בס"ד
שלום לכולם,
כל אחד מאתנו גר בבית, או בדירה באחד הבניינים. בדרך כלל, סביב לבנין או לבית, יש חצר או גינה, וסביב לה - גדר, ומעבר לגדר - נמצא השדה, הרחוב, הסמטה, או הכביש. פחות או יותר כך נראית הסביבה שלנו. נשאלת השאלה האם התכנון האורבני שלנו הוא מקרי, הנתון להשפעות הזמן, לחישובי מהנדסים ולגחמות אדריכלים? או שעקרון הבניה מקורו בשורש פנימי רוחני גבוה.
נתבונן בדברים: הנה שמו הפשוט במידת הרחמים נכתב, י' ה' ו' ה'.
י = חכמה
ה = בינה
ו = תפארת
ה = מלכות
ואומר שלמה המלך בספר משלי, "בחכמה יבנה בית", אם כן, איך משתלב שמו הפשוט במידת הרחמים, שהוא יסוד עולם, בפסוק שאמר שלמה המלך. ויש לומר כי היות שאות י' משם ה' היא בספירת חכמה, הרי שהבית עומד בסימן אות י'. כמו בציור שלפנינו.
בחכמה יבנה בית
החצר או הגינה סביב לבית, מקורה באות ה' ראשונה של שם הוי"ה, היא ספירת הבינה, היות שהיא מקיפה לבית, ורחבה ממנו.
מאות ו' דשם הוי"ה נמשכת הגדר, גדר גימטריה אור. והיא, הגדר, היא הגבול שבין הרשויות, בין התחום הבית, או הבנין הפרטי, לתחום הכלל, הציבורי, בין רשות היחיד לרשות הרבים.
והרחוב, הכביש, הסמטה, השדה או המרחב מחוץ לגדר, הם נמשכים מאות ה' אחרונה דשם הוי"ה שהיא נבחנת למלכות.
חודש ניסן שמח לכולם ברכה והצלחה בכל, ופסח שמח וכשר 🙂