על ברכת מיני בשמים בהבדלה, מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א

על ברכת מיני בשמים בהבדלה

על ברכת מיני בשמים בהבדלה

במוצאי שבת אנו מברכים, "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מיני בשמים", משתמשים בבשמים ומריחים בזמן ההבדלה, מה ענין בזה? הפרוש הידוע הוא מכיוון שהאדם בשבת זוכה לנשמה יתרה יותר מאשר יש לו בימות השבוע, מכיוון שבמוצאי שבת הנשמה היתרה מסתלקת, נשאר האדם במן מצב חלול וריקני, ובכדי למלא את הריקנות הזאת, אנו מריחים בשמים במוצאי שבת, כתוב שהבשמים הם מעין בחינה רוחנית, אבל זה לא דבר מוחשי, הריח, ולכן זה בא כמו למלאות את החסר, את הנשמה הרוחנית שאדם מקבל בשבת, ולפייס את האדם.

איך להבין את הדברים בצורה יותר אמיתית? קודם כל, מהי נשמה בכלל? בהגדרה פשוטה, הנשמה היא מלשון נשימה, כמו אדם אחד שמנשים את האדם השני, ונופח בו רוח חיים, כן בעצם הנשמה היא החיים שלנו, התענוג שאנו משיגים בחיים, בימות החול כאשר אנו נמצאים במרוץ אחר השגיות, לימודים, עבודה וכו', אז הנשמה היא יותר גשמית, כלומר התענוגים שאנו משיגים בימות החול, הם תענוגים מגושמים, אוכל כבוד, כסף, הנאה מלימודים השגיות וכד', אבל כשבאה השבת והיא כמעין עולם הבא, נכנסת באדם נשמה יתרה, כלומר חיות ותענוג אחרים, מכיוון שבשבת מרגיש כל אדם לפי המדרגה שלו, לפי המשבצת שלו את גדלות הבורא, את זה שיש יד מכוונת בכל הנעשה, את זה שיש מטרה לכל אדם ולכל תרחיש, ושום דבר לא נעשה במקרה, אלא הכל זורם, לכיוון של תיקון וגאולה ושלימות האדם, עם ישראל, והאנושות בכלל.

נשמה יתרה

ההרגשה הזאת, נקראת נשמה יתרה, התענוג הרוחני, הבטחון שיש לאדם בכך שהעולם אינו מתנהל לבדו, אלא יש בורא גדול וגיבור ונורא, שהוא הטוה והמיטיב ומכוון את הכל, זה נותן לאדם נשימה וחיות אחרת. מאיפה באה הנשמה היתרה הזו? אני זוכר כשהייתי ילד תמיד חשבתי שהנשמה היא באה מן השמים, מצייר לעצמי כאילו שהיא יורדת בין הכוכבים ומתלבשת בבני אדם, אבל היום אני יודע שאין הדבר כך, האמת שהנשמה הזאת נמצאת בתוך האדם, והיא רק לא מגולה, איינו זקוקים לייבוא מבחוץ, הקב"ה יצר את האדם בצורה מושלמת והכל כבר נמצא בתוכינו, וזה מתגלה ביום השבת.

כאשר נכנסת השבת, ואנו נותנים לנשמה הזאת, את הכלים הראויים אז היא מתגלה, מאירה ופועלת, נר ה' נשמת אדם, מהם הכלים הראויים? נכנסת ובחילה כל אישה ובת מדליקה נרות שבת, נשים מדליקות את הנרות ומברכות, ואז פותחים את הסידור ומתחילים לומר תפילות שבת, התפילות כבר מביאות את האדם לידי ריכוז בענין האלוקי, סעודות שבת, סעודות צריכות להיות יותר רוחניות, הריכוז לא צריך להיות בגשמי, אם כי וודאי שצריך להנות ממאכלי שבת, אבל זה רק בגלל שביום השבת יש אפשרות לכל אדם להנות מהאורות האלוקים העליונים דרך הכלים של שבת.

לכן בסעודות של שבת צריכים לטבל אותם אותם בזמירות, להתרכז במילים שכתובים בזמירות, דברי תורה, בעיקר איזה סוג של דברי תורה, דברי נשמה, דברי אמונה, עניינים של גדלות הבורא, לבאר את פרשות השבוע לא חס ושלום בתור עניינים היסטוריים, כל התורה, כל התנ"ך למעשה הוא ספר של גילוי אלוקי והדרכה במסלולי החיים בעבודת ה', לכל אדם ובכל דור, בזה אנחנו נותנים את הכלים הראויים שתתגלה הנשמה היתרה באדם, ואז האדם נכנס לשמחה ולתענוג גדולים, הוא מרגיש את מציאות המלך ורצונו להיטיב לנבראיו, זוהי הנשמה הקדושה שנכנסת באדם ביום השבת.

הבדלה 

וכשיוצאת השבת עושים הבדלה מדילים בין קודש לחול, אנחנו צריכים לעשות פעולה בכדי לציין לעצמינו שעד עכשיו היה קודש, ומאן ואיל חול ונכנסים לימות החול. אז באמת יש חסרון ויש לפעמים כמו מן עצבות שיורדת על האדם במוצאי שבת, או במוצאי יום טוב והעצבות הזאת מקורה בכך שהתענוג האלוקי מסתלק מן האדם, ואז צריכים להכניס בתוך ההבדלה את הענין של בורא מיני בשמים, במוצאי יום טוב לא עושים את זה רק במוצאי שבת, הסיבה היא שהנשמה של שבת היא יותר גדולה באופן כללי מאשר הנשמה של יום טוב, לכן תקנו חז"ל לעשות את הברכה לברך על הבשמים ולהריח את הבשמים.

מה ענין כאן? בזהר הקדוש מובא רבות שהריח עולה ממטה למעלה, כמו מן עשן, העשן עולה תמיד ממטה למעלה, מהמקומות הנמוכים למקומות הגבוהים, מבחינה פנימית האדם הוא למטה, למטה בחשיבות, והבורא האלוקי הוא למעלה בחשיבות, כאשר האדם רוצה להשפיע נחת רוח לבורא, זה נקרא ממטה למעלה, זה מרומז בענין של ריח, והנקודה כאשר האדם מרוכז רק בעצמו, וחושב רק על עצמו, אז הוא רוצה את התענוג שלו, וכשמסתלקת הנשמה האלוקית של שבת, אז נעשה חסרון גדול באדם, אז אדם שלא מתבטל לבורא נהיה מרוגז, הוא נהיה עצבני והוא יכול גם כן להכנס למן עצבות, אבל לא כך צריכים להיות פני הדברים.

אלא האדם צריך לומר אני בטל ומבוטל להקב"ה, ואם הקב"ה יצר סדרים כאלו של שבת וימות החול, אז סימן שזה טוב בשבילנו, זה לא סתם, זה לא טוב בדיעבד, זה טוב לכתחילה, כך היא השלמות של חיינו, ששה ימים של עבודה, ועמל וטירחה, וודאי בימים האלו לא צריכים לשכוח את הבורא. אומר האר"י הקדוש האור העליון כשהוא מאיר ומסתלק הוא תמיד משאיר רושם, חותם, אחריו. כמו אדם שנוגע עם חותמת על נייר ומשאירה את הצורה שלה, גם הנשמה אע"פ שהיא מסתלקת, היא משאירה את הצורה שלה, את החותמת שלה, בנפש האדם.

ואנו צריכים למשוך מזה ניחוחות אלוקיים לששת ימי המעשה, לא לשכוח את הבורא, להמשיך להאחז בבורא, ולקיים שויתי ה' לנגדי תמיד, והאדם צריך לומר הבורא הוא כל כך גדול ואני כל כך קטן, וודאי הסדרים שהבורא עשה בשבילנו, הם הטובים ביותר בשבילנו, זה לא בדיעבד, זה לכתחילה, וכשהאדם מאמין שהסדרים הללו הם לטובתו, אז ממילא מתמתקת ההסתלקות של הנשמה היתרה, לכן מברכים על בשמים בהבדלה, בשמים נותנים ריח, הריח עולה ממטה למעלה, זה מרמז על זה שאנחנו למטה, צריכים להתבטל לאלוקים שהוא למעלה בחשיבות, ולקבל בשמחה את הסדרים הללו.

סיפור על הבעל שם טוב הקדוש 

ידוע הסיפור על הבעל שם טוב הקדוש שהיה בעל מדרגות מפליגות ביותר, פעם הוא נסע עם בתו, התגלגלו בגלגולים שונים, עד שהגיעו לאיסטנבול, ושם הבעל שם טוב אבד את כל מדרגותיו, תארו לעצמיכם איש אלוקי כזה, שמאבד את כל החכמה בינה דעת, המושכלות האלוקיות שלו, ונשאר כמו אדם פשוט שלא יודע שום דבר, שכח את כל המושכלות, רק דבר אחד נשאר לו, את האלף בית הוא זכר, והוא כל כך שמח באלף בית הזה שהוא זכר, שהזכירו לו, כאילו שהיו לו את כל ההשגות האלוקיות שלו. הסיפור הזה ממחיש לנו מה נקראת התבטלות לבורא, כי אדם יכול לבוא ולומר אם היו לי כאלה השגות, מדרגות כל כך גבוהות, וכל כך הייתי מקורב למלך, ועכשיו המלך זרק אותי עד שנשאר לי רק מה, כמו ילד קטן לדעת את האלף בית, נו אז יש לי את כל הרשות וכל הלגטימציה להיות מרוגז, אבל לא כך עשה הבעל שם טוב, הוא שמח שמחה גדולה שהקב"ה את האלף בית השאיר לו, והוא האמין באמונה שלמה, שכך צריך להיות, וזה המצב היותר מושלם בשבילו.

מכאן נלמד לענין הבשמים במוצאי שבת, הניחוח של הבשמים ממטה למעלה, מלמד אותנו שאנו צריכים להתבטל לבורא תמיד, גם אם השגנו השגים גדולים הנאות, תענוגים, גשמיים, רוחניים, ואח"כ הקב"ה לוקח מאתנו את זה אנו צריכים לברך ולשמוח בדבר, זה הענין של הבשמים.

אנו נסיים בזאת ונאחל לכל בית ישראל שבוע טוב ומבורך

שיעור שמע בענין הבדלה ומיני בשמים במוצאי שבת מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א

...

תמונה :  max_thinks_sees