שגורם זיווג לזעיר אנפין ומלכות המכונים מעלה ומטה, כמו שאתה אומר, "או יחזק במעוזי יעשה שלום לי, שלום יעשה לי", כאן מביא רבי אלעזר פסוק מספר ישעיהו התומך למעשה בעובדה המתוארת לעיל עד כמה חשובות מצוות התורה המאירות בעולמות הנפש למעלה, כי המצווה, מלשון צוות וחיבור, עולה לפני הקב"ה ומתקשטת ומעידה על אותו פלוני שעשה אותה, כי אותו פלוני גרם לה, לאותה מצווה לעלות מעלה ולהעיד לפני הקב"ה, ובזמן שהיא עולה למעלה, היא מעידה על הטוב שלמטה, על הטוב שעורר פלוני במעשיו, לכן היא עושה שלום למעלה, בעולמות הנפש של האדם, והן למטה בעולם הזה, בגשמיות.

הפסוק המובא מספר ישעיהו בא להסביר את ענין חשיבות המצווה למעלה ולמטה, שהיא עושה שלום, "או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי", "יעשה שלום לי", הוא למעלה, כלומר התחתון במעשיו גורם שלום למעלה בעולמות הנפש העליונים, "שלום יעשה לי" הוא למטה במלכות. אשרי חלקו של אותו אדם העושה מצוות התורה, כי הוא גורם שלום בנפשו למעלה, ובגופו למטה.

אות כג) שמחו את ירושלים, הוא משום ששמחה אינה נמצאת אלא בזמן שישראל נמצאים בארץ הקדושה, ששם מתחברת אישה עם בעלה, מהי ארץ הקדושה, היא ארץ ישראל, ארץ מלשון רצון, שהרצון בה הוא רצון להשפיע (ישר) ל-אל, והשמחה נמצאת כאשר ישראל, נמצאים במקומם, בארץ הקדושה, ששם מתחברת אישה עם בעלה, אישה היא השכינה הקדושה, ובעלה הוא קודשה בריך הוא, ואז הוא שמחת הכל, שמחה של מעלה ושמחה של מטה. ובזמן שישראל אינם נמצאים בארץ הקדושה, כלומר אינם נמצאים ברצון של קדושה, רצון של השפעה, רצון של נתינה, אסור לאדם לשמוח ולהראות שמחה, כל פעם שכתוב אסור הכוונה היא אי-אפשר, לכן שכתוב שמחו את ירושלים וגילו בה וכו'. וגילו הוא בדיוק, דהיינו בזמן שישראל נמצאים בה.

כל טוב שמחה וברכה ביום ירושלים הבא עלינו לטובה

...

תמונה Carly & Art רקמת רימונים כיסוי לחלות של שבת