ה' פעמים אור המופיע בספר בראשית הוא כנגד ספירות כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות

ה' פעמים מופיעה המילה אור בספר בראשית כנגד ה' ספירות, כתר, חכמה בינה תפארת ומלכות, או כנגד חמישה חושי תורה

ה' פעמים מופיעה המילה אור בספר בראשית כנגד ה' ספירות, כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות, או כנגד חמישה חומשי תורה

חמש פעמים מופיעה המילה אור בבראשית פרק א', בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ. והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח אלוהים, מרחפת על-פני המים. ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור. וירא אלוהים את-האור, כי-טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך. ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד.

ה' פעמים כתובה המילה אור בספר בראשית, כנגד קוצו של יוד וד' אותיות הוי"ה, וכנגד ספירות, כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות באופן הבא:

הופעת המילה אור                                  שם הוי"ה                                      הנהגת הספירות

ויאמר אלקים יהי אור                              קוצו של יוד                                      כתר

ויהי אור                                                 אות י'                                             חכמה

וירא אלקים את האור כי טוב                    אות ה' ראשונה                                בינה

ויבדל אלקים ביו האור ובין החושך           אות ו'                                             תפארת

ויקרא אלקים לאור יום                            אות ה' אחרונה                                מלכות

~

הרחבת הדברים:

המאמר הראשון, ויאמר אלקים יהי אור, מתייחס לספירת לספירת כתר, או לקוצו של יוד, המתבטא כמן שלהבת נר קטנה, המופיעה מאינסוף ברוך הוא, המאציל העליון. במאמר זה האור הוא עדיין בחזקת פוטנציאל, כלומר האור נמצא בכח, אך הוא אינו מגולה בפועל, דוגמה לזאת אנו רואים באגודל של כף יד ימין, בה יש ב' פרקים, כאשר בשאר אצבעות כף היד אנו מוצאים ג' פרקים.

המאמר השני מתייחס ויהי אור, מתיחס לספירת חכמה, המשתלשלת מספירת כתר, והיא כבר מגולה, כפי שהאות י' כבר נכתבת במלואה, כלומר ניתן לזהות אותה. בכף היד ספירת חכמה נמשלת לאצבע המורה, כי אדם המורה באצבע, מצביע על גילוי של חכמה בעולמות. לאצבע ג' פרקים. היות שהיא מחוברת לג' ספירות: כתר, מעליה, בינה לשמאלה, וחסד מתחתיה.

המאמר השלישי, וירא אלקים את האור כי טוב, מתייחס לספירת בינה, המשתלשלת מספירת חכמה, ונקרא האור כי טוב, היות שהבינה מבחינה בטוּב האור, ובוחרת להשתמש בו בחינת חפץ חסד, כלומר היא בוחרת להדמות למשפיע העליון, לכן נקרא האור כי טוב, כי באמצעות הטוב, שהוא חפץ חסד, ניתן להשפיע אור מציאותו יתברך.

בכף היד ספירת הבינה נמשלת לאמה, שהיא האצבע הארוכה ביותר מבין כל האצבעות, מפני שהיא ממשיכה את אורך אור החכמה לכלים. יש בה ג' פרקים היות שהיא משתלשת ספירת חכמה, יש לה קשר עם ספירת כתר, היות שאור הבינה מכונה בשם נועם ה', ובכך היא מתדמה לכתר, שכל עינינו הוא להטיב לנבראיו. וממנה משתלשלת הספירה הבאה היא תפארת.

המאמר הרביעי, ויבדל אלקים בין האור ובין החושך, מתייחס לספירת תפארת, אות אות ו' משם הוי"ה שהיא קו אמצעי, משום כך היא כוללת ב' קווין, ימין ושמאל, ומאזנת בניהם. קו ימין נקרא המשפיע את האור, וקו שמאל נקרא המקבל את האור, בחינת חושך. בכף היד נמשלת ספירת התפארת לקמיצה. יש בה ג' פרקים, היות שהיא משתלשלת מספירת בינה, היא משפיעה לספירת מלכות, ונמצאת על קו אמצעי עם ספירת כתר.

המאמר החמישי, ויקרא אלקים לאור יום, מתיחס לספירת מלכות, ולאות ה' אחרונה משם הוי"ה, כי כאשר ספירת תפארת שהיא בחינת ו' משם הוי"ה, משפיעה לה אור, המלכות נקראת יום. בכף היד נמשלת ספירת מלכות לזרת, המכונה בשירי ילדים, זרת העוזרת, והיא נבחנת לאישה, היא המלכות שנבנתה כעזר כנגדו. לזרת ג' פרקים, היא מושפעת מספירת תפארת, היא ממותקת בספירת בינה, והיא על קו אמצעי, כמו ספירת כתר.

כל טוב ושבת שלום לכולם שנזכה כולנו לאור הבינה המכונה בשם נועם ה'.

כתיבת תגובה

השאר תגובה