שיחה בענייני שבועות בכולל בפרדס חנה מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א

אומר רבינו בעל הסולם שכאן בפסוקים האלה למעשה הקב"ה מציע את עניין התורה לפני עם ישראל, ואח"כ אומרים, "ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם בפניהם את כל הדברים האלו, ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה" ואחרי זה מתחיל התהליך של 'והיו נכונים ליום השלישי וכו', אומר רבינו בעל הסולם, שכאן בפסוקים האלה הקב"ה למעשה מציע לפני עם ישראל את מהות התורה ועל זה הם עונים, "כל אשר דבר ה' נעשה", זאת אומרת הענין של התורה בכללה, אנו באים במגע עם התורה מדי יום ביומו ובתורה כל אגפיה ומדוריה ומצוותיה, אבל השאלה היא, איך נגדיר בדיוק את הנתינה הזאת של התורה, מה עניינה מה מטרתה, התורה אומרת לנו והייתם לי סגולה מכל העמים, סגולה זה אוצר יקר זאת אומרת שע"י שתפנימו את ענין התורה הזאת תהיו אוצר יקר, משהו מיוחד מכל העמים, ואבדיל אתכם, אתם תהיו מובדלים מכל העמים, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש, ושואל רבינו בעל הסולם, מה זה המושג של ממלכת כוהנים, פתאום התורה באה ומורידה פה מושג "ממלכת כוהנים", מה זה ממלכת כוהנים? בכללות העם יש כוהנים לווים וישראלים, וכל אחד ואחד יש לו תפקיד מסויים, אז מה פה העניין שרוצים ממלכה שכולם יהיו כוהנים, מי יהיו הפשוטים ומי יהיו המיוחסים, אומר רבינו בעל הסולם כך, בכדי להבין את הדברים הללו אז צריך להקדים כמה דברים.

העניין הראשון הוא להתבונן קודם כל במציאות האלוקית, כל אחד ואחד מי שמקורב לתורה מתבונן במציאות האלוקית שהשם יתברך מלך מלכי המלכים אשר מנהיג את כל העולם כולו, כשמתבוננים בעניין הזה אז רואים את הגדלות האלוקית יש כאן מציאות בלתי נתפסת לחלוטין אשר מנהיגה את כל העולם כולו, בזמן אחד מיליארדים של אנשים כל אחד בחשבון אחר, והשאלה הראשונית שנשאלת בכדי להבין זה בכלל בשביל מה הקב"ה ברא את הבריאה.

המלך הגדול הזה, בשביל מה ברא את כל הבריאה הזאת?

המלך הגדול הזה, בשביל מה ברא את כל הבריאה הזאת? מה היה צריך בבריאה הזאת? באים חז"ל ואומרים במדרשים בבראשית "משל למלך שיש לו מגדול מלא כל טוב מה הנאה למלך שבו? זאת אומרת מציגים את הבורא כמלך שיש לו כל טוב, הרבה שפע ורוצה להעניק את זה לאחרים בכדי להטיב להם, ולכן נקבע שמו יתברך בשם הטוב והמיטיב, הגדרות שונות אבל כולם מסביב אותה נקודה חז"ל קוראים לו רצונו להיטיב לנבראיו, חז"ל קוראים לו הטוב והמיטיב, הנקודה היא שהיא ברא את כל הבריאה הזאת בכדי להיטיב לנבראים.

כמובן שכל אחד מבין שעניין ההטבה שהוא ברא בשבילה את כל הבריאה הזאת, זה לא עניין ההטבה הגשמית, הוא לא ברא את הבריאה לצורך תענוגים של חומוס ופלאפל, זה כל אחד מבין, אלא באים גדולי ישראל ומגדירים על איזו הטבה מדובר, על ענין להודיע את אלוקותו לזולתו, כל מתבטאים גדולי ישראל, כל אחד ואחד לפי לשונו שאין תענוג יותר גדול לאדם מאשר בזמן שהקב"ה מתוודע אליו. בתורה אנו רואים פסוקים ויאמר ה' אל משה לאמר, אז כותב רבינו בעל הסולם שהקב"ה ברא את כל הבריאה בכדי שיתקיים זה בכל אחד, לא יהיה ויאמר ה' אל משה לאמר, אלא ויאמר ה' אל נחום לאמר, ויאמר ה' אל מוישל'ה לעמוס לאמור, אל כל אחד לאמור, שלכל אחד ואחד תהיה תקשורת עם הקב"ה.

"כדבר איש אל רעהו כן דבר ה' אל משה",

כך כותב בעל הסולם, "כדבר איש אל רעהו כן דבר ה' אל משה" שכל אחד ואחד צריך לשאוף מפני שבשביל זה הקב"ה ברא אותנו. להיטיב לנבראיו זה הולך על הענין הזה, להודיע את אלוקותו לזולתו, אז יוצא לפי ההגדרה הזאת, שקודם כל אף אחד מאתנו לא צריך להיות שקט, עד שלא מתקיים בו העניין הזה, כי אם בשביל זה בראו אותנו, וזאת המטרה, ובכדי להגיע למטרה הזאת סובב הכל, אז יוצא שאף אחד לא צריך להיות שקט, עד שהוא לא מגיע למטרה. כמובן שאנו צריכים להודות להשם, על כל חלק וחלק שנתן, ומכל מקום יש את הדרך ואמצע הדרך ומטרה שאליה צריכים להגיע, וכל אחד ואחד לפי מה שהוא מגדיר לעצמו את המטרה, כך סובבת הדרך שלו.

אז אם זו היא המטרה, שלהודיע את אלוקותו לזולתו, ויוצאים מנקודת הנחה שכל אחד צריך לזכות לזה, זה לא צריך להיות נחלתם של יחידים וגמרנו, אלא כל נשמות ישראל שכתוב ישראל ואורייתא קודשה בריך הוא חד הוא, אז זה לא הולך על כמה יחידים שבדורות כשאומרים ישראל זה כלל ישראל כל אחד מישראל צריך להיות מאוחד באופן שקודשא בריך הוא יתגלה בו דרך התורה.

וזה ענין של להיטיב לנבראיו,

וזה ענין של להיטיב לנבראיו, אנו רואים במציאות של העולם הזה שאדם נפגש עם אדם גדול, כל אחד ואחד יש לו מושגים ביחס לאדם גדול, יש אנשים גדולים בעולם התורני, יש אנשים חשובים בעולם החילוני כגון ראש ממשלה נשיא וכד' אבל אנחנו רואים במציאות באמת כאשר אדם נפגש עם אדם גדול הוא מתרגש הוא מתפעם זה עושה עליו רושם רושם גדול, על אחת כמה וכמה אנו יכולים לצייר שהקב"ה מתוודע לאדם, והאדם מרגיש את מציאות ה' אז הוא מתפעל מתפעם, ולפי גודל ההרגש והחוויה כך התענוג גדול ביותר.

אני בטוח שכל אחד ואחד מן הנוכחים בוודאי הרגיש ומרגיש הרגשות בעניינים האלו, אבל צריכים לדעת שזוהי המטרה שזה יהיה באופן ברור וקבוע, כפי שמתנבאים הנביאים בחזון אחרית הימים, שמלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים, ולא ילמדו איש את רעהו דעת את ה' כי כולם ידעו אותי. אז מדברי הנביאים המטרה היא ברורה מאוד שזהו בזה צריך להאמין שזהו התענוג הגדול שמדברים עליו.

השאלה הקטנה שנשאלת רק, זה למה זה לא קורה, למה זה לא קורה מיד?

השאלה הקטנה שנשאלת רק, זה למה זה לא קורה, למה זה לא קורה מיד, מה מעכב את זה, זאת השאלה שנשאלת, אם יש מטרה כל כך נפלאה וכל כך נכספת שהנביאים מתנבאים שכך צריך להיות, מה מעכב את זה ומה אנחנו יכולים לעשות בכדי לקדם את זה ולמהר את זה, דבר כזה גדול, מי לא היה רוצה שהקב"ה יתגלה אליו ויאמר לו, "שולם עליכם?" כל אחד ואחד יחשוב במושגים האלו, מה מעכב את זה, אז כולם יודעים את התשובה באופן כללי, כולם יודעים שהשאור שבעיסה, יצר הרע. צריכים להבין את זה קצת יותר בגלל שהנקודה היא מאוד פשוטה.

כל זמן שלא מגדירים את הדברים בצורה ברורה ומדוייקת אז אדם לא יודע איך להתמודד ולתקן מה שמפריע, זאת אומרת למשל אם בגשמיות יש איזו מחלה (לא עלינו) וזה כואב וזה נותן ייסורים, אז אדם רוצה וצריך לדעת בדיוק ברור ברור, מה זאת המחלה הזאת, ואיך מתמודדים איתה, אדם הולך לרופא, אז הוא אומר לו לקחת כדורים הוא צריך לדעת בדיוק מתי לקחת, הרופא נותן לו הוראות מדוייקות, שלוש פעמים ביום לפני הארוחה, אחרי הארוחה, מתחת ללשון, מעל הלשון, בגשמיות כל אחד ואחד דואג בדיוק בדיוק כי זה כואב, אז הוא דואג שהכל יהיה מסודר, להסיר את הצורה של המחלה, את הענין של המחלה, ברוחניות זה כבר סיפור אחר.

סיפור אחר לגמרי מאשר הגשמיות, למה סיפור אחר?

סיפור אחר לגמרי מאשר הגשמיות, למה סיפור אחר, בגלל שברוחניות הבורא יתברך הוא לא מגולה, כולנו מאמינים בני מאמינים, אך בכל זאת זה לא דומה למחלה כאשר אדם כואב לו משהו, אז זה כואב והייסורים עושים את שלהם, ואי אפשר להתחמק מהם, ואי אפשר להגיד בתוך עמי אנכי אני יושבת, כי זה כואב, ואם זה כואב חייבים למצוא פתרונות.

אבל כשמדברים לגבי רוחניות, אז כל הענין של הבורא זה הרי נתון לאמונה, כולנו מאמינים, אבל מי אומר שצריך להיות דבר כזה כמו שבא פתאום הגוטליב הזה בא ואומר שצריך להיות כדבר איש אל רעהו, אצל כל אחד, מי אומר? בעל הסולם אומר, בסדר, אז לכן זה לא כואב, זאת אומרת צריך להגיע למצב שהעסק הזה יהיה כואב, בגלל שבגשמיות אנחנו אומרים שאם אדם מפסיד דבר גדול, אז זה כואב ועוד איך זה כואב, תארו לעצמיכם שנקבעה לאדם פגישה עם אדם גדול, עם אדמו"ר גדול, עם הרב עובדיה יוסף, נקבעה פגישה הוא מחכה ומתכונן לזה, מה הוא יגיד מה הוא יציג, איך הוא יגיד שנפגשים עם אדם גדול, אז צריכים להכין את זה, לא סתם, לא נכנסים פה לאיזה, להכין טוב טוב. תארו לעצמיכם שחצי שעה לפני זה, אז מתקשרים אליו אומרים זה זה מתבטל, הרב לא מרגיש טוב, זה נדחה למועד לא ידוע, איז צער האדם ירגיש, כל כך הכין וכל כך קיווה וזה תענוג גדול להפגש עם גדול הדור, הוא כל הכין וזה לא יצא .... המלך רוצה להפגש איתי והפגישה לא מתקיימת, מה חסר פה?

כל טוב וחג שמח