שלום לכולם,
הצהרת בלפור נחתמה בחודש נובמבר 1917 ונתנה א"ל שנים לפני קום מדינת ישראל (1948) . מה מיוחד כל כך בהצהרת בלפור, מה היא מלמדת אותנו, וכיצד רומז הקשר שבין הצהרת בלפור לקום מדינת ישראל, לאותיות השם הקדוש, כל זאת ועוד ברשימה הבאה.
בשלהי מלחמת העולם הראשונה שהתרחשה בין השנים 1914 - 1918 בתאריך ב' לחודש נובמבר 1917 חתם שר החוץ הבריטי לורד בלפור על מסמך הקושר בין ארץ ישראל לעם ישראל. מסמך זה נודע לימים בכינוי "הצהרת בלפור". בהצהרה נכתב "כי ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". הצהרת בלפור הפיחה חיים בתנועה הציונית שראתה במתן המסמך אור ירוק לחידוש הישוב היהודי בארץ ישראל. יש לציין כי בשנת 1917 גם נחתמו ארבע מאות שנים של שלטון תורכי בארץ ישראל, והאיתות שנתנה ממשלת הוד מלכותו בהצהרת בלפור, ביחד עם הסכם סייקס - פיקו שנחתם בחודש מאי 1916 על חלוקת אזורי השפעה במזרח התיכון בין בריטניה וצרפת ביום שתתקפל משם האימפריה העות'ומאנית דשנו בשמן את עצמות כל בית ישראל.
עד כאן עובדות הסטוריות שניתן למצוא להן סימוכין בכל רחבי הרשת, אך מכיוון שאין אנו עוסקים בהסטוריה גרידא, אלא בהתפתחות רוחנית של עם ישראל, ננסוק מעט למעלה, נתרחק מעט מכוח המשיכה של כדור הארץ המכחיש כל התפתחות רוחנית והכרה אלוקית ונביט על אלפי השנים האחרונות דרך מעוף הציפור בהנחה כי אותה ציפור חיה אלפי שנים.
כאשר נתבונן על מהלך ההסטוריה באופן רציף נוכל לראות כי שמו הגדול במידת הרחמים הוא שם בן ד' מלווה אותנו לכל אורך, רוחב ועומק ההסטוריה, נוכל לראות כי כאשר בנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון, רמז לנו הברוך הוא על אות י' דשם הוי"ה, כי אות י' הוא בחכמה, והמלך שלמה היה חכם מכל אדם, ובנה את הבית בחכמה, שנאמר בחכמה יבנה בית.
לעומת זאת, בבית השני שבנה כורש מלך פרס, שהיה מאומות העולם רמז לנו הברוך הוא על אות ה' ראשונה משם הוי"ה, והתקיים הבית 580 שנה שהוא י' פעמים נ"ח שהיה אבי אומות העולם. כלומר בבית ראשןן ובבית שני באו לידי בטוי אותיות י"ה דשם הוי"ה, אך לאחר חורבן בית שני משהסתלקו ופרחו אותיות י"ה, שהם חכמה ובינה משם הוי"ה ברוך הוא, ונותרו אותיות ו"ה בלבד, נתנו לנו ששה סדרי משנה כנגד אות ו' דשם הוי"ה ואלו החזיקו אותנו בימי הגלות והחורבן, עליהם אמר הרח"ו במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי, ואילו מדינת ישראל הוקמה כנגד אות ה' דשם הוי"ה, שהיא ענייה ודלה שאין לה משלה אלא מה דיהיב לה זעיר אנפין בעלה, העשיר השמח בחלקו, שיכול לתת לה ו' של חלקו (כי חלקו נכתב חלק ו') הוא רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה.
ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו
כל טוב ושבת שלום