אחד מי יודע

בס"ד

מועדים לשמחה,

אחד מי יודע

אחד מי יודע

נתבונן מעט בפיוט אחד מי יודע, שאנו שרים בליל הסדר:

אחד מי יודע?
אחד אני יודע:
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

שניים מי יודע?
שניים אני יודע:
שני לוחות הברית, לוחות ראשונים, ולוחות שניים, לוחות ראשונים היו בחינת עצמותו יתברך (תרי"ג פקודין) אותם שבר משה תחת ההר, ולוחות שניים פסל כבראשונים, שיוכל עם ישראל לקבל תורה שלא לשמה (תרי"ג עיטין) כי לשמה לא יכול העם לקבל עם ישראל משום היותו נברא.

שלושה מי יודע?
שלושה אני יודע:
שלושה אבות, שהם בחינת מוחין דג"ר חכמה בינה ודעת, (אברהם חכמה, יצחק בינה ויעקב דעת). או שלושת הדברים עליהם עומד העולם, ח'סד (אברהם) ד'ין (יצחק) ור'חמים (יעקב) המקיימים ביחודם חד"ר, עליהם אמר שלמה המלך בשיר השירים, "הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ; נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ".

ארבע מי יודע?
ארבע אני יודע:
ארבע אימהות, שהן ארבע בחינות דאור ישר, שרה היא חכמה שנאמר אמור לחכמה אחותי את, רבקה היא בינה, עליה נאמר רב'קה, שדינים מתערין מיני זה עשו, שהיה איש שעיר, לאה אשת יעקב היא בחינת תפארת, שילדה ליעקב שבעה ילדים, שנאמר עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. ורחל היא בחינת מלכות עליה נאמר "בצאת נפשה כי מתה".

חמישה מי יודע?
חמישה אני יודע:
חמישה חומשי תורה, שהם כנגד חמש הספירות, בראשית בחינת כתר, שמות בחינת חכמה, ויקרא בחינת בינה, במדבר בחינת תפארת, ודברים בחינת מלכות, ראה בטבלה המצורפת.

בראשית           כתר           קוצו של יוד

שמות              חכמה          אות יוד                    י

ויקרא               בינה           אות הא עילאה         ה

במדבר            תפארת       אות ואו                    ו

דברים            מלכות         אות הא תתאה          ה

שישה מי יודע?
שישה אני יודע:
שישה סידרי משנה, שסדרו התנאים בארץ ישראל וזאת לאחר חורבן בית המקדש השני, שגלתה השכינה ונשארו רק בחינת ו"ק ו' קצוות עולם החומר, שאותה קבצו התנאים למשניות, כדי שברבות הימים יתנו בה צורת אדם. כי רוח האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה.

שבעה מי יודע?
שבעה אני יודע:
שבעה ימי שבתא, אלו הם ימי עולם כחותם הנחתם ממנו יתברך  "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב". אלו הן תכונות הנברא איתן הוא נולד, ולא ניתן לשנות אותן כי שבע בחינת טבע, הטבוע בו, וכל מה שיכול לעשות הנברא הוא להרכיב על טבע הנברא שבו צורה של רצון להשפיע נחת רוח, שהוא עבודה בחינת קו, מקוה, קומה, ותקוה.

שמונה מי יודע?
שמונה אני יודע:
שמונה ימי מילה, היום השמיני בו מלים את את הולד והוא יוצא מתחום הטבע (השבע הנחתם בו) שבו לתחום של מעל הטבע, לתחום הנשמה, אותיות שמ(ו)נה, שהיא הספירה השמינית כאשר סופרים את הספירות ממטה למעלה מצד המלכות ועולים לספירה השמינית היא בינה, כפי ששרים בחנוכה "בני-בינה ימי שמונה" והוא היום השמיני למילואים בו הוקם המשכן על ידי משה. בחינת ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם, משכן שהוא מעל הזמן ומעבר לעולם החומר.

תשעה מי יודע?
תשעה אני יודע:
תשעה ירחי לידה, תקופת ההכנה של העובר ברחם אימו לצאת לאויר העולם, כנגד ט' ספירות המשפיעות אור למלכות.

עשרה מי יודע?
עשרה אני יודע:
עשרה דיבריא, עשרת הדברות, או עשרה מאמרות בהם נברא העולם או עשר ספירות בלי-מה.

אחד עשר מי יודע?
אחד עשר אני יודע:
אחד עשר כוכביא, אחד עשר כוכבים, ויוסף שהיה בנו האחד-עשר של יעקב, שכוכב הוא כ"ו כ"ב, גילוי של  שם הויה פשוט שהוא כ"ו (י-ה-ו-ה) ב-כ"ב אותיות שהן בחינת כלים, ומאיר לאדם.

שנים עשר מי יודע?
שנים עשר אני יודע:
שנים עשר שיבטיא, אלו הם י"ב גבולי אלכסון, הם בחינת התכללות הו' קצוות שהם הששה מדות חג"ת נה"י, כשמתכללים זה עם זה, כמו התכללות החסדים בגבורות או התכללות גבורה בנצח. או התכללות הקוין כי חח"ן קו ימין ובג"ה קו שמאל והתכללותן הוא על ידי גבולי אלכסון. התכללות זו אינה בעצם האור כי עצם האור הוא אור פשוט, ואינו מתחלק בין כלים שונים, אלא ההתכללות היא באור השייך לכלים, ומשום שהתכללות זו קשורה לענין הכלים, קרויה היא בשם 'גבולים' או 'תחומין'.

שלושה עשר מי יודע?
שלושה עשר אני יודע:
שלושה עשר מידיא, אלו שלוש עשרה או י"ג מידות רחמים, שנתעטף בהם הקב"ה לפני משה, והראה לו שיש רחמים בעולם אע"פ שחטאו בעגל, כמאמר המדרש, אם אתה (משה) כועס ואני (קב"ה) כועס, מי ילמדם (את התורה). שנאמר וי"גד ללבן כי ברח יעקב (פרשת ויצא).

על פרשת 'ויצא', כותב המגיד ממזריטש כי הסיבה לרדיפת לבן אחר יעקב היא, שיעקב אבינו השאיר אחריו אותיות התורה שעדיין לא הוציא אותן מלבן, ולזאת רדף לבן אחר יעקב ליתן לו את האותיות שנשארו אצלו ונתווספה פרשה אחת בתורה באלו האותיות. הפרשה הנוספת פותחת בפרק לא אות כב בה נאמר "וַיֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בָרַח, יַעֲקֹב", ונמשכת עד סוף הפרשה. ויש להבין כי  בתיבת ויגד, מופיעות אותיות יג  שהן רומזות לי"ג מידות רחמים, שהראהו הקב"ה למשה בסיני, בשעה שבקש רחמים על ישראל לאחר חטא העגל.

י"ג הוא גם גימטריה של הכולל שהוא אחד (א - 1, ח - 8, ד - 4), והוא הסיבה לרדיפת לבן אחרי יעקב, לתת אותיות ויגד שהן י"ג מידות רחמים המלובשות בי' ספירות (ו' + ד'), שהן אחד, ואז נוספת פרשה אחת למנין פרשיות ב"ן פרשיות התורה שם הוי"ה במילוי ההי"ן, כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, והוא הנמוך יותר מבין ארבעת צירופי שם הוי"ה. בעולמות, שם זה הוא כנגד עולמות בי"ע. שם זה נקרא בשם בהמה, ביחס לשם מ"ה הנקרא בשם אדם.

כעת לאחר רדיפת לבן אחר יעקב יש ג"ן פרשיות בתורה, עליהן נאמר ג"ן נעול אחותי כלה, שהן אב"ן פרשות בתורה, עליהן נאמר "מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" (בראשית מט כד).

עליה אמר משה רבינו  "בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד" (דברים ל"ג כ) שהרחיב את מנין פרשות התורה שכן הפרשה מתחילה במילים "וַיֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בָרַח, יַעֲקֹב", למנין ג"ן ולמנין אב"ן וניתן לפרש כי כי ספירת החכמה מיוחסת לשבט גד, וברוך מרחיב גד פירושו שתהיה החכמה (גד) מלובשת (ברוחב-מרחיב) החסדים, שנאמר "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" קהלת ז'. ואף ניתן לפרש כי ברוך מרחיב גד פירושו וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, כי הגדה היא לשון גיד ומגיד.

מועדים לשמחה ושבת שלום

...

תמונה : Some rights reserved by Moe