שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה, מדרש הנביא לפרשת ויקרא

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

שאל לך אות מעם ה' אלוקיך, תמונה

שאל לך אות מעם ה' אלוקיך, תמונה myletter

מדוע קרא הקב"ה למשה באות אלף זעירא, מה מסמלת האות האלף בכלל, ואות אלף זעירא בפרט? מדוע זהר פרשת ויקרא פותח בדבר הנביא ישעיה אל מלך אחז: שאל לך אות מעם ה', מי הוא זה אשר יודע לצרף את חכמת האותיות, ומה הוא יכול לעשות בה, כל זאת ועוד בשיחה הבאה לפרשת ויקרא.

ע"פ חכמת הקבלה האלף מתחלקת לשלושה חלקים, יוד עליונה ויוד תחתונה, וקו באמצע, מה זה מרמז? היוד העליונה מרמזת על הרצון להשפיע שבאדם, היוד התחתנוה על הרצון לקבל של האדם, והקו באמצע הוא מחלק בניהן, הוא בא ואמר, כלים דהשפעה הם למעלה בחשיבות, הרצונות דקבלה הם למטה בחשיבות, ברצונות דקבלה משתמשים רק מתי שאפשר להשפיע בהם נחת רוח לבורא, אחרת לא משתמשים, וגם הזה"ק כמובן כאן מתיחס, רבי אלעזר פתח (בענין האותיות כאן) שאלך לך אות מעם ה' אלוהיך, העמק שאלה או הגבה למעלה, אז רבי אלעזר מביא את הענין הזה, שאל לך אות, זאת אומרת פה אנחנו אומרים תורה שלמה על מה? על אות אחת, האות אלף.

רבי אלעזר מתפעל מהדבר הזה, כי באמת זה ככה, שבכל אות ואות יש סודות התורה, רק ככל שהאדם יותר מזדכך, מגלים לו יותר, כמובן שאי אפשר להתחיל מהכבד אל הקל, קודם כל לומדים את הדברים הקלים, כשלומדים את התורה הקדושה, קודם כל צריך להסתכל בכלליות, פה זה פרשת הקורבנות, מה זה קורבנות, מה זה אומר לי? אח"כ יכולים לרדת לפיצוח של משפטים, אח"כ יכולים לרדת אפילו לפיצוח של אותיות, זה כבר אנשים גדולים מאוד, ככל האדם יותר גדול מראים לו יותר פרטים פשוט.

אומר רבי אלעזר הסתכלתי בדורות ראשונים ובדורות אחרונים. מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים. דורות הראשונים היו יודעים ומסתכלים בחכמה עליונה, ויודעים לצרף האותיות שנתנו למשה בסיני. זאת אומרת הם היו כל כך גדולים כל כך מזוככים, שיכלו לרדת לרמה הפרטנית, אפילו אותיות, לקחת אותיות ולהגיד מה המסר כאן, באות הזאת, באות ההיא.

ואפילו הרשעים שבישראל, כגון אחז, היו יודעים באותיות חכמה העליונה, שהרי אמר לו הנביא ישעיהו, לאחז הוא אמר את הפסוק הזה, שאל לך אות, אז הרשעים האלה לא היו רשעים כל כך פשוטים, ואם אחז לא היה יודע חכמה עליונה שבאותיות, לא היה אומר לו הנביא שאל לך אות, ויודעים באותיות עליונות ויודעים ובאותיות תחתונות חכמה, להנהיג פעולות של העולם הזה. זאת אומרת יכולים להשיג השגות אלוקויות באותיות הפרטניות של התורה, ומזה להנהיג פעולות בעולם הזה, לדעת איזה פעולות אני צריך לעשות, מה אסור לעשות.

זה ממש כמו צופן, אם אתה מפענח את הצופן, אתה יודע מה אתה צריך לעשות בכדי להגיע לדבר הנשגב ביותר, שהוא הקשר עם הבורא. "משום שכל אות ואות שנמסרה למשה, היתה מתעטרת ועולה על ראשיהם של חיות העליונות הקדושות שהם המרכבה העליונה, וכל החיות היו מתעטרות באותיות, גם החיות במרכבה התחתונה, ופורחות באויר".

באופן כללי האותיות מרמזות על כלים, בגשמיות לוקחים 22 סוגי אותיות מזה בונים את כל סוגי החכמה, כל סוגי החכמות הפנימיות והחיצוניות, ברוחניות, האותיות זה הרצונות של האדם, יש כ"ב אותיות עשרים ושניים רצונות, צריך ללמוד מדוע, יש לנו ג' קווים, ימין שמאל ואמצע, לכל אחד מהג' קווים יש שבע אותיות שמרמז על שבע ספירות, חג"ת נהי"ם, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, ביחד זה עשרים ואחד, פלוס עוד אחת מיוחדת, שיש בה קו אמצעי (זה צריך ללמוד בנפרד). אם מזהים בתורה, על איזה כלים מדובר כאן, על אילו רצונות מדובר כאן, שאת הרצונות האלו צריכים לתקן, ממילא האדם יכול להשיג מפתח נפלא לקשר עם הבורא.