אֵלֶּה מועֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קדֶשׁ, קודש במנות קטנות, מקראי קודש

אלה הם מועדי ה' מקראי קודש

אלה הם מועדי ה' מקראי קודש

מה פירוש הפסוק אֵלֶּה מועֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קדֶשׁ, מדוע אנו קוראים לקודש, מה שורשו של הקודש, ומה שורשם של מקראי קודש, מדוע כל ששה ימים הולכים ובאים אל השבת, ומדוע יש לנו שבעה מקראי קודש, כל זאת ברשימה הבאה, חג שמח לכל בית ישראל.

השבת מקורה במוחין דחכמה, המכונה בשם אבא, או עולם אצילות, מלשון אצלו וסמוך לו. מועדים וימים טובים נמשכים ממוחין דבינה המכונים בשם אמא, או עולם הבריאה.

השבת היא קודש בעוד שמועדים וימים טובים מכונים מקראי קודש, מדוע מכונים ימים טובים בשם מקראי קודש, מפני שאנו קוראים לקודש: "קודש, בא", כלומר אנו מזמנים את הקדושה אל תוך חיינו.

שורשם הרוחני של המועדים וימים טובים, הוא בחטא עגל הזהב: מדוע? עם ישראל שזה עתה חתם תשעים יום בצאתו ממצרים לא יכול היה להכיל את הקדושה שיועדה לו בעת ששהה משה רבינו על ההר ארבעים יום וארבעים לילה,

ונחפז לע"ז,

להתיך עגל פז,

אלהים אחרים אשר ילכו לפניו.

נוצרה בעיה, כיצד ניתן לתקן את השבירה האמונית שהתבצעה במעשה עגל הזהב?

בפרשת אמור היא פרשת המועדות נמצא מוצא ושמו: "מקראי קודש", תחת הכותרת "מקראי קודש", יכולים בנ"י לזמן את הקודש אליהם בזמנים ידועים וקבועים מראש, לקדש את הזמן הוא המועד, ולהיות במצב של קירבה מתמדת אל הקודש, כלומר קודש במנות קטנות, כמו שאמא חותכת ומחלקת את המנה לילדים קטנים, כדי שיוכלו לאכל ולעכל אותו בעדינות לאט, לאט.

כנגד קדושת יום השביעי, הנמשכין ממוחין דחכמה המכונים בשם אבא, יש לנו שבעה מקראי קודש, הנמשכין ממוחין דבינה, המכונים בשם אמא, ואלו הם:

פסח, שביעי של פסח ,שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת.

וכאשר אנו קוראים את הפסוקים בסכות תשבו שבעת ימים. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. אני הוי"ה אלהיכם.
אֵלֶּה מועֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אתָם בְּמועֲדָם:
וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מעֲדֵי ה', אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
סַבְרִי מָרָנָן:
ועונים - לְחַיִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה. מועֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון, אֶת יום:
חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. ואֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ
בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָּחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּיםּ וּמועֲדֵי קָדְשְׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂון הִנְחַלְתָּנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

אנו יודעים מה מקור הביטוי מקראי קודש וממה הוא נמשך.

חג שמח לכל בית ישראל