בס"ד
שלום וברכה לכל בית ישראל,
אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה. תמונה OliBac
בהגדה של פסח כתוב כך, "אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה", ידוע הפרוש שהוא באמת היה אדם צעיר רק כיוון שנתמנה לנשיא בתוך לילה אחד הוא הלבין, לכן הוא אמר הרי אני כבן שבעים שנה, "ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות", עד שדרשה בן זומא שנאמר, "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך - הימים, כל ימי חייך - הלילות.
זאת אומרת שצריכים לומר הזכרת יציאת מצרים לא רק ביום אלא גם בלילה, לפי הפשט הכוונה, לפרשה השלישית שבקריאת שמע, כתוב שם, "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", וצריך לאומרה ביום ובלילה.
לפי דרכינו צריך לפרש כך: צריך לזכור את היציאה מארץ מצרים, מי הוא זה שצריך לזכור את היציאה מארץ מצרים, זה הוא אשר נאנק תחת שיעבוד מצרים, אדם שמרגיש את הגלות ואת השיעבוד ונאנק, תחת שליטת היצר הרע, תחת שליטת הרצון לקבל, הוא אשר צריך לזכור שיש גם יום שבו יוצאים משליטת הרצון לקבל.
מי הוא זה שנאנק תחת שליטת הרצון לקבל, זה שמנסה ללכת נגדו, זה שמנסה ללכת בדרך האמת של התורה, שהיא ענין אהבת הזולת ואהבת ה', זוהי המהות של כל התורה, לימוד התורה וקיום המצוות הם אמצעי בכדי להפוך את האדם ממקבל למשפיע, מאוהב את עצמו לאוהב את זולתו. השי"ת לא נתן לנו את התורה והמצוות בכדי שנעסוק בזה כמהות בפני עצמו, אלא כפי שאומר הזהר הקדוש, תרי"ג עיטין, אלו הם תרי"ג עצות, איך לצאת משליטת היצר הרע, דהיינו משליטת פרעה ומצרים.
ואחר כך מגיעים למצב של תרי"ג פיקודים, שאז התורה והמצוות נעשו עצם, כאשר האדם לאחר שהוא מתוקן, משיג את האלוקות המלובשת בתורה ומצוות, אז התורה והמצוות נעשים כבר לעצם, דבר עצמי, ה' אלוקיכם אמת, אז זאת אומרת לא האמצעי אלא מטרה.
אם כן זהו האדם שראוי לזכור את יום היציאה מארץ מצרים, כי סתם אדם שלא הולך במהלך האמיתי של התורה, שעניינו יציאה מאהבה עצמית, זאת אומרת לבוא למצב של שינוי גמור, של טבע אחר לגמרי ממה שיש לנו, אז הוא לא צריך את היציאה ממצרים, הוא לא צריך לזכור את זה, זה מבחינתו עניין של מותרות, איזו שהיא ידיעה אינפורמטיבית חיצונית, שלא קשורה לחיים שלו.
אבל אדם שהולך בדרך הזו, צריך לזכור שיבוא יום, ובעזרת השם הוא יצא מהגלות וזה יאיר, יום צאתך מארץ מצרים, יום משמעותו, שאז יאיר, מה יאיר, יאיר גדלות ה', יאיר עניין ההשפעה, יאיר עניין האמונה, הכל יהיה מואר, אז את זה צריכים לזכור כל ימי חייך, ימי חייך הימים, בזמן שאתה במצב של עלייה, כל ימי חייך - הלילות, גם בזמן שאתה במצב של ירידה, מה החידוש, כי בזמן שאדם נמצא במצב של עלייה, אז אין כל כך חידוש, כי בזמן שהוא בעלייה, אזי הוא סמוך ויושב על שולחנו של הקב"ה, אז הוא בטוח, יש לו בטחון שה' יתברך יוביל אותו ויביא אותו, לתיקונו ולמטרתו, כי לא ידח ממנו נידח.
אבל בלילות בזמן הירידה, בזמן שכל זה לא מאיר לו, אדם צריך לצייר לעצמו למעלה מהדעת שהשי"ת יוציא אותו מתוך בור התאוות שלו, אז זה קשה מאוד, אבל אז, דווקא אז הוא החידוש שצריך לומר יציאת מצרים בלילות, מה זה לומר, לזכור את זה, להפנים את זה, לחיות את זה, ולשמוח מזה, שכך אכן יהיה, בוודאי הקב"ה יוציא אותנו מתוך גלות מצרים, ויביא אותנו למחוז חפצינו, יקרע לנו את הים, יוביל אותנו להר סיני, יתן את התורה לנו, כל אחד ואחד באופן פרטני, ויביא כל אחד ואחד לארץ ישראל, זה דעתו של רבי אלעזר בן עזריה.
פסח שמח וכשר לכל בית ישראל
שיעורים ושיחות על עניני חג הפסח מפי רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א