השער המוביל לרחבת בית הכנסת האר"י הקדוש בצפת, "וירד ה' בענן, ויתיצב עימו שם"
כתוב "וירד ה' בענן ויתיצב עימו שם", בתלמוד עשר הספירות חלק י"ג הוא מזכיר את הענין של שלוש עשרה, כמובן שהוא מסביר את זה לפי מדרגות רוחניות, שלוש עשרה מדרגות רוחניות בפרטי פרטים, עיבור יניקה מוחין דאחור, עיבור יניקה מוחין דפנים, בפשטות אפשר לומר כמו שמפורסם, שלוש עשרה הוא גימטריה אחד, ושלוש עשרה הוא גימטריה אהבה, פירושו של דבר, האדם צריך להיות מרוכז בכל העניינים, באחד. למרות שיש לנו הרבה עניינים בתורה, והרבה עניינים במצוות, אבל למעשה כל זה הוא דבר אחד, המציאות האלוקית, שצריך להתקשר אליה, כפי ששמענו מרבינו זצ"ל, שהוא דיבר לגבי מעשה המנורה, שהקב"ה מזהיר שלא לעשות אותה איברים, איברים, וחבר אותם אח"כ ע"י התכה, אלאל לוקחים חתיכה של זהב, ומהחתיכה הזאת, האחת, עושים את כל הפישוט של עבודת המנורה, זה בא לומר לאפוקי מדעת העולם, דעת העולם סבורים שהיהדות עשויה מהרבה מאוד מחלקות, מהרבה מאוד נושאים, הרבה מאוד עניינים, בעל הסולם, בא ופישט את הדברים בפשטות נפלאה.
היצר הרע זה נקרא הרצון לקבל, וכל אביזרייהו וכל העניינים וכל הסימפטומים, והצורות של הרצון לקבל, והיצר הטוב זה רצון להשפיע. אז בעצם כל התורה, זה דבר אחד. ז"א מהדבר האחד הזה, לוקחים חתיכה גדולה של זהב, ואותה מפשטים. זאת אומרת, כשאני מסתכל על הזהב, זה הרצון לקבל, זה-הב, יש לו הרבה מאוד צורות, רוצה כסף, רוצה כבוד, הוא רוצה תורה, גאווה, כל מיני הופעות, אבל הכל זה דבר אחד, רצון לקבל הנאה ותענוג.
ושהופכים את הדבר הזה, ע"י עבודת הקודש למנורה, ששם דולקים שבעה הנרות, חג"ת נהי"מ, אז זה שוב, הכל בא מדבר אחד, מענין ה' יתברך שמאיר, ומתלבש בכלים של האדם. אז בכלליות, "אל הורת לנו לומר שלוש עשרה, זכור לנו היום ברית שלוש עשרה, ז"א, הנקודה היא שהאדם צריך להיות מרוכז בכל הדברים, רק בענין האחד, הזה, וזה הדבקות בבורא.
רבוי מצבים לאדם
הרב'ה צדיק לברכה היה אומר, אדם לא צריך להתעסק עם הרע שלו, אלא ע"י זה שהוא מכוון את עצמו, לבוא לדבקות בבורא, אז ממילא הוא כבר רואה שהגוף שלו מתנגד, ובמילא הוא רואה את הרע. הוא צריך ללכת ישר וחזק לענין הדבקות בבורא. צריכים לא ללכת שולל אחר רבוי העטיפות, ואחרי ריבוי הלבושים, כי כל ריבוי העטיפות והלבושים, זה למעשה בגלל האדם. האדם יש לו ריבוי מצבים, פעם הוא למעלה, פעם הוא למטה, פעם רוצה כסף, פעם רוצה כבוד, אבל הבורא יתברך, הוא אחד, האור האלוקי הוא אחד, והוא פשוט, הוא בעל רצון אחד, הבורא הוא אחד, והוא בעל רצון אחד להיטיב לנבראיו, ולכן כתוב שהאור האלוקי הוא פשוט, פירושו של דבר, שהאור האלוקי לא נחלק לשום מחלקות, אלא הוא פשוט לחלוטין, וכל המחלקות והלבושים שאנו רואים, זה הכל בא מצד המצבים של האדם, עליות וירידות, סוגי תיקונים שונים וכו' וכו'.
אומרים בסליחות, "הודעת לענו מקדם", כמו שכתוב, למה אנחנו מדגישים את הענין של הענו מקדם, בגלל שרק אדם שהוא ענו, אז הענווה פירושה, שהוא מרוכז באחד. ואין לו עניינים רבים. ענו פירושו שהוא בטל ומבוטל כלפי הבורא בכל העניינים, בכל המצבים, ולא הולך שולל אחרי הלבושים. זה הנקודה הנפלאה והחשובה. הריכוז של האדם, בכל העניינים, צריך להיות רק באחד.
לפי שיעור הכרת המלך, שיעור המחילה
ביממה האחרונה (יום הכיפורים) ישבנו וגמרנו ספר עם חמש מאות ומשהו עמודים, מסתכלים על חמש מאות ומשהו עמודים, אבל מה רוצים בכל החמש מאות ומשהו עמודים? רוצים מקב"ה סליחה על הפשעים, אז מה זה אומר סליחה? אז אומר בעל הסולם, שאין מחילה ואין סליחה, בלי גילוי אור החכמה, אומר הרב'ה זצ"ל, מה זה אור החכמה? התענוג מהכרת המלך. לפי שיעור הכרת המלך, כך שיעור הסליחה והמחילה. כי בזמן שהאדם מכיר את המלך, ממילא כל הבהמות והחיות שנמצאים באדם, הם בטלים ומבוטלים, כפי שאומר הפסוק, בסוף פרשת נח כתוב, "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ".
ז"א אדם שהבורא מאיר ומתנוצץ בתוכו, אז הפחד, הריספקט, כבוד ה', הרוממות, זה משקיט את כל חיית הארץ, כך כתוב, "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ", אז לכן הוא מדגיש פה, בסליחות, מתוך כל העמודים האלה חמש מאות ומשהו עמודים, מה רוצים פה? רוצים דבר אחד בסה"כ, להדבק בבורא, שהאדם יהיה כנוע, מבוטל, כלפי המציאות האלוקית, וכל הלבושים, הכל הכל, כל מה שאומרים, מעשה אלוקינו, פיוטים כאלו, פיוטים אחרים, קל חי וקיים, ואתה מלך, כל הדברים מובילים לדבר האחד הזה, רק מה, היות שרוב האנשים לא מסוגלים להתרכז ברעיון אחד, יותר מאשר עשר שניות, אז רחמו על האנשים, ונתנו כל מיני ציורים, פיוטים, לבושים, אבל אנשים גדולים לא היו צריכים את זה. דבוקים בבורא האחד וגמרנו.
בעל הסולם כותב באחד המכתבים, למה הרבה מאוד מהאנשים, הוא מדבר על עובדי ה', בעל הסולם, למה אין להם את הזכות להתקשר לבורא, הסיבה, שעוד לא ראיתי, עוד לא פגשתי אחד כזה שיהיה מוכן להיות כל כך פשוט, ולהרכין את גופו לרעיונות הפשוטים של היהדות. ז"א, אנשים מתוסבכים ותופשים הכל בצורה מתוסבכת, אבל הוא אומר, לא, עוד לא מצאתי בניהם אחד שהוא כל כך פשוט, שיסכים להרכין את גופו, ככה הלשון שלו, כלומר להוריד את עצמו, לדברים הפשוטים.
לחיים
כל המצוות זה רק דבר אחד, אני והבורא, הבורא ואני, הוא מצווה אותי סוכה, בסדר, בסוכה אני איתו, ארבע מינים אני איתו, השי"ת נקרא אור אלוקי אחד פשוט, פשוט זה אומר שהוא בלתי מורכב, בלתי מתחלק, לחלקים ומדורים. בגלל שהאמת הרוחנית היא אחת פשוטה, כפי שאומר הפסוק, אלוקים עשה את האדם ישר, והמה בקשו חשבונות רבים, למה? כי הרצון לקבל, רץ בריצת אמוק, מכאן לשם, הוא כל הזמן חושב שבתמונה ההיא הוא ירוויח, ובתמונה ההיא הוא ירוויח, אבל, לא. ולכן באמת אנשים לא רגועים.
שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זה אמרנו בנעילה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שם כבוד מלכותו זה הכלי, זה האדם, שהוא מגלה כבוד מלכותו. וזה מה שיש פה, האור מאיר בתוך האדם, כבוד מלכותו מאיר בכלי שנקרא שם, אח"כ אנו אומרים, ה' הוא האלקים, ה' הוא האלקים, שוב יש לנו שני דברים ואנו מכווצים אותם לאחד, ה' הוא האלקים זה אחד.