פרשת ואתחנן, מדוע לא נכנס משה לארץ ישראל?

 אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן

אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן

פרשת השבוע פרשת ואתחנן, וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.  אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. אם כן, מה רוצה משה מהקב"ה?  אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן. משה רבינו רוצה להכנס לארץ ישראל,  וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; הקב"ה מסרב לו, ויתעבר מלשון עברה וזעם, מלשון רוגז, למענכם, אומר רש"י אתם גרמתם לי, החטאים של ישראל, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה, העניין הזה הוא סגור, אתה לא נכנס לארץ ישראל,  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: אתה יכול לראות מרחוק את ארץ ישראל, כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ:  כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

אם כן משה רבינו, מבקש, נתקל בסרוב, והקב"ה לא רוצה להכניס את משה רבינו לארץ ישראל, מהי הסיבה? הסיבה הרשמית הידועה היות שמשה רבינו חטא בענין המים שהקב"ה ביקש ממנו לדבר אל הסלע, והוא היכה אל הסלע, רוב האנשים לא מבינים מה הקשר, בין זה לארץ ישראל, למה שלא יכנס? הרי משה רבינו, רעיא מהימנא היה כל כך נאמן, והוליך את העם לאורך כל הדרך, והקב"ה אל רחום וחנון, לא יכול למחול למשה רבינו ולסלוח לו? אחרי שכתוב בכל ביתי נאמן הוא, אז לא מובן למה צריך להיות פה מידת הדין כלפי משה רבינו, גם לא מובן הענין של החטא.

כיצד מפרש האר"י הקדוש את ההכאה בסלע בנפש האדם פנימה?

האר"י הקדוש מבאר מה ההבדל בין דיבור ובין הכאה, הקב"ה אמר לתת מים לעם, אין מים אלא תורה, והקב"ה ביקש ממנו לדבר אל הסלע, הדיבור משמעותו גילוי רזי תורה, סודות התורה, כי יש לנו ארבעה רבדים, פשט, רמז, דרש, סוד, דומם, צומח, חי מדבר, ממילא אם הקב"ה בקש ממנו לדבר, הפרוש הוא שרצה שיגלה סודות ורזי התורה לעם ישראל, ומשה רבינו לא דיבר, אלא היכה, היכה זאת אומרת שהוא גילה להם רק פשטי התורה, דוגמת הגמרא, כך מביא האר"י, תלמוד בבלי וירושלמי שהם נקראים, בבחינת חושך, לעומת רזי תורה, כי הם מלאים קושיות, הכאות, מה  זה הכאות קושיות, שאחד שואל את השני, השני מתרץ, עוד פעם קושיות, עוד פעם תירוצים, כל התלמוד בבלי וירושלמי בנוי על הכאות כאלה. הוא חשב שעם ישראל לא במעלה כזאת שיכול לגלות להם רזי תורה.

כמובן אין המדובר כאן על גילוי רזי תורה מבחינה חיצונית, כלומר לשבת וללמוד את מערכת העולמות הרוחנית, אם אנחנו יכולים את זה אז גם הם יכלו את זה, המדובר הוא גילוי ממשי לתת הם השגות אלוקיות ומדרגות רוחניות, זאת אומרת הוא חשב שזה לא כדאי, הקב"ה חשב שזה כן כדאי, זאת אומרת, זה ענין מהותי, הקב"ה רוצה להיטיב לנבראיו והוא רוצה לגלות להם סודות ורזי התורה, שזה עיקר התורה, זה הפנינים של התורה, ומשה רבינו החליט לפי ראות עיניו, שהם עדיין לא ראויים לזה, אולי בעתיד כן, אבל כרגע לא, ולכן הוציא להם מים ע"י הכאה, מהסלע, למעשה הסלע זה האדם עצמו, הוא קשה כמו סלע, השאלה איזה מים מוציאים מהסלע, איזה תורה מתגלה.

אפשר לומר שלכן לא נכנס לארץ ישראל, ארץ ישראל היא בחינת רזי תורה, והוא לא סבר שהם יכולים לקבל רזי תורה, אז ממילא הוא לא יכול להכנס איתם לארץ ישראל, זה אותו ענין של הדיבור, אל הסלע להוציא מים, זה אותו ענין כמו הכניסה לארץ ישראל. כי ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ומכיוון שמשה רבינו לא סבר שהם יכולים לקבל את המדרגות הגבוהות הללו, וגם פה, כאשר אני אומר סבר, ולא סבר, לא איזו סברה שכלית, זאת אומרת, הוא לא השיג שהם יכולים לקבל את המדרגות הללו, אז ממילא הוא נכנס לארץ ישראל.

מדוע מתעבר ה' במשה?

אבל אנחנו יודעים שכל העונשים הם למעשה תיקונים, ויתעבר בי ה' למענכם זה מלשון עברה וזעם, אבל זה למענכם, זה לטובת כלל ישראל, כי אנחנו יודעים שמשה רבינו עצמו זכה לרום המעלות, משה רבינו עלה להשי"ת ארבעים יום וארבעים לילה, מה ששום יצור אנושי לא זכה, הוא זכה לרום המעלות, אז מה שכתוב ויתעבר ה' בי למענכם, הכוונה היא שהכל לטובת עם ישראל, בכדי שתהיה לעם ישראל השתוקקות גדולה למדרגה של משה רבינו, לכן הוא השאיר את משה רבינו בחוץ לארץ, ולא נכנס איתם לארץ ישראל, כי אם משה רבינו היה נכנס איתם לארץ ישראל, הפירוש הוא שהם ממשיכים את המדרגה העצומה של משה רבינו, לתוך עם ישראל בארץ ישראל, והקב"ה סבר שעדיין צריכים פה לתהליכים מסוימים, צריכה להיות עדיין השתוקקות מצד עם ישראל, להשיג את בחינת משה רבינו, לכן הוא הפריד בניהם, בכדי שתהיה השתוקקות, בכדי שירצו להשיג את המדרגה הזאת, בכדי שיראו שיש להם לעשות עוד תיקונים שונים, הגם שהם משיגים רזי תורה בארץ ישראל, יש עדיין מה לתקן, גם בתוך מסגרת של רזי תורה, יש לעשות תיקונים מתיקונים שונים, לכן הוא הפריד את משה רבינו מעם ישראל, לטובתם, למענם.

משה רבינו מתחנן להכנס, כי רוצה לתקן את החטא שחטא, הרי החטא שהוא חטא היה, שהוא סבר שהם לא יוכלו לקבל רזי תורה, אז עכשיו הוא רוצה להכניס אותם כן לרזי תורה, ולא עוד, אלא להאיר להם להם ממדרגתו שלו, שגם הוא יכנס איתם, אבל הקב"ה מסרב, ואתחנן בעת ההיא אל ה' לאמר, אומר רש"י אין חינון, אלא לשון מתנת חינם, אע"פ שיש להם, לצדיקים, לתלות להם במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום, מתנת חינם, לפי שאמר וחנותי את אשר אחון, אמר לו בלשון ואתחנן, מה ענין של מתנת חינם? אז מסביר לנו רש"י, הצדיקים יכולים לתלות במעשיהם הטובים, אך בכל זאת, הם לא תולים במעשיהם הטובים, אלא מבקשים מהקב"ה מתנת חינם.

ג' קווים בעבודת ה' לומדים חז"ל ממשה

מה הסיבה? היות והצדיקים משיגים גדלות ה', אז הם משיגים שכל מה שהם עשו, זה הכל שום דבר, אין ואפס, לעומת הגדלות האלוקית, ולכן כל מה שמבקשים מבקשים בחינם, לא סבורים שמגיע להם שום דבר, ובאמת הוא פותח פה בגדלות ה',  אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. אומרים חז"ל מפה אנחנו לומדים איך מתפללים לבורא, בהתחלה צריכים להתמקד בגדלות הבורא, אח"כ אפשר לבקש בקשות ורבותינו הרחיבו בדבר ואמרו שאדם צריך להתחיל עם קו ימין, וקו ימין משמעותו גדלות הבורא, אדם צריך לחיות את גדלות הבורא, לחיות את זה שהאדם עצמו הוא אין ואפס, גם בגשמיות רק הרצון האלוהי מחייה אותנו, נותן לנו חיים ובריאות, ואת כל החיים שאנו משיגים זה הבורא נותן לנו, בגשמיות וברוחניות, האדם צריך לחיות את זה שהבורא הוא בעל הבית היחיד, הוא מקור כל הכוחות, והוא מקור השמחה ואהבה וכל מה שיש לנו אנחנו מקבלים ממנו, ממילא כשהאדם מרגיש את זה, אז קודם כל יכול להיות בשמחה גדולה, על זה שהשם יתברך משגיח עליו, ונותן לו את כל מה שצריך, וגם כשהוא לא נותן לו, מה שהוא חושב שמגיע לו, גם זה לטובת האדם.

הקו ימין נותן לאדם אמונה, שמחה, תקווה בטחון, וזה מה שבאמת אנחנו צריכים, החיים שלנו צריכים להיות מלאי שמחה ואושר, ובטחון, זה צריך להיות הסטנדרט בחיים שלנו, ואחרי שהאדם חיי את זה אז הוא יכול לבקש בקשות, אחרי שהוא מרגיש שהבורא הוא בעל הבית, שהוא הגדול והנורא, אז יש זמן שהוא נקרא קו שמאל, שצריך לעשות בקורת על עצמו, ולבקש בקשות מהבורא, שהבורא יעזור לנו, אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן. אומר פה רש"י, ההר הטוב הזה, זו ירושלים, והלבנון זה בית המקדש, זאת אומרת משה רבינו רוצה לראות את הציר המרכזי של כל ארץ ישראל, זה ירושלים ובית המקדש, השראת השכינה שהקב"ה משרה שכינת אלוקותו, את האור הגדול של הזיו האלוקי בתוך בנ"י, את זה הוא רוצה לראות, אבל הקב"ה, מסרב לו, כפי שהסברנו,  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ , אבל לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. כביכול הקב"ה בבחינת אור מקיף, מראה לו את השלימות שהוא הולך לתת לעם ישראל, אבל הוא עצמו, לא מקבל את זה, לא זוכה לזה, מהטעמים שאמרנו.

שיעור מאת הרב גוטליב שליט"א

(ללומדי זהר שבנינו נאמר כי לבנון, היא בינה שחזרה להיות חכמה, ולכן נקראת לבנון, כי החכמה היא אור ללא כלים)

שבת שלום לכל בית ישראל