בס"ד
שלום רב לכל בית ישראל,
מדוע לימוד ספר הזוהר יכול לעזור לאדם
אנו קרבים ליום הקדוש, יום ל"ג בעומר, נדבר קצת מענייני היום הזה, בתחילה נקרא מהזהר הקדוש המתאר אם יום ל"ג בעומר שהוא יום הסתלקות רבי שמעון.
"באותו יום שרבי שמעון רצה להסתלק מן העולם, היה מסדר דבריו ונתאספו החברים אצל רבי שמעון, והיו לפניו רבי אלעזר בנו, ורבי אבא, ושאר החברים והיה הבית מלא. נשא רבי שמעון עיניו וראה שנתמלא הבית, בכה רבי שמעון ואמר: בזמן אחר כשהייתי חולה היה לפני רבי פנחס בן יאיר, ועד שבררתי מקומי בגן עדן חיכו לי, וכשחזרתי היתה אש מסובבת לפני ולעולם לא נפסק, ולא נכנס אדם אלי, אלא ברשות, ועתה אני רואה שנפסקה האש והנה נתמלא הבית. אמר רבי שמעון הנה עתה שעת רצון היא, ואני רוצה לבוא בלי בושה לעולם הבא, והנה דברים קדושים שלא גליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה. שלא יאמרו שבחסרון הסתלקתי מן העולם". אלא מה הוא רוצה לגלות, שימו לב לדברי הזוהר, כל זה התרחש באותו יום, יום ל"ג בעומר, שבו רצה רבי שמעון להסתלק מן העולם, וזה בא מתוך רצונו, והוא גילה גילויים גדולים מאוד, סתרי תורה רזי תורה, כמו שאומרים 'הפיניש' (finish) של כל החיים שלו, הוא גילה את הדברים העמוקים ביותר, בכדי שהתלמידים וכל מי שראוי יוכלו להיות נזונים מזה, והעולם כולו, עד ביאת המשיח יוכל להפיק תועלת מכך.
"עד עתה היו נסתרים בליבי, כדי להכנס בהם לעולם הבא", וכאן רבי שמעון מתחיל להגיד את הדרוש האחרון שלו, לפני פטירתו. "לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה, הקב"ה נקרא חי והוא שורה בין אלו הנקראים חיים, שהם הצדיקים ולא ביו אלו הנקראים מתים שהם הרשעים", וכו' וכו' הוא מדבר, בסופו של הדרוש הוא מסיים במילים: "כי שם ציווה ה' את הברכה, חיים עד העולם", אמר רבי אבא, "לא גמר המאור הקדוש לומר חיים, עד שנשתכחו דבריו, ואני כתבתי וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי ולא הרימותי ראשי כי האור היה גדול ולא יכול הייתי להסתכל, ובתוך כך נזדעזתי שמעתי קול האומר, 'אורך ימים ושנות חיים', אחר שמעתי קול אחר, 'חיים שאל ממך'".
"כל אותו היום לא נפסקה האש מן הבית, ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו, מחמת שהאור והאש היו מסבבים אותו, כל אותו היום נפלתי על הארץ וגעיתי. אחר שנסתלקה האש, ראיתי את המאור הקדוש, קודש הקודשים, שנסתלק מן העולם, שנתעטף ושוכב על ימינו ופניו צוחקות. קם רבי אלעזר בנו ולקח ידיו ונשק אותם, ואני ליכחתי העפר שתחת רגליו, התחילו החברים בבכיה, רבי אלעזר בנו נפל ג' פעמים" וכו', היתה הרגשה של יתמות גדולה, "אחר שנסתלק האילן הגדול הזה, שתחתיו היו מטיילים חיות השדה, ובענפיו ידורו עוף השמים ומזון לכל בו, נמצא עתה שהחיות, תנודדנה", ינדדו, "והחברים במקום המזון שקבלנו ממנו, ישתו דם".
רוצה לומר מה זה דם, דם זה מלשון דממה, רוצה לומר שהנשמה העצומה הזאת, שהמשיכה אור אלוקות גדול מאוד, הסתלקה וכעת יצטרכו להיות בבחינת דממה, באופן יחסי. "קם רבי חייא על רגליו ואמר: 'עד עתה היה המאור הקדוש משגיח עלינו, עתה אין הזמן אלא להשתדל ביקרו, קם רבי אלעזר ורבי אבא לקחו אותו ממקומו, מי ראה את בלבול הדעת של החברים, וכל הבית היה מלא ריחות טובים, העלוהו על מיטתו, ולא נשתמשו בו אלא רבי אלעזר ורבי אבא. באו בעלי מגינים מכפר ציפורי, שרצו שיקברו אותו במקומם, אבל בני מירון גרשו אותם, שרצו שיקבר אצלם. אחר שיצאה המטה מהבית היתה עולה באויר, והאש היתה לוהטת לפניה, שמעו קול: 'הכנסו, בואו התקבצו להילולה של רבי שמעון, יבוא שלום ינוחו על משכבותם', כשנכנס אל המערה שמעו קול בתוך המערה, 'זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות כמה מקטרגין ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך, זה הוא רבי שמעון בן יוחאי, שאדונו משתבח בו בכל יום, אשרי חלקו למעלה ולמטה, כמה אוצרות עליונים שמורים לו, עליו נאמר, ועתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך, לקץ הימים'.
כן כאן הזה"ק מתאר את הסתלקותו של רבי שמעון, רבינו בעל הסולם בכללות כתביו מתבטא לגבי נשמת רבי שמעון, שהיתה נשמה גדולה מאוד, ולא היתה נשמה כזאת הוא וכל תלמידיו, ולא תהיה עד ביאת המשיח, נשמה כזאת שכללה את האורות המקסימליים ביותר, שיתגלו רק בביאת המשיח, מכיוון שהאורות שרבי שמעון המשיך, והוא למעשה, השאיר את האורות האלו גנוזים בספר הזוהר הקדוש. ומי שלומד בספר הזהר הקדוש יכול להנות מהאורות הגדולים הללו, כל אחד לפי מדרגתו, כל אחד לפי דרגתו, כי ברור שהאורות הגדולים ביותר, מגיעים למקומות הנמוכים ביותר, ולכן אפילו אנשים פשוטים יכולים לקבל איזו הארה מנשמתו של רבי שמעון בר יוחאי, זוהי הסיבה דרך אגב לתופעה הזו שאנו רואים, שביום ל"ג בעומר, כולם, כל עם ישראל נוהרים למירון לקברו של רבי שמעון, כל עם ישראל, לא רק דתיים גם אנשים חילוניים, מכל הסוגים מכל גווני הקשת מגיעים, והסיבה היא מכיון שאורו של רבי שמעון, הוא האור של בחינת המשיח, האור של גמר התיקון, לכן האור הזה הוא האור הכללי, אור כזה גדול מאיר לכל המקומות אפילו למקומות הנמוכים ביותר, ולכן כולם מרגישים שייכות לרבי שמעון וכל עם ישראל נוהר לשם, גם אנשים שאין להם שום קשר עם הזהר הקדוש כל השנה, כולם מרגישם איזו שייכות בלתי מוסברת.
יש אימרה בפי החסידים, "רבי שמעון לכל", הוא מיועד לכל. אבל צריכים לדעת רבי שמעון לא השאיר את ספר הקדוש בכדי שיסתכלו בו לפעמים, הוא גם לא השאיר את הספר הזה בכדי שיגרסו אותו בלי דעת ובלי הבנה, אלא הוא השאיר את הספר הזה, בכדי שנלמד בו. ובספר הקדוש הזה גנוזים מפתחות להצלחת האדם ולהצלחת עם ישראל. הספר הזה הוא ספר שגנוזים בו סודות, ואיזה סוד יותר גדול ויותר מושך מאשר הסוד הזה שעל ידו האדם, יכול לראות איך הוא יכול להצליח בחיים.
כל אדם ואדם, יש לו את הטרדות שלו, את הבעיות שלו, זה בכה וזה בכה, וגם עם ישראל בכללו, מלא בעיות רבות, הבעיות באות ממקור אחד, מהתכונה של הרצון לקבל של האדם, אשר מובילה אותו אל הגהנום, מפרידה אותו מן הבורא. ברור שבחיינו הפרטיים כל הסבל שאדם סובל הוא רק בגלל הרצון לקבל שלו, אדם שמתוקן בקדושה עם רצון להשפיע, עם אמונה בהשם, הוא תמיד נמצא בשמחה, הוא תמיד מאושר, וכן עם ישראל בכללו. כל הבעיות האלו שיש במציאות, בעיות בטחוניות, בעיות מדיניות בעיות חברתיות, יש הרבה רעבים בעם ישראל, הרבה פושעים, הרבה תופעות של אלימות, של סמים של זנות. כל זה בא לנו מטעם הרצון לקבל, ואין לאדם, ואין לחברה הישראלית בכללה את הכח לתקן את הדברים, אלא אם כן ימשיכוו אור אלוקי, האור הזה יכול להרים את האדם והחברה. לכן כתוב שספר הזוהר עתיד להתגלות בדורות האחרונים, כי בספר הזהר, גנז רבי שמעון בר יוחאי אורות גדולים מאוד, שעל ידם יכולים להתקן האדם והחברה, בצורה הטובה ביותר. מי לא רוצה לתקן ולסדר את החיים שלו, שיהיו חיים מאושרים וטובים, מי לא היה רוצה לסדר את חיי החברה הישראלית בצורה כזאת שיהיו חיים טובים ומאושרים.
כל טוב הצלחה וברכה בלימוד ספר הזהר
המשך שיעור שמע לל"ג בעומר מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א
תמונה : benleto