בס"ד
את קשתי נתתי בענן
שלום לכולם, הקדמת ספר הזהר אות ה' - 3 : כבר פתחנו שיעורים קודמים באות ה' נעבור הלאה. נבאר כאן את הפסוק הניצנים נראו בארץ, הנצנים, אלו הם האבות שנכנסו במחשבה, ונכנסו בעולם הבא, שהוא בינה, ונגנזו שם. ומשם יצאו בגניזו, ונסתרו תוך נביאי האמת. נולד יוסף ונסתרו בו. אז כאן הזהר נותן לנו סדר של מדרגות, מהתחתון לעליון, המדרגה הראשונית היא מדרגת עיבור, אח"כ יניקה, אח"כ המדרגה השלישית נולד יוסף ונסתרו בו. המושג של יוסף הוא בחינת הצדיק, הצדיק הוא בחינת קו אמצעי, כלומר כמו בגשמיות שהצדיק מקשר בין הקב"ה לבין כלל בני האדם, הוא מהווה בחינה אמצעית בין הרוחניות לגשמיות, כמו שנאמר על משה רבינו, משה איש האלוקים, אומר הזהר הקדוש, מחציו למטה איש, מחציו למעלה אלוקים, זה צורת המנהיג שהוא מקשר בין עליונים לתחתונים.
מעבר לענין של מנהיג, אנו מדברים כאן בעבודה הפרטית של האדם, הכוונה היא שאחרי שהאדם עובר את העבודה הגדולה של עיבור והעבודה של יניקה, אז נולד בו הצדיק, כלומר מתגלה בו האור העליון ביתר שאת, וביתר עוז, כמו שכתוב ה' הצדיק. התגלות האור העליון בתכלית גדלותו היא נקראת הצדיק, מפני שאז האדם משיג את צדקת הקב"ה בתכלית הגובה. ועם כל זה כתוב נולד יוסף ונסתרו בו, מדוע? כפי שהסברנו בשיעור קודם כל מדרגה גילוי וחידוש למדרגה הקודמת, אבל לגבי המדרגה העתידית היא נחשבת עדיין הסתרה וגניזה.
שני סוגי גילויים: גדלות (מוחין) דנשמה וגדלות (מוחין) דחיה
מסביר רבינו בעל הסולם שמבחינת התגלות גדלות ה', יש שני סוגי גילויים: גדלות דנשמה וגדלות דחיה, בית המקדש השני היה מבחינת גדלות דנשמה, ובית המקדש הראשון היה מבחינת גדלות דחיה, אז כאן כשהולכים מהתחתון לעליון אז קודם מתגלה צדיק מבחינת גדלות דנשמה, אבל הזהר הקדוש מציין שעדיין יש בו הסתרה מפני שהתחתונים עדיין זקוקים למוחין דחיה. בשביל מה זקוקים למוחין דחיה? בכדי להיות במצב קבוע של קדושה, באופן שלכוחות, לסיטרא אחרא, ליצרים, לתאוות ולרצון לקבל, כבר אין שליטה על האדם. במוחין דנשמה, הגם שמאיר אור גדלות ה', אבל עדיין יש אפשרות לכוחות הרעים שבאדם, לטשטש ולקלקל את המערכת. אבל כשמתגלה מוחין דחיה, אז אין אפשרות כזאת, ולזה חותר כאן הזהר הקדוש להגיע למצב הזה.
נכנס יוסף בארץ הקדושה, והקים אותם שם, ואז נראו בארץ ונגלו שם. כניסת יוסף לארץ הקדושה היא כבר הזיווג של הגדלות הב', גדלות דחיה, כלומר, כאשר מתגלה אור ה', מתגלה צדקת ה', זה נקרא הצדיק, היא בחינת יוסף, נכנס לארץ הקדושה, כשמדברים בעבודת ה', ארץ הקדושה הכוונה הרצון שבאדם, ארץ מלשון רצון, כפי שאמרו חז"ל, למה נקרא שמה ארץ? שרצתה לעשות רצון קונה, אז כאשר אור ה' מתגלה ברצון הקדוש שבאדם, אז האדם מגיע לשלמותו, אז נראו בארץ. הניצנים כלומר הספירות, המידות שבהם הקב"ה מתגלה לתחתונים, הסוגים השונים של האורות שבהם הקב"ה מתגלה לתחתונים, שהם מוגדרים כאן בכללות בשם, האבות, אברהם יצחק ויעקב, דהיינו התגלות ה' בבחינת ימין, שהוא אור דחסדים, התגלות הקב"ה בבחינת שמאל שהוא אור החכמה, ויעקב שהוא המיזוג בניהם. אז יש שלמות גמורה, זה נקרא ארץ הקדושה, ארץ ישראל.
המעלה הגדולה של ארץ ישראל
מכאן נבין את המעלה הגדולה של ארץ ישראל, אנחנו רואים בתורה שלמעשה הקב"ה חוזר ומבטיח, חוזר ומבטיח לאבותינו, את העניין שאני נותן לבנים שלכם את ארץ ישראל. כשלומדים את התורה מבחינת הפשט קשה להבין את זה, כי מה כל כך חשוב אם זו הארץ הזאת, או ארץ אחרת, מה עושים מזה כל כך עניין? אבל לפי ההסבר כאן נבין, שארץ ישראל הגשמית נמשכת מהמדרגה העליונה של מוחין דחיה, זאת אומרת שאור ה' יתברך מתגלה באדם בתורה כל כך שלמה, שזה מנטרל כבר לגמרי את כל הכוחות הרעים שבאדם, יוצא שהאדם מגיע לשלמות גמורה.
לכן הענף הגשמי שנקרא ארץ ישראל הוא כל כך חשוב, ולמעשה כאשר הקב"ה מבטיח בתורה שוב ושוב, הרבה פעמים, את הענין הזה שאני מביא את בניכם לארץ ישראל, הכוונה בעיקר לענין הרוחני, שמרגיע את האבות למרות שיש את כל הכוחות הרעים שבאדם ובחברה, שתמיד מנסים להפריע ותמיד מנסים לקלקל, ולפעמים האדם לא רואה את הסוף, מכל הקלקולים למיניהם, ולפעמים האדם, כמו שכתוב כחגבים היינו בעינינו, זאת אומרת שלפעמים אדם מתבונן על כוחות הקדושה שבו, מול הכוחות הרעים, אז זה נראה כמו חגבים, אבל הקב"ה מבטיח, לא! אני מביא אתכם לארץ ישראל.
לכן בכל הדורות התגעגעו לארץ ישראל, זה כתוב בסדור ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים, כל הדורות יהודים התפללו לענין החזרה לארץ ישראל, למרות שהיינו בגלות נוראה ואיומה, בכל הדורות ניסו לעלות לארץ ישראל מכל הזרמים ומכל העדות, זו החשיבות העליונה של הענף הגשמי של ארץ ישראל.
מה פירוש את קשתי נתתי בענן בפנימיות האדם?
שואל הזהר הקדוש, ומתי הם נראים, הניצנים, היינו בשעה שהקשת נראית בעולם. כי בשעה שהקשת נראית, אז הם מתגלים. זאת אומרת הזהר נותן כאן סימן לגילוי הניצנים, הספירות, האורות העליונים, זה הקשת, מדוע? כתוב את קשתי נתתי בענן, זה פסוק שמרמז על אופי העבודה של האיש הישראלי, כי ענן מרמז על מצב של הסתרה, כשיש עננים, אז יש חושך למטה למרות שהשמש מעל העננים, אין בה שום שינוי, מי שמצליח לעלות עם מטוס מעל העננים הוא רואה, הכל בהיר ויפה, אבל מי שנמצא מתחת לעננים הכל חשוך לו, פירושו של דבר שהכוחות של הרצון לקבל שיש באדם, הכוחות האגואיסטים שיש באדם הם כמו עננים שמסתירים את היופי של ההשגחה האלוהית, ולכן כל זמן שאדם הוא לא מתוקן העיצה היא, לעבוד באמונה, זאת העצה היחידה, זאת ברירת מחדל, לכן ענין האמונה הוא כל כך יקר, אדם במצבים של הסתרה, במצבים חשוכים צריך להדליק את אור האמונה, על בסיס התורה והמצוות ודברי רבותינו, להכניס בתוך המערכת הפנימית שלו את יסודות האמונה, לא להתחשב עם מה שהוא רואה או מבין או מרגיש, אלא לקחת בתור בסיס איתן את האמונה.
בזמן שהאדם עובד וחי לפי האמונה, זה אומנם קשה מאוד, כי הרבה פעמים אדם צריך להלחם עם עצמו, ללכת נגד ההרגשות שלו, ונגד ההבנות שלו, אבל בזמן שהאדם עומד במבחני האמונה אז אח"כ כתוב, שמתגלה האור העלין בתוך הכלי הזה של האמונה. וזה נקרא את קשתי נתתי בענן, כלומר התגלות האור העליון מכונה בשם קשת, כמו בגשמיות שתמיד הקשת מופיעה בשלל צבעים, והיא נראית על רקע העננים, כך אור ה' מאיר באדם, אבל באיזה אדם, אדם שעמד במבחנים של האמונה, שהצליח ללכת במצב של עננים.
מה משמעות צבעי הקשת בעבודת ה'?
באופן כללי בקשת יש ג' צבעים, שזה לבן אדום ירוק, ששוב הם מרמזים על ג' הקווים, כבר אמרנו בכמה הזדמנויות שהסוד הגדול של היהדות הוא סידור עבודת ה' ע"פ ג' קווים, זה רבינו בעל הסולם גילה, הדברים הללו היו ידועים בכל הדורות לצדיקים ואנשי ה', אבל לא נתנה להם רשות לגלות כל כך, רבינו בעל הסולם פתח את הדברים ומראה, איך ספר הזהר, ימין הוא בחינת אברהם, קו של השלמות של השמחה, של האמונה בה', הקו שנקרא לו השמאלי הקו הגופני דהיינו הקו אשר צריך תיקון, הוא נקרא בחינת יצחק, אלו הם הדברים אשר צריכים תיקון, היצרים שבאדם, הרצונות שלו התאוות שבו, לפעמים הענין של הכפירה שהוא כופר, כל מה שצריך תיקון, הוא מקבל את השם, קו שמאל, אח"כ בחינת יעקב שהוא הקו האמצעי, שהוא ממזג תמיד בין הכוחות ההפוכים שבאדם, בין הנשמה לבין הגוף, בין האור לבין הכלי, בין הרצון להשפיע לרצון לקבל, בין הגובה של האמונה בין הצורך של האדם לדעת ולהבין, הקו האמצעי תמיד בכל נושא מגשר, מקשר וממזג בין שני ההופכים והוא למעשה השלימות.
אם כן הנקודה הזאת שהזהר שואל, מתי, מתי יש הופעת השלימות, אומר הזהר בשעה שהקשת נראית בעולם, הקשת נראית בעולם, זה כמו שהקשת נראית בענן, כי עולם זה מלשון העלם, רוצה כאן הזהר לומר, שזה לא מספיק שהאור העליון מתגלה, אלא תמיד תמיד צריך לסדר את המערכת בג' קווים כפי שהוא מהותה של הקשת, ואז יש שלמות גמורה. ויש רבים שטועים בדברים הללו, ספרים רבים חוברו במשך כל הדורות, עד דורינו אנו, בענין של עבודת ה', וכמובן כולם חוברו ע"י אנשים אלוקיים, אנשים טובים, אנשים נפלאים, אבל לא נתנה להם מן השמים הרשות לגלות בבהירות את האבחון הזה, של ג' קווים, אז לכן יש ספרים, מה ששלוט שם זה קו הימין בעיקר, בלי שמאל ויש ספרים אחרים, ספרים חריפים, ספרים בקורתיים, כמו למשל הדרך של קוצק בחסידות ששם שולט הקו שמאל בלי המיתוק של הימין, וכאן רבינו בעל הסולם מגלה בכל הזה"ק, בכל הפרשיות כולם, יש קרוב למאה סוגים של ג' קווים, כמובן שלא נוכל להרחיב בפורום הזה, בדברים הנפלאים הללו, אבל רק על קצה המזלג תראו ותטעמו שבכל ענין יש אבחנה של ג' קווים, ובלי האבחנה הזאת, אי אפשר להגיע למעשה לפרמטר השלם, כי ימין בלי שמאל, ושמאל בלי ימין זו לא שלימות חייבים לאבחן את הימין ואת השמאל שבכל דבר ואז לחבר אותם.